לדלג לתוכן

ורדה גבעולי ואילן גלבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרטה לזכרם של הפרטיזנים והלוחמים היהודים בנאצים במלחמת העולם השניייה, נמאצת בבת ים

ורדה גבעולי ואילן גלבר הם זוג פסלים ישראלים העובדים ביחד. יצרו מספר אנדרטאות מפורסמות (בת ים, תל אביב, ראשון לציון) הקשורות למלחמת העולם השנייה ולשואה. "מזרקת המזלות" בכיכר קדומים ביפו העתיקה היא אחת היצירות המפורסמות שלהם.

ורדה גבעולי נולדה בשנת 1947 בפולין, בת למהנדס מכרות, ממציא פטנטים הקשורים לציוד של קידוח נפט וזכה בפרסים. בשנת 1957 עלתה עם משפחתה לישראל. אביה הקים באשקלון מפעל תעשייתי. בשנת 1973 הייתה ממקימי מפלגת "רצ". לאחר לימודי מנהל באוניברסיטת תל אביב למדה פיסול באיטליה. במשך השנים יזמה מספר סמפוזיונים לפיסול בישראל בין היתר הקימה בשנות ה-90 פרויקט של פיסול סבייתי באשקלון בשם "ויה מאריס". פעילה כגזברית במסגרת איגוד האמנים הפלסטיים.

אילן גלבר נולד בשנת 1951 ברעננה. בשנות ה-80 השתלם בפיסול באבן באיטליה. הוא למד אמנות והתמחות באבן ושיש, בקרארה, ופייטרה סנטה, איטליה.

משנת 1984 הם עובדים במשותף על יצירותיהם. עיקר יצירתם של גבעולי וגלבר היא בתחום הפיסול הסביבתי. הפסלים שיוצרים השניים הם בעלי אופי פיגורטיבי ועוסקים בנושאים סמליים. הסטודיו שלהם נמצא במקוה ישראל. השניים שיפצו את הפסל של יאנוש קורצ'אק שיצר יעקב אפשטיין.[1]

בשנת 2011 הקימו את "מזרקת המזלות" בכיכר קדומים ביפו העתיקה.[2]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעולי וגלבר מתגוררים בדירה ביפו העתיקה. בתה של גבעולי, אוריאנה גבעולי בעבר דוגמנית וכיום מפיקה של סדרות כגון "בטיפול" ו"מישהו לרוץ אתו".

פסלים במרחב הציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כורסא עם חתול – גן לעיוור, רחוב המפקד, אבו תור, ירושלים לזכר צבי קורבלום (1992)
  • 4 עמודים – רחוב אחוזה, רעננה (1993)
  • שער החתולים – אשדוד (1994)
  • אגדה מקומית (שמשון ודלילה) – אשקלון (1995)
  • אנדרטה לזכר הלוחמים בנאצים, 50 שנה לניצחון על הנאצים, פארק הזיכרון, מערב ראשון לציון (1995)[3]
  • אבנים הולכות – ראשון לציון (1996)
  • אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה – בת ים (1996)
  • יד ללוחמים היהודים במלחמת העולם השניה – דרך נמיר פינת דרך בגין, גן וולובלסקי קרני (2000)
  • שעון שמש – בית ספר עציון, בגן הפסלים של בית הספר, כפר סבא (2000)
  • כבשת משחק – בית ספר עציון, בגן הפסלים של בית הספר, כפר סבא (2001)
  • רימון חצוי (אבן) – בית ספר עציון, בשביל-גינה, כפר סבא
  • סבבהדרך הפסלים בחצרים
  • קיפולים בזמן – דרך הפסלים ביער צרעה (יער הנשיא)
  • אבן לכל עת – ביחד עם ע. רוט. דרך הפסלים ביער צרעה (יער הנשיא)
  • שלושה כיסאות וחתול – פסל חוצות, אחוזה/בן-גוריון, רעננה[4]
  • מזרקת המזלות – ביחד עם נבות גיל עיצוב דימויים. כיכר קדומים יפו העתיקה (2011)
  • פסיפס של גלגל המזלות – ביחד עם נבות גיל. בסמוך לרחבת התצפית נבנה גשר המשאלות, יפו העתיקה (2005)
  • הארנב ממושי – בגן המצוי ברחוב העבודה 12, חולון
  • חילזון – גן ברחוב ברקת, חולון
  • פעם למעלה ופעם למטה – מכללת חנקין, חולון
  • לטאה – גן הקקטוסים, חולון
  • פעמון – רחבת היכל התרבות, רחוב ז'בוטינסקי 16, ראשון לציון[3]
  • בן-גוריון והילד – שדרות רוטשילד, ראשון לציון[3]
  • חלום יעקב – ככר ליד גן הנשיאים ברעננה
  • המתמיד – בית ספר ארן, רחוב נחשון, כפר סבא
  • הרימון – בחצר בית רייזל, רחוב גאולה, כפר סבא
  • צב – מדרחוב ירושלים, כפר סבא
  • דולפין – ככר במרכז מסחרי חומה ומגדל פינת ויצמן 184, כפר סבא
  • היפופוטם – ככר במרכז מסחרי חומה ומגדל פינת ויצמן 184, כפר סבא
  • אבן הנצחה ליאנוש קורצ'אק ועוזרתו סטפה וילצ'ינסקה, שנספו בטרבלינקה עם תלמידיהם. ביער הר הרוח
  • מזרקה – שדרות מוגרבי, פתח תקווה
  • דוד בן-גוריון העומד על ראשוכיכר דוד בן-גוריון, בשדרת בן-גוריון, בסמוך למרכז הספורט של אוניברסיטת בן גרויון בכניסה לתחנת רכבת צפון (2018)
  • פסלים של דוד בן-גוריון וגולדה מאיר יושבים על ספסל – ברחבת הדשא בכניסה לבית הוועד הפועל של ההסתדרות (2021)[5].
  • מיצב פיסולי על פי הספר צ'יקה, הכלבה בגטו מאת בת-שבע דגן – בחצר בית להיות, מרכז חינוכי עירוני לטיפוח תודעת השואה ולקחיה בחולון (2024).[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]