לדלג לתוכן

וליד עידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וליד עידו
وليد أحمد عيدو
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באפריל 1942
ביירות
נרצח 13 ביוני 2007 (בגיל 65)
ביירות, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לבנוןלבנון לבנון
השכלה האוניברסיטה הלבנונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה זרם העתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בפרלמנט הלבנוני
200013 ביוני 2007
(כ־7 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וליד אחמד עידוערבית: وليد أحمد عيدو; 2 באפריל 194213 ביוני 2007) היה פוליטיקאי סוני לבנוני וחבר פרלמנט מטעם זרם העתיד של סעד אל-חרירי בפרלמנט הלבנוני, החברה בקואליציית 14 במרץ. הוא נרצח בפיצוץ מכונית תופת יחד עם בנו ח'אלד ועוד שמונה אחרים. עידו היה מן המתנגדים הבולטים לסוריה ולמעורבותה בענייני לבנון, לנשיאה בשאר אל-אסד ולמקורבו בלבנון הנשיא אמיל לחוד.[1]

עידו נולד ב-1942 בביירות. הוא סיים את לימודיו ב-1966 והפך לשופט שנה לאחר מכן. בשנות ה-90 המאוחרות הוא היה התובע הציבורי בצפון לבנון, תפקיד שממנו אולץ להתפטר לאחר שנתגלה כי קיבל שוחד. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בין השנים 19751990 הוא היה חבר במיליציה הסונית אל-מוראביטון, שממנה סולק מסיבות לא ברורות.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידו הצליח לזכות במושב בפרלמנט בבחירות שנת 2000 (בחירות שנערכו בתקופת הסדר הסורי בלבנון). בבחירות 2005 נבחר שוב, ברשימתו החדשה של סעד אל-חרירי. במהלך השנתיים בהן כיהן בקואליציה הוא היה חבר במספר ועדות פרלמנטריות. עידו התנגד להתפטרות השרים השיעים מממשלת סניורה וקרא להחליפם בשרים אחרים. הוא תמך בהקמת בית דין בינלאומי לשיפוט החשודים ברצח רפיק אל-חרירי. במהלך מלחמת לבנון השנייה טען כי הוא "היה מוכן למכור את דמו כדי לקנות נשק ולהילחם בשיעים מוסלמים".[2]

עידו היה חבר הפרלמנט השלישי מן הקואליציה הלבנונית שנרצח מאז 2005. מותו הותיר את הרוב של הקואליציה האנטי-סורית בפרלמנט על שלושה מושבים בלבד.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליד עידו היה נשוי ואביהם של שלושה ילדים: ח'אלד, זהר ומאזן. פיצוץ מכונית התופת שהרג את עידו ובנו ח'לאד פצע גם את בנו האחר מאזן. עידו היה שחיין נלהב, והפיצוץ אירע לאחר שחזר מחוף הים של ביירות במהלך הסכסוך בלבנון.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lebanese lawmaker killed in Beirut blast, באתר CNN,‏ 13 ביוני 2007
  2. ^ Michael Slackman,‏ Chilling Echo for Lebanon, Mirror of Regional Tension, באתר עיתון הניו יורק טיימס, 27 בנובמבר 2006