לדלג לתוכן

ולרי גרסימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולרי גרסימוב
Вале́рий Васи́льевич Гера́симов
לידה 8 בספטמבר 1955 (בן 69)
קאזאן, טטרסטן
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ברית המועצותברית המועצות, רוסיהרוסיה
תקופת הפעילות מ-1977
דרגה גנרל ארמייה (כוחות היבשה הרוסיים) גנרל ארמייה
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית החי"ר הממונע ה-144
מפקד הארמייה ה-58
מפקד המחוז הצבאי של לנינגרד
מפקד המחוז הצבאי של מוסקבה
מפקד המחוז הצבאי המרכזי
ראש המטה הכללי הרוסי
פעולות ומבצעים
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
סיפוח חצי האי קרים
המבצע הרוסי בסוריה
עיטורים
עיטור ההצטיינות הצבאית עיטור ההצטיינות למען המולדת עיטור ההצטיינות למען המולדת בצבא ברית המועצות מדליית הצטיינות בקרב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולרי ואסילייביץ' גרסימוברוסית: Вале́рий Васи́льевич Гера́симов;‏ נולד ב-8 בספטמבר 1955) הוא איש צבא רוסי בדרגת גנרל ארמייה המכהן כראש המטה הכללי של רוסיה וסגן ראשון לשר ההגנה של רוסיה מאז 9 בנובמבר 2012. ב-11 בינואר 2023 מונה למפקד העליון של כוחות היבשה, הים והאוויר הרוסיים הפועלים בזירת המלחמה באוקראינה, במקביל להמשך תפקידו כרמטכ"ל.

גרסימוב התגייס לכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית ועשה את עיקר שירותו בחיל השריון, בו שירת כמפקד מחלקת טנקים, מפקד פלוגה ומפקד גדוד וחטיבה. בשנים 19931995 פיקד על דיוויזיית החי"ר הממונע ה-144, לאחר מכן השתלם באקדמיה לפיקוד בכיר של הצבא. בתפקידו הבא פיקד על הארמייה ה-58 במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה[1]. בשנת 2006 מונה למפקד המחוז הצבאי סנקט פטרבורג וב-2009 למפקד המחוז הצבאי מוסקבה. ב-2010 מונה במקביל גם לתפקיד סגן ראש המטה הכללי הרוסי. בשנת 2012 מונה למפקד המחוז הצבאי המרכזי ובהמשך באותה שנה מונה לראש המטה הכללי הרוסי.

כרמטכ"ל צבא רוסיה ערך רפורמות בצבא הרוסי כדי להתאימו באופן מיטבי ל"מלחמות הדור החדש"[2]. הדבר התבטא בהשקעה בתחומים הטכנולוגיים של הצבא[3]. גרסימוב פיקד על הצבא הרוסי במהלך סיפוח חצי האי קרים, ובעקבות זאת נכלל שמו ברשימת הבכירים במשטר הרוסי שהאיחוד האירופי הטיל עליהם סנקציות אישיות. בהמשך כהונתו פיקד גרסימוב גם על ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה ועל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

גרסימוב נשוי ואב לבן.

דוקטרינת גרסימוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דוקטרינת גרסימוב

כרמטכ"ל עיצב גרסימוב דוקטרינה חדשה להפעלת הכוח של רוסיה[4]. הדוקטרינה קובעת שהפעלת הכוח הצבאי היא מהלך ההכרעה האחרון, המועצם על ידי המהלכים הסמויים או הניתנים להכחשה שקדמו לו. לשיטתו יש להפעיל תחילה אמצעים לא-צבאיים להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות הכוללים לוחמה קיברנטית, הפעלת כוחות שניתן להכחיש את פעולתם, מהלכים כלכליים ופוליטיים, לוחמה פסיכולוגית ומהלכים לגיוס האוכלוסייה המקומית כנגד השלטון ולבסוף הפעלת כוח צבאי[5]. הפעלת הכוח הצבאי על פי דוקטרינת גרסימוב משולבת יחד עם האמצעים הלא צבאיים ופועלת בתיאום אתם. מגוון אמצעי העצמה (הצבאית והלא צבאית) הרוסית צריכים לפעול בתיאום מרבי אף בדרגים נמוכים יחסית של האסטרטגיה[6]. הדוקטרינה מומשה במהלך הסכסוך הרוסי-אוקראיני ובמהלך ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה[7].

ניתן להתחקות אחר הבסיס הרעיוני של הדוקטרינה בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013, במגזין הצבאי הרוסי VPK, תחת הכותרת "חשיבות המחקר לראיית הנולד"[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולרי גרסימוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גל פרל פינקל, במערכה של הרוסים באוקראינה – הסייבר הוא נדבך מרכזי, אנשים ומחשבים, ‏ 10.02.2016.
  2. ^ דימה אדמסקי, ההתערבות הרוסית בסוריה, עמ' 20.
  3. ^ אתר למנויים בלבד מקס פישר, ניו יורק טיימס, חוקי המלחמה החדשים של רוסיה: יותר אחיזת עיניים ודיסאינפורמציה, פחות טנקים ומטוסים, באתר הארץ, 28 ביולי 2016
  4. ^ גל פרל פינקל, ‏בצבא ארצות הברית מוטרדים מיכולות הסייבר של רוסיה וסין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 באוקטובר 2016
  5. ^ עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמודים 109-110.
  6. ^ דימה אדמסקי, ההתערבות הרוסית בסוריה, עמ' 20-21.
  7. ^ מיקי אהרונסון, האם לבנון תהפוך למאחז רוסי נוסף בים התיכון?
  8. ^ סא"ל י', מפקד קורס קמ"נים בבין הקטבים גליון 37 (הלוחמות החדשות), "חשיבות המחקר בראיית הנולד" או "דוקטרינת גרסימוב" – תרגום מאמרו של ראש המטה הכללי הרוסי - הגנרל גרסימוב, באתר מרכז דדו לחשיבה צבאית רב תחומית, ‏25.04.22