ונוס ואדוניס (אופרה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין |
ג'ון בלואו  |
| תפקידים | |
| |
  | |
ונוס ואדוניס (אנגלית Venus and Adonis) היא אופרה בשלוש מערכות ופרולוג מאת מלחין הבארוק האנגלי ג'ון בלואו,[1] שהולחנה לא יאוחר מ-1684 (אז היא העלתה) ולא לפני 1681 (כשהושלם הטקסט שלה). נכתבה לחצרו של המלך צ'ארלס השני בלונדון או בטירת וינדזור. נחשבת לאופרה האנגלית המוקדמת ביותר ששרדה. יש מי שהיא נחשבת בעיניו לחצי אופרה. מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים מגדיר אותה כאופרה האנגלית המוכרת ביותר.
נראה כי מחברת הליברית הייתה אפרה בן בשל האופי הפמיניסטי של הטקסט, וכי מאוחר יותר עבדה עם בלואו על המחזה The Lucky Chance. לחלופין, ייתכן שכותבת הליברית הייתה אן קינגסמיל, שנקראה לאחר מכן בשם אן פינץ', אולי בשיתוף פעולה עם המשוררת אן קיליגרו.[2][3] הסיפור מבוסס על המיתוס הקלאסי של ונוס ואדוניס, שהיה גם הבסיס לפואמה של שייקספיר "ונוס ואדוניס", וכן על שירו של אובידיוס באותו שם במטמורפוזות שלו.[4][5][6] בישראל עלתה האופרה בשנת 2014[7]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תפקיד | קול |
|---|---|
| קופידון | סופרן |
| ונוס | סופרן |
| אדוניס | בריטון |
| רועה | קונטאלט או קונטרטנור |
| רועה | סופרן |
| צייד | קונטראלט או קונטרטנור |
| מקהלהː קופידונים, רועים ורועות, ציידים ואנשי חצר. |
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ונוס ואדוניס נחשבת על ידי אחדים לחצי אופרה[8] אך מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים מגדיר אותה כאופרה האנגלית הקדומה ביותר ששרדה. למעשה, מקור כתב יד מוקדם הוא כותרת המשנה "מופע לבידור המלך".
האופרה מזכירה מאד אופרות צרפתיות של התקופה, במיוחד אלו של ז'אן-בטיסט לולי. המרכיבים הצרפתיים באופרה הם הפתיחה הצרפתית, הפרולוג המתייחס במעט למכלול שלשמו נכתב, וכולל גם ריקודים רבים הפופולריים באותה תקופה. היצירה היא מודל ברור לאופרה דידו ואניאס של הנרי פרסל, הן במבנה והן בשימוש במקהלה. היצירה יוצאת דופן לתקופה בגלל אופי ההלחנה שלה; אין אריות ברורות, אלא המוזיקה נמשכת לאורך כל הדרך, תוך שימוש ברצ'יטטיב כדי לקדם את העלילה.
ליברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיתוס המסורתי של ונוס ואדוניס:
ונוס נמצאת עם בנה קופידון, והוא פוגע בה בטעות באחד מחיציו. האדם הבא שוונוס רואה הוא אדוניס הצעיר יפה התואר, בו היא מתאהבת מיד. הוא צייד, והיא מחליטה שכדי להיות איתו, היא תלבש את דמותה של אלת הציד, ארטמיס. בסופו של דבר היא מזהירה את אדוניס מפני הסכנה שבציד חזיר הבר, אך הוא אינו שועה לאזהרה, ונפגע למוות.
בגרסה של בלואו, ונוס מעודדת את אדוניס לצאת לציד, למרות מחאותיו.
זה מקביל לסצנה ב"דידו ואיניאס" המאוחרים יותר של פרסל (1688), כאשר דידו דוחה את הצעתה של איניאס להישאר איתה. בנוסף לסטייה הגדולה הזו מהמיתוס במוטיבציה של אדוניס, גרסתו של בלואו כוללת גם תוספת של מספר סצנות קומיות עם קופידון, כולל שיעור האיות שהוא נותן לקופידונים הצעירים וחוות דעתו שכמעט אף אחד בבית המשפט אינו נאמן - האחרון ביקורת חריפה במיוחד בהתחשב בעובדה שמאמינים שאת קופידון גילמה ליידי מרי טיודור, אז כבת 10 ובתו הבלתי לגיטימית של צ'ארלס השני, ונוס על ידי מרי (מול) דייוויס, אהובתו לשעבר של המלך.[9]
פרח הדמומית, הנקרא אדוניס, לזכר הנער יפה התואר, אהובה של ונוס, שנקטל על ידי חזיר הבר שניסה לצוד.
