ולטר פון בראוכיטש
 | |
| ולטר פון בראוכיטש | |
| לידה |
4 באוקטובר 1881 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1948 (בגיל 67) המבורג, גרמניה בשלטון בעלות הברית .svg){kind=small} |
| מקום קבורה |
זלצגיטר  |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
הגימנסיה הצרפתית ברלין |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1900–1945 (כ־45 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-1 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה הרביעית מפקד כוחות היבשה של הוורמאכט | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ולטר היינריך אלפרד הרמן פון בראוכיטש (בגרמנית: Walther Heinrich Alfred Hermann von Brauchitsch; 4 באוקטובר 1881 – 18 באוקטובר 1948) היה המפקד העליון של ה-OKH, צבא היבשה הגרמני, בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון בראוכיטש שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין במטה הכללי. לאחר המלחמה נשאר ברייכסווהר, והתקדם בסולם הדרגות. בשנת 1931 מונה למפקד הדיוויזיה ה-1, ועם עליית היטלר לשלטון מונה למפקד הצבאי של מחוז פרוסיה המזרחית, שהפך להיות בשנת 1935 לקורפוס ה-1. בשנת 1937 מונה למפקד הארמייה הרביעית. כאשר, בעקבות פרשת בלומברג-פריטש פוטר ורנר פון פריטש בגלל האשמות שווא של הומוסקסואליות, הציעו ורנר פון בלומברג והרמן גרינג להיטלר את מועמדותו של פון בראוכיטש. כקודמיו, גם לפון בראוכיטש היו בעיות אישיות. הוא עמד להתגרש מאשתו, דבר שהתקבל במורת רוח מצד האצולה הצבאית. היטלר התערב אצל אשתו של בראוכיטש וסידר העברת 80,000 מארק לחשבונה כדי שתסכים לגירושין. כך קנה את אמונו של בראוכיטש.
במשך כל תקופת שירותו כמפקד ה-OKH התגלה פון בראוכיטש כחסר אומץ וחוט שדרה בפגישותיו עם היטלר. למרות שהתנגד לסיפוח אוסטריה לא הביע את דעתו בפני היטלר. כשמשבר חבל הסודטים היה בשיאו התארגנו מפקדי חיל היבשה, ובייחוד לודוויג בק, לתפיסת השלטון בכוח. הם ניסו לרתום אליהם את פון בראוכיטש, אך הוא סירב באומרו: "אני לא אעשה דבר אך לא אעצור אתכם מלפעול". "כניעתו" של צ'מברלין לדרישות היטלר, חיסלה את ניסיון ה"מרד" הזה באיבו.
מיד לאחר כיבוש פולין התחיל היטלר לתכנן את המתקפה במערב. ב-5 בנובמבר 1939 הייתה אמורה להתחיל תנועת הצבא אל נקודות הזינוק מול בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. פון בראוכיטש סייר במפקדות העליונות של הצבא במערב ושמע את דעתם של המפקדים כי אין סיכוי למתקפה כזו. הפעם החליט להתעמת עם היטלר. הוא טען בפניו כי מזג האוויר אינו מתאים, אך היטלר השיב כי מזג האוויר רע לא פחות גם בשביל האויב, ובאביב הוא עלול להיות רע עוד יותר. פון בראוכיטש אמר שמורל הצבא במערב דומה לזה שבשנים 1918–1919 וכי יש בצבא תבוסתנות ואי ציות. למשמע דברים אלה, התפרץ עליו היטלר בחמת זעם: "באילו יחידות? כמה פסקי דין בוצעו? האמת היא שהצבא אינו רוצה להילחם". פון בראוכיטש עזב את היטלר בצעדים כושלים למפקדת הצבא בצוסאן. מאז לא ניסה עוד להתנגד להיטלר.
