וסילי לנובוי

וסילי לנובוי
Василий Лановой

לידה	16 בינואר 1934 מוסקבה, ברה"מ
פטירה	28 בינואר 2021 (בגיל 87) מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
שם לידה	Vaszilij Szemjonovics Lanovoj
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1954–2021 (כ־67 שנים)
מקום לימודים	המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין (1957) אוניברסיטת מוסקבה
בן או בת זוג	Irina Kupchenko (1972–2021)
פרסים והוקרה	עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (1 בנובמבר 2001) פרס פיגארו (2012) פרס נשר הזהב (2019) מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2 (22 בינואר 2014) הקריסטל של טורנדוט (2016) אזרחות כבוד של מוסקבה (2020) גיבור העמל של הפדרציה הרוסית (26 באפריל 2019) פרס לנין (1980) מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 (16 בינואר 2004) עיטור הידידות בין העמים (28 באוקטובר 1994) אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (21 ביוני 1968) עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (13 בינואר 2004) אמן העם של ברית המועצות (26 בדצמבר 1985) אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (14 בפברואר 1978) עיטור אלכסנדר נבסקי (21 בדצמבר 2013) עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (28 בדצמבר 2008) awards of Moscow Oblast פרס משרד הפנים של רוסיה מדליית פושקין מסכת הזהב Medal "In Memory of the Heroes of the Fatherland" פרס שירות הביטחון הפדרלי הרוסי בפסקה זו 5 רשומות נוספות שטרם תורגמו
http://www.vakhtangov.ru/persones/lanovoi
פרופיל ב-IMDb

וסילי לנובוי (ברוסית: Василий Лановой;‏ 16 בינואר 1934 – 28 בינואר 2021) היה שחקן תיאטרון וקולנוע רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס לנין ובשנת 1985 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות. על פעילותו בתחום התיאטרון והקולנוע הוא קיבל מספר עיטורים.

ביוגרפיה

וסילי לנובוי נולד וגדל במוסקבה למשפחת איכרים מאוקראינה. ההורים עברו למוסקבה בה התגורר אחיו של אב המשפחה בשנת 1931 בעקבות הרעב באוקראינה הסובייטיית. בילדותו השתתף לנובוי בחוג למשחק במתנ"ס המקומי. בקיץ 1941 וסילי הצעיר נסע לסבתו בכפר בקרבת אודסה. שטח זה נכבש על ידי הנאצים ולנובוי שהה עם סבתו כשלוש שנים בשטח הכבוש. רק לאחר שחרור השטח על ידי הצבא האדום לנובוי חזר להוריו. במהלך המלחמה עבדו הוריו של לנובוי במפעל כימי ולאחר המלחמה הוכרו כנכים.

לנובוי סיים את לימודי בית הספר במוסקבה בהצטיינות ובשנת 1953 התקבל ללימודי עיתונאות באוניברסיטת מוסקבה. לאחר שלמד כחצי שנה עזב את האוניברסיטה והלך ללמוד בבית הספר למשחק ליד תיאטרון וכטנגוב. הוא התחיל להצטלם בקולנוע כבר שנת 1954 ובשנת 1956 שיחק תפקיד ראשי בסרט. בשנת 1957 הוא סיים את לימודי המשחק והתקבל לתיאטרון וכטנגוב. לנובוי עבד בתיאטרון זה במשך עשרות שנים והיה בין שחקניו המובילים.

במהלך הלימודים הכיר לנובוי את השחקנית טטיאנה סמוילובה והשנים נישאו, אך התגרשו כעבור מספר שנים. במהלך הקריירה שיחק לנובוי במספר סרטים שזכו לפופולריות רבה. בשנת 1971 הוא הוכרז שחקן השנה של ברית המועצות על תפקידו בסרט "קצינים", בשנת 1973 הוא שיחק בסרט שבעה עשר רגעים של אביב. בשנים 1979–1980 לנובוי שיחק בשני סרטים על פעילות המיליציה הסובייטית בהם הוא שיחק תפקיד של חוקר. בסך הכול הופיע לנובוי ביותר מ-50 סרטי קולנוע.

בשנת 1978 הוא השתתף בצילומי סידרה תיעודית בת 20 פרקים על מלחמת העולם השנייה. על הקריינות בסדרה זו הוא זכה בפרס לנין. בתחילת שנות ה-70 לנובוי התחתן עם השחקנית אירינה קופצ'נקו ולזוג שני בנים.

החל משנת 1985 לנובוי היה מלמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון וכטנגוב. בשנת 1968 לנובוי התקבל כחבר בלמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. גם לאחר התפרקות ברית המועצות הוא המשיך לתמוך בדעות הקומוניסטיות והמשיך לתמוך במפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית. בשנת 2013 הופיע בתפקיד הקרדינל רישלייה בסרט "שלושת המוסקטרים" ובגרסה הטלוויזיונית המורחבת. בשנת 2019 הוענק לו פרס מיוחד על תרומתו לטלוויזיה ולקולנוע הרוסי בטקס חלוקת פרס נשר הזהב.

בינואר 2021 נפטר במוסקבה בעקבות סיבוכי מחלת נגיף הקורונה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וסילי לנובוי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של וסילי לנובוי (ברוסית)
• וסילי לנובוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• וסילי לנובוי, באתר AllMovie (באנגלית)
• וסילי לנובוי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• וסילי לנובוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אתר המוקדש לווסילי לנובוי
• וסילי לנובוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)