ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל

ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל או ועדת ביין היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ביולי 2008 ועסקה בניהול משק המים בישראל כדי לתת מענה למשבר משק המים בתחילת המאה ה-21. בראש הוועדה עמד שופט בית המשפט המחוזי בדימוס פרופסור דן ביין. חברי ועדה נוספים היו פרופ' יורם אבנימלך ופרופ' יואב כסלו, ומקום מושבה היה בית המשפט בחיפה. דוח הוועדה הוגש במרץ 2010.

רקע

הוועדה הוקמה ביולי 2008 על ידי הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, כדי לחקור ולקבוע מסקנות בנוגע למשבר משק המים בישראל שנוצר בתחילת המאה ה-21, וכדי לתת לו מענה, זאת באמצעות פתרונות כגון: התפלת מי ים, השבת מי קולחין ואמצעים אחרים להגדלת היצע המים במדינה. הוועדה עסקה בבדיקת פעולת משרדי הממשלה, רשות המים וגופים מבוקרים אחרים.

הוועדה הוקמה ביוזמת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב (איחוד לאומי - מפד"ל). לדברי אורלב ”משבר המים הוא לא מכה מידי שמיים, אלא ברובו כתוצאה ממחדלים חמורים של ממשלת ישראל לדורותיה”. אורלב טען כי הממשלה העדיפה שיקולים כלכליים קצרי טווח וכתוצאה מכך נמנעה מהשקעות במתקני התפלה, שיקום האקוויפרים או תוכניות לחסכון במים.

לפי ועדת החקירה, משבר המים בא לידי ביטוי בעליית הסיכון לאובדן שליטה במשק המים, כלומר, שהמים לא יספיקו לכל המטרות הקבועות בחוק, וזאת עקב שנים רבות של מדיניות "הליכה על הסף" ביחס להפקת המים, שבעקבותיהן הגיעו הכנרת והאקוויפרים למצב של סכנת השחתה עקב ניצול יתר. לפי מומחים כמות המים שהייתה חסרה באותו זמן הייתה 1.5-2 מיליארד קוב.

שר התשתיות דאז, בנימין בן אליעזר טען בדיון על הקמת הוועדה כי ”אנו בעיצומו של משבר מים שלא ידענו כדוגמתו. חורף 2007-8 עד כה שחון באופן קיצוני, וממוצע הגשמים עומד על כ-65 אחוז מהממוצע הרב-שנתי. כדי להתמודד עם המצב החמור הרשות הממשלתית למים ולביוב הכינה תכנית חירום, שמטרתה להוציא את משק המים מן המשבר הקשה שבו הוא מצוי”.

לפי בן אליעזר בין הגורמים שהביאו את ישראל למשבר המים היו זיהום מאגרי מים, ושאיבת יתר ממאגרי מי תהום, שהביאה אותם לסף השאיבה המותר. למרות החלטת ממשלה על הקמת מתקני התפלה נוספים, בשנת 2004, 4 שנים לפני הקמת הוועדה, החליטה הממשלה לבטל תוכניות להקמת מתקני התפלה נוספים.

בדצמבר 2009 פרסמה ועדת החקירה דו"ח ביניים, שנגע לתמיכתה בהיטל הבצורת ובהתייקרות תעריפי המים. כמו כן העביר הדו"ח ביקורת על צעדים של הממשלה ושל רשות המים, וטען כי הם נהגו בחוסר החלטיות לגבי צעדים לשכנוע הציבור לחסוך במים.

דו"ח הוועדה

דו"ח הוועדה מחולק ל-4 שערים המחולקים בעצמם למספר פרקים. המלצות הוועדה מופיעות בפרקים השונים.

עקרונות כלללים

בתקציר הדו"ח מביאים המחברים מספר עקרונות כלליים העומדים בבסיס הדו"ח:

• ראוי לראות את המים תמיד כמוצר במחסור, שיש לנהוג ריסון בצריכתו.
• יש תמיד לשמור על מקורות המים הטבעיים בפני השחתה וזיהום, גם אם יורחבו מקורות חלופיים של מים כמו התפלה, ולכן יש לאמץ מדיניות הפקה נמוכה מהממוצע השנתי של המילוי החוזר ("היבול הבטוח" של המים)
• באופן כללי על סך כל מחירי המים לצרכן לשקף את העלות הכוללת של הפקת המים והובלתם לצרכן, לרבות העלות הסביבתית. הוועדה ממליצה גם על יצירת דירוג שיבטיח מחיר זול לצריכה הבסיסית ומחיר הולך ועולה בדרגות הצריכה הגבוהות, ובמידת הצורך סיוע ממשלתי למגזרים עניים.
• השקעות בפיתוח משק המים מעל סכום מסוים, טעונות אישור הממשלה.
• יש צורך בקביעת יעדים אסטרטגיים והכנת תוכנית אב לטווח ארוך בתחום התשתיות בכלל ובתחום משק המים בפרט.
• יש צורך בקביעת דפוסים ברורים לחלוקת התפקידים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. לדוגמה, על הממשלה והכנסת לקבוע יעדים אסטרטגיים, בעוד הכנת תוכניות אב ארוכות טווח שיתאמו את היעדים האסטרטגיים היא באחריות הדרג המקצועי ברשות המים או מועצת רשות המים. חלוקת תפקידים דומה רצויה גם בתחומים נוספים במשק המים.
• יש צורך בשקיפות ופתיחות לדיון ציבורי בתהליך קבלת ההחלטות במשק המים.