לאחר מספר דחיות נקבע התאריך למתקפה במערב ("מקרה צהוב"). תוכניתו של פון בראוכיטש הייתה לתקוף חזיתית את הולנד ובלגיה, אבל היטלר העדיף את תוכניתו של פון מאנשטיין לפרוץ דרך הארדנים ולנתק את הכוחות הבריטים והצרפתים בבלגיה. פון בראוכיטש היה בפמליה של היטלר בטקס כניעת צרפת ביער קומפיין. בנאום חגיגי ברייכסטג ב-19 ביולי 1940 הפסיק היטלר את נאומו כדי להעניק מטות מרשאלים ל-12 גנרלים ומטה גדול במיוחד להרמן גרינג. בין הגנרלים – פון בראוכיטש, וילהלם קייטל, גינתר פון קלוגה, פדור פון בוק, ריטר פון לאב ועוד. חלוקה סיטונית כזאת של דרגות גנרל-פלדמרשל סייעה להחניק כל אופוזיציה להיטלר בקרב הגנרלים.
במבצע ברברוסה נתן היטלר פקודה לקבוצת ארמיות המרכז לעצור את ההתקדמות לעבר מוסקבה ולפנות דרומה לכבוש את אוקראינה. פון בראוכיטש ומפקדי הארמיות שלו התנגדו לכך. היינץ גודריאן טס לפגוש את היטלר אך פון בראוכיטש ביקש ממנו לא להזכיר את מוסקבה. גודריאן הימרה את פיו אך הדבר לא הועיל. היטלר אמר לו כי "הגנרלים אינם יודעים כלום על הצדדים הכלכליים של המלחמה". בגלל החלטתו של היטלר החלה המתקפה נגד מוסקבה באיחור. הצבא הגרמני נעצר בחורף הקפוא בשערי מוסקבה.
באמצע נובמבר לקה פון בראוכיטש בהתקף לב קשה, ובריאותו התדרדרה. ב-6 בדצמבר 1941 החלה מתקפת החורף הרוסית. 100 דיוויזיות רעננות בפיקודו של גיאורגי ז'וקוב תקפו את הצבא הגרמני התשוש, ובקעו בו פרצות עמוקות. פון בראוכיטש ומפקדי הארמיות שלו ביקשו לסגת, אך היטלר סירב. ב-7 בדצמבר 1941 ביקש פון בראוכיטש להתפטר וחזר על בקשתו ב-17 בדצמבר 1941. יומיים לאחר מכן קיבל היטלר את בקשתו. הוא אמר לגבלס כי בראוכיטש הוא "ברייה שחצנית, פחדנית, אפס גמור". היטלר נטל את התפקיד על עצמו ומילא אותו עד התאבדותו.
לאחר המלחמה נתפס פון בראוכיטש והובא למשפט בנירנברג כפושע מלחמה. האשמה העיקרית הייתה שלא פעל נגד פקודת הקומיסר שהורתה להוציא להורג ללא משפט קומיסרים (פעילים פוליטיים) בולשביקים. פון בראוכיטש מת לפני שהסתיים משפטו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם שיירר, תרגום: אהרון אמיר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, שוקן, תשל"ו
- איאן קרשו, תרגום: יוסי מילוא, היטלר, 1936–1945: נמסיס, עם עובד, 2005
- אלן קלרק, מבצע ברברוסה, מערכות, 1979
| גנרל-פלדמרשלים וגרוס-אדמירלים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| גנרלפלדמרשלים | אדוארד פון בהם-ארמולי (דרגת כבוד) • פדור פון בוק • ארנסט בוש • ולטר פון בראוכיטש • רוברט ריטר פון גריים • הרמן גרינג • מקסימיליאן פון וייכס • ארווין פון ויצלבן • וילהלם פון לב • וילהלם ליסט • אריך פון מאנשטיין • ולטר מודל • ארהרד מילך • פרידריך פאולוס • וילהלם קייטל • גאורג פון קיכלר • גינתר פון קלוגה • אוואלד פון קלייסט • אלברט קסלרינג • ארווין רומל • גרד פון רונדשטט • ולטר פון רייכנאו • וולפרם פון ריכטהופן • הוגו שפרלה • פרדיננד שרנר | |
| גרוס אדמירלים | אריך רדר • קרל דניץ | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולטר פון בראוכיטש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ולטר פון בראוכיטש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)