ורוס (גלדיאטור)
ורוס, במקור ממואסיה, היה עבד שהפך לגלדיאטור מפורסם בתקופתם של אספסיאנוס ושל טיטוס, בחלקה השני של המאה הראשונה. הקרב שלו כנגד עמיתו, הגלדיאטור פריסקוס, היווה את שיאו של היום בו נפתחו מאה ימי משחקים לציון חנוכתו של האמפיתיאטרון הפלאבי, אשר כונה מאוחר יותר הקולוסיאום, בשנת 80. הקרב תואר בשירו מלא דברי השבח של מרטיאליס - זהו התיעוד המפורט היחיד ששרד עד היום של קרב גלדיאטורים.
באופן חריג ביותר הכריז טיטוס על שני הגלדיאטורים כמנצחים בקרב והעניק להם חרב עץ, עלה דקל ואת חרותם.
מרטיאליס, Liber de Spectaculis, XXIX:
| הואיל ופריסקוס וורוס שניהם האריכו את התחרות, ובמשך זמן רב היה הקרב שקול, קריאות רמות עתרו משך זמן רב לשחרור האנשים; אך קיסר עקב אחר חוקו שלו; – לפי חוק זה, נלחמים עם מגן עד שאצבע מורמת: – הוא עשה מה שמותר, חילק מאכלים ומתנות לעיתים קרובות. אך קץ נמצא לחלוקה השקולה: שווים בלחימה, שווים בכניעה. קיסר שלח חרבות עץ לשניהם ודקלים לשניהם: בכך אומץ כשרוני קיבל פרס. זה לא קרה תחת אף שליט אחר מלבדך, קיסר: כששניים לחמו, שניים היו המנצח. |
Cum traheret Priscus, traheret certamina Verus, esset et aequalis Mars utriusque diu, missio saepe uiris magno clamore petita est; sed Caesar legi paruit ipse suae; – lex erat, ad digitum posita concurrere parma: – quod licuit, lances donaque saepe dedit. Inuentus tamen est finis discriminis aequi: pugnauere pares, subcubuere pares. Misit utrique rudes et palmas Caesar utrique: hoc pretium uirtus ingeniosa tulit. Contigit hoc nullo nisi te sub principe, Caesar: cum duo pugnarent, uictor uterque fuit. |