ולטר סוסקינד
 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1906 לידנשייד, וסטפאליה,פרוסיה, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1945 (בגיל 38) אושוויץ, |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה, גרמניה |
| מקום מגורים |
האגן |
  | |
ולטר סוסקינד (בהולנדית: Walter Süsskind; 29 באוקטובר 1906 – 28 בפברואר 1945) [1] היה איש מכירות ומנהל יהודי גרמני בעל שורשים בהולנד, שהיה עבד עבור היודנרט ההולנדי בתקופת מלחמת העולם השנייה והציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט, גזינה ון דר מולן ואחרים, מאות ילדים יהודים. מספר הילדים שניצלו נע בין 1,000-600 על פי מקורות ועדים שונים. בינואר 2012 נעשה סרט הולנדי על פעולתו בשואה - סוסקינד[2].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוסקינד נולד בגרמניה ב-1906, בנם הבכור של זוג יהודים הולנדים - הרמן סוסקינד ופרידה לבית קסלר. היו לו שני אחים. נישא ליוהנה לבית נאט (1906 - 1944) ונולדה להם בת אחת - איבון. לפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא היה מנהל בבית חרושת למרגרינה. ב-1938 ברח מאימת הנאצים מגרמניה להולנד, מתוך כוונה להמשיך לארצות הברית, אך לא הצליח בהמשך הבריחה כמתוכנן ונאלץ להישאר עם משפחתו בהולנד.
איש היודנרט ומציל ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940 הקימו הכובשים יודנרט - יודסה ראט - וסוסקינד צורף אליו. הוא היה מנהל התיאטרון ההולנדי באמסטרדם. בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), במהלך גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה, יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו בתיאטרון. בית היתומים היהודי הסמוך, ה"קרש" (De Creche - "הפעוטון") שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. סמוך לבית היתומים והתיאטרון שכן סמינר קלויניסטי למורים - Hervormde Kweekschool, שמנהלו יוהאן ואן הולסט היה לימים סנאטור וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הולנד והוכר ב-1972 כחסיד אומות העולם. סוסקינד, אשתו, מנהלת בית היתומים הנרייטה פימנטל, ויוהאן ואן הולסט החלו להעביר ילדים מהתיאטרון ומבית היתומים לסמינר של ואן הולסט והוא שלח אותם לכפרים מחוץ לאמסטרדם. במהלך חודשי פעילותם הם נעזרו גם באנשי מחתרת הולנדים.
סוסקינד, ואן הולסט ופימנטל לא הספיקו להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש". פימנטל נשארה עם אלה מהילדים שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה. פימנטל גורשה עם האחרונים לאושוויץ, שם נרצחה כמותם.
גירושו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוסקינד ומשפחתו גורשו אף הם ב-1944 לווסטרבורק. סוסקינד הצליח לנצל קשרי ידידות שיצר עם נאצים חשובים אחדים, לצאת ממחנה הריכוז ולחזור לאמסטרדם, אך משנכשל בהוצאת משפחתו מהמחנה, חזר לווסטרבורק וגורש עימה למחנות ההשמדה. אשתו ובתו מתו באושוויץ באוקטובר 1944 והוא מת בפברואר 1945, במהלך צעדות המוות שהצעידו הנאצים את שרידי מחנות ההשמדה, לקראת סוף המלחמה. בסרט תעודה על סוסקינד מ-2005 (Secret Courage: The Walter Suskind Story, דקה 1:05:00) הועלתה ההשערה כי נרצח על ידי היהודים במחנה ההשמדה אושוויץ בגלל תפקידו ביודנרט ההולנדי באמסטרדם.[3]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פעילותם של סוסקינד[4] ואשתו, בהצלת יהודי הולנד, נעשה בינואר 2012 הסרט ההולנדי "סוסקינד", בבימויו של הבמאי ההולנדי רודולף ואן דן ברג.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה קצרה של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר המוזיאון להיסטוריה יהודית
- פרטים ביוגרפיים אחדים של ולטר סוסקינד, בהולנדית, באתר KRO
- עופרה עופר אורן, מה קרה למנהל התיאטרון שהציל מאות ילדים יהודים, בבלוג סופרת ספרים, 4 בספטמבר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקור לתעתיק השם "זיסקינד" בגרמנית - יוסף מכמן, פנקס הקהילות: הולנד, ירושלים: יד ושם, תשמ"ה, עמ' 425
- ^ על הסרט סוסקינד, באתר IMDb
- ^ https://vimeo.com/428194520
- ^ Dirk de Klein, FORGOTTEN HERO- WALTER SÜSKIND, History of Sorts, 25/7/2016 (באנגלית)