וסבולוד גרשין

וסבולוד גרשין
Всеволод Гаршин

לידה	2 בפברואר 1855 (יוליאני) Bakhmutsky Uyezd, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית
התאבד	24 במרץ 1888 (יוליאני) (בגיל 33) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
שם לידה	Всеволод Михайлович Гаршин
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	ליטרטורסקיה מוסטקי
מקום לימודים	אוניברסיטת הכרייה של סנקט פטרבורג
שפות היצירה	רוסית
בן או בת זוג	נדז'דה זולוטילובה (23 בפברואר 1883–ערך בלתי־ידוע)

וסבולוד גרשין (ברוסית: Всеволод Михайлович Гаршин‏, וסבולוד מיכאילוביץ' גרשין; 14 בפברואר 1855 – 5 באפריל 1888) היה סופר ומשורר רוסי, שנודע בעיקר בסיפוריו הקצרים וביכולתו הייחודית לשלב בין רגישות אמנותית לתחושת מוסר עמוקה. יצירתו מתאפיינת בחקר הדילמות המוסריות של בני אדם ובגישה אמפתית לחולשותיהם.

ביוגרפיה

וסבולוד גרשין נולד בכפר בכפר יאכנובו שבמחוז אוריול שבאימפריה הרוסית (כיום מחוז בלגורוד, רוסיה). הוא היה בנו של איש צבא ואמו הייתה אישה משכילה, שהשפיעה רבות על עיצוב עולמו הרוחני. בילדותו חווה גרשין טלטלות רבות, כולל גירושי הוריו, שאירעו כאשר היה צעיר מאוד.

גרשין למד בגימנסיה שבסנקט פטרבורג, ובהמשך נרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. עם פרוץ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) התנדב גרשין לשירות צבאי והשתתף בלחימה. חוויותיו מהמלחמה השפיעו עמוקות על כתיבתו וסיפקו השראה לחלק מיצירותיו הבולטות ביותר.

יצירתו

גרשין כתב בעיקר סיפורים קצרים, שהתפרסמו בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים. בין יצירותיו הידועות:

• "ארבעה ימים" (Четыре дня) – סיפור נוקב על חייל שנפצע בקרב ונאלץ לבלות ארבעה ימים לצד גופתו של אויב שנהרג. הסיפור בוחן את הפחד, הסבל והאנושיות במצבי קיצון.
• "הפרח האדום" (Красный цветок) – סיפור סמלי על מאבק האדם בשיגעון, הנחשב לאחת מפסגות יצירתו.
• "האות האחרון" (Последнее письмо) – יצירה שבה הוא מתמודד עם נושאים של אהבה, בגידה ומוות.

כתיבתו של גרשין מתאפיינת ברגישות חברתית יוצאת דופן. הוא הביע חמלה כלפי הסובלים והמודרים בחברה ועסק בדילמות מוסריות כמו מלחמה, עוני וסבל אנושי.

בסיפוריו מתמודד גרשין עם קשיים בתפיסה אידיאליסטית של המציאות כפי שהיה נפוץ ברוסיה בתקופתו. בסיפור 'ארבעה ימים' מתאר גרשין כיצד חייל רוסי פצוע שהצטרף למלחמה מתוך מחשבות חיוביות ולשם עשיית טוב, שוכב ללא יכולת תנועה בסבך צמחייה ומתבונן בגופה של חייל טורקי שהוא עצמו הרג. הגופה הולכת ונרקבת, הגוף מתפורר, החייל הרוסי מבין שגם הוא תיכף ימות ויעבור תהליך התפרקות דומה. הסיפור מבטא את התפרקותה של המציאות ואת שבריריותה אל מול האידיאלים הגדולים של החיים.

בסיפור 'הפרח האדום', גרשין מייצר אמפתיה אצל הקורא כלפי אדם המאושפז בבית חולים למשוגעים שעורג לקטוף את הפרח האדום שנמצא בגינת בית החולים ובעיניו קטיפת הפרח תציל את העולם. גרשין מתאר את האידיאליסטים כדמויות שתפיסת המציאות שלהם נדמית לרוב האנשים סביבם פסיכוטית.

חייו האישיים

גרשין סבל ממצוקות נפשיות לאורך חייו, ככל הנראה כתוצאה מדיכאון קליני והתקפי חרדה. למרות תמיכתם של חבריו ומשפחתו, הוא חווה משברים נפשיים חוזרים ונשנים. בשנת 1888, כשהיה בן 33 בלבד, שם קץ לחייו לאחר שקפץ אל מותו ממדרגות בניין.

מורשת

וסבולוד גרשין נחשב לאחד הכותבים הבולטים של הספרות הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19. אף על פי שכתב כמות מצומצמת של יצירות במהלך חייו הקצרים, סיפוריו ממשיכים לעורר השראה ולרגש קוראים ברחבי העולם. יצירותיו מתורגמות לשפות רבות, והוא נותר דמות משמעותית בתולדות הספרות הרוסית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וסבולוד גרשין בוויקישיתוף

• וסבולוד גרשין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)