וליד עידו
לידה |
2 באפריל 1942 ביירות | ||
---|---|---|---|
נרצח |
13 ביוני 2007 (בגיל 65) ביירות, לבנון | ||
מדינה | לבנון | ||
השכלה | האוניברסיטה הלבנונית | ||
מפלגה | זרם העתיד | ||
| |||
וליד אחמד עידו (בערבית: وليد أحمد عيدو; 2 באפריל 1942 – 13 ביוני 2007) היה פוליטיקאי סוני לבנוני וחבר פרלמנט מטעם זרם העתיד של סעד אל-חרירי בפרלמנט הלבנוני, החברה בקואליציית 14 במרץ. הוא נרצח בפיצוץ מכונית תופת יחד עם בנו ח'אלד ועוד שמונה אחרים. עידו היה מן המתנגדים הבולטים לסוריה ולמעורבותה בענייני לבנון, לנשיאה בשאר אל-אסד ולמקורבו בלבנון הנשיא אמיל לחוד.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עידו נולד ב-1942 בביירות. הוא סיים את לימודיו ב-1966 והפך לשופט שנה לאחר מכן. בשנות ה-90 המאוחרות הוא היה התובע הציבורי בצפון לבנון, תפקיד שממנו אולץ להתפטר לאחר שנתגלה כי קיבל שוחד. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בין השנים 1975–1990 הוא היה חבר במיליציה הסונית אל-מוראביטון, שממנה סולק מסיבות לא ברורות.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עידו הצליח לזכות במושב בפרלמנט בבחירות שנת 2000 (בחירות שנערכו בתקופת הסדר הסורי בלבנון). בבחירות 2005 נבחר שוב, ברשימתו החדשה של סעד אל-חרירי. במהלך השנתיים בהן כיהן בקואליציה הוא היה חבר במספר ועדות פרלמנטריות. עידו התנגד להתפטרות השרים השיעים מממשלת סניורה וקרא להחליפם בשרים אחרים. הוא תמך בהקמת בית דין בינלאומי לשיפוט החשודים ברצח רפיק אל-חרירי. במהלך מלחמת לבנון השנייה טען כי הוא "היה מוכן למכור את דמו כדי לקנות נשק ולהילחם בשיעים מוסלמים".[2]
עידו היה חבר הפרלמנט השלישי מן הקואליציה הלבנונית שנרצח מאז 2005. מותו הותיר את הרוב של הקואליציה האנטי-סורית בפרלמנט על שלושה מושבים בלבד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וליד עידו היה נשוי ואביהם של שלושה ילדים: ח'אלד, זהר ומאזן. פיצוץ מכונית התופת שהרג את עידו ובנו ח'לאד פצע גם את בנו האחר מאזן. עידו היה שחיין נלהב, והפיצוץ אירע לאחר שחזר מחוף הים של ביירות במהלך הסכסוך בלבנון.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lebanese lawmaker killed in Beirut blast, באתר CNN, 13 ביוני 2007
- ^ Michael Slackman, Chilling Echo for Lebanon, Mirror of Regional Tension, באתר עיתון הניו יורק טיימס, 27 בנובמבר 2006