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרולוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פתיחה צרפתית, קופידון פונה לרועים ולרועות צאן, מאשים אותם בבגידה, ומזמין אותם ליהנות מהנאות פסטורליות אמיתיות.
מערכה 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני הזוג נחים על ספה. וונוס משתעשעת בהתגרות באדוניס. רגע לפני שהיא מתמסרת לו, נשמעת קריאת הציד, והיא מעודדת אותו לעזוב אותה ולהצטרף למרדף. הציידים נכנסים בשירה על חזיר ענק שגורם לבעיות קשות; כך עוזב אדוניס.
מערכה 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]קופידון לומד מאמו כיצד לעורר אהבה בלבבות בני אדם. הוא בתורו מלמד את השיעור הזה לקבוצה של קופידונים קטנים. קופידון מייעץ לאמו שהדרך לגרום לאדוניס לאהוב אותה יותר היא לגרום לו להיות חלש ותלותי. באות חאריטות, לסגוד לאלת האהבה.
מערכה 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]ונוס וקופידון מוצגים מוכי צער. אדוניס מובא, גוסס מנגיחת החזיר. הוא שר דואט עם ונוס, ומת בזרועותיה. בתוך כדי קינה היא מתחילה בצעדת הלוויה, ואת הפזמון מלוות הדמויות הפסטורליות (במציאות, אנשי החצר של ונוס). האופרה מסתיימת במקהלה בסול מינור "אבל על עבדך", דוגמה לקונטרפונקט.[10]
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1951 - מרגרט ריצ'י (ונוס), גורדון קלינטון (אדוניס), מרגרט פילד-הייד (קופידון) - אנסמבל תזמורת דה לואיזו-לייר, אנתוני לואיס (לואיזו-לייר)
- 1988 - לין דוסון (ונוס), סטיבן וארקו (אדוניס), ננסי ארגנטה (קופידון) - בארוק לונדון, צ'ארלס מדלם (הרמוניה מונדי)
- 1994 - קתרין בוט (ונוס), מייקל ג'ורג' (אדוניס), ליבי קראבטרי (קופידון) - ניו לונדון קונסורט, פיליפ פיקט (לואו-לייר)
- 1999 - רוזמרי ג'ושוע (ונוס), ג'רלד פינלי (אדוניס), רובין בלייז (קופידון) - תזמורת עידן הנאורות, רנה ג'ייקובס (הרמוניה מונדי)
- 2009 - אמנדה פורסיית' (ונוס), טיילר דאנקן (אדוניס), מירי לבל (קופידון) - תזמורת פסטיבל המוזיקה המוקדמת של בוסטון, פול או'דטה (ממ"ר)
- 2022 -
ונוס ואדוניס, בביצוע The Cambridge Chamber Ensemble, סרטון באתר יוטיוב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Venus and Adonis (Blow): Scores at the International Music Score Library Project
- Libretto of Venus and Adonis at Stanford.edu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ John Blow | English Composer & Organist of the Baroque Era | Britannica, www.britannica.com, 2024-09-27 (באנגלית)
- ^ Winkler, Amanda Eubanks (2020-06-04). Music, Dance, and Drama in Early Modern English Schools (באנגלית). Cambridge University Press. ISBN 978-1-108-49086-3. ארכיון מ-10 באוגוסט 2024. נבדק ב-14 ביוני 2024.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Wright, Gillian (2013-04-18). Producing Women's Poetry, 1600-1730: Text and Paratext, Manuscript and Print (באנגלית). Cambridge University Press. ISBN 978-1-107-03792-2. ארכיון מ-10 באוגוסט 2024. נבדק ב-14 ביוני 2024.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ About Shakespeare's Venus and Adonis | Folger Shakespeare Library, www.folger.edu (באנגלית אמריקאית)
- ^ Venus and Adonis Summary and Study Guide, SuperSummary (באנגלית)
- ^ Play Commentaries: Venus and Adonis, www.quaternaryinstitute.com
- ^ אלכסנדרובסקיה רגינה, בימאית וכוריאוגרפית, באתר www.israel-opera.co.il
- ^ Hugill, Robert (2004-05-02). "Venus and Adonis". Music & Vision. MVdaily.com. p. 3. אורכב מ-המקור ב-2005-02-17.
Parallel to the development of public theatre, the tradition of the private Masque continued. In 1682 Blow wrote Venus and Adonis which is entitled 'A Masque for the Entertainment of the King'. ... This genre of play with extensive musical scenes developed into a particular genre at the Dorset Gardens theatre. Commonly referred to just as opera, it was more accurately dubbed 'semi-opera' by Roger North.
- ^ Venus and Adonis by William Shakespeare, study.com
- ^ GradeSaver, Venus and Adonis Summary | GradeSaver, www.gradesaver.com (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|