שער ראשון: משבר המים

שער זה עוסק בגורמים המידיים למשבר המים ומנתח את התנהלות רשות המים.

שער שני: ניהול משק המים

שער זה מתייחס לגופים המנהלים את משק המים בישראל, ומכיל מספק פרקים:

• פרק 3- קביעת יעדים והכנת תוכניות אב
• פרק 4- אסדרה - כולל רשות המים ואסדרת משק המים הארצי, רשות המים ואסדרת משק המים העירוני, משרד האוצר, התפקידים והסמכויות של נבחרי הציבור ואנשי המקצוע, ותת פרק 'מי ישמור על השומרים' העוסק בשקיפות ושיתוף הציבור.
• פרק 5- תקציב ועצמאות תקציבית.
• פרק 6- היבטים משפטיים של משק המים.

שער שלישי: מקורות המים

פרק 7 - עוסק במקורות להעשרת היצע המים. הפרק עוסק בהתפלה, קולחין ויבוא מים, וכן מקורות העשרה משניים כולל מים מליחים, טיוב בארות, מי נגר עילי ואיגום מי שיטפונות.

ביחס להתפלה קובלת הוועדה על דחיינות יתר של הממשלה:

מזה שני עשורים לפחות, מונחות לפתחה של הממשלה הערכות מקצועיות והמלצות המעידות על צורך חיוני ודחוף בתוספת מים באמצעות התפלה. חרף זאת לא תורגמו המלצות אלה לכדי מעשה ופעם אחר פעם נדחה יישומן. בכך הוחמצה ההזדמנות למנוע את התפתחותו של משבר המים הנוכחי.

— דו"ח הוועדה, 2010, עמ' 199

לפי הוועדה מדיניות הממשלה בנושא ההתפלה, אופן קבלת ההחלטות ויישומן מצביעה על חוסר עקביות, הנובעת מהעדר ראיה ותכנון ארוך טווח. רוב ההחלטות בתחום ההתפלה כלל לא בוצעו ולוחות הזמנים שנקבעו להן היו לדעת הוועדה בלתי מציאותיים. חברי הוועדה כתבו עוד כי ”הדאגה מכרסמת שמא יש לראות את משק המים בכלל ונושא ההתפלה בפרט כמשל לדרך עבודת הממשלה גם בנושאי תשתית אחרים”

המלצות הוועדה בתחום ההתפלה כוללות:

• הכנת הערכות מחיר מוסמכות שיביאו בחשבון גם עלויות סביבתיות, כולל תפיסת קרקע יקרה ליד הים, שימוש באנרגיה מזהמת ונזקים לטבע.
• זירוז השלמת מפעלי ההתפלה לשם השגת יעד התפלה בהיקף של 525 מלמ"ש עד לשנת 2012, וזאת בהתאם להחלטות הממשלה.
• קידום הקמת מתקן התפלה שיספק מים לחיפה, ערי הגליל המערבי והעמקים.
• זירוז קבלת ההמלצות על ידי הצוות הבין-משרדי שהוקם, לצורך יעול וזירוז תהליכים להקמת מתקני התפלה.
• ניסוח תנאי המכרזים להקמה והפעלת מתקני ההתפלה הבאים כך שאלו יכללו מנגנון משפטי שיאפשר לממשלה לדרוש מהזכיין הרחבת תפוקת ההתפלה, לשם יעול אפשרות ההרחבה שלהם.

פרק 8 - עוסק באיכות מים. הפרק כולל בין היתר את חלוקת הסמכויות בין הגופים האמונים על איכות מי השתייה, תקני איכות מי השתייה, ניטור איכות מי השתייה וריכוז בסיס הנתונים, הקצאת מים לנחלים ולטבע.

שער רביעי: ניהול הצריכה

• פרק 9 - ייעול השימוש במים כולל ייעול השימוש במים במגזר העירוני וייעול השימוש במים במגזר החקלאי.

קישורים חיצוניים

• ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל - דוח הוועדה, מרץ 2010
• ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, באתר "גלובס"