ולדימיר קומארוב (מדען)

ולדימיר קומארוב
Влади́мир Леóнтьевич Комаро́в
לידה	1 באוקטובר 1869 (יוליאני); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	5 בדצמבר 1945 (בגיל 76); מוסקבה, ברה"מ
ענף מדעי	בוטניקה, גאוגרפיה, פיטוגאוגרפיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	Saint Petersburg 6th gymnasium (1890); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1894); הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג ;
מוסדות	אוניברסיטת סנקט פטרבורג (18 במרץ 1898–17 במאי 1899); Saint Petersburg Botanical Garden (1902); Saint Petersburg Botanical Garden (1 בנובמבר 1899–1902); אוניברסיטת סנקט-פטרבורג לכימיה ורוקחות (1919–1922); Saint Petersburg Botanical Garden (יוני 1917–אוקטובר 1931); Komarov Botanical Institute; Museum of Botanical Garden of V.L. Komarov Botanical Institute (מאי 1930–1931); S.I. Vavilov Institute for the History of Natural Science and Technology (5 בדצמבר 1945); האקדמיה הרוסית למדעים (29 בדצמבר 1936–11 ביולי 1945); האקדמיה הרוסית למדעים (6 במרץ 1929); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (17 במאי 1899); האקדמיה הרוסית למדעים (3 במרץ 1931–29 בדצמבר 1936); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1902–נובמבר 1918); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1920–5 בדצמבר 1945); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (נובמבר 1918); אוניברסיטת הרצן (1918–1924) ;
תלמידי דוקטורט	ארמן טקטאג'ן, Yevgeni Bobrov, Eugenija Nikolaevna Alissova-Klobukova, Yaroslav Ivanovic Prokhanov, Anna Bulavkina
פרסים והוקרה	מדליית קארל ארנסט וון בר (1909); עיטור לנין; גיבור העמל הסוציאליסטי; מדליית ניקולאי פרז'בלסקי; מדליה לציון 300 שנה לשושלת רומנוב; פרס סטלין; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1916); מסדר סנטה אנה, דרגה 2 (1913); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2 (1910); אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1906); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 (1903) ;
תרומות עיקריות
חתימה

ולדימיר קומארוב (רוסית: Влади́мир Лео́нтьевич Комаро́в, 1 באוקטובר 1869 (יוליאני) – 5 בדצמבר 1945) היה בוטנאי רוסי.

חייו

למד באוניברסיטת סנקט פטרבורג ולימד בה בשנים 1898-1934.^[1]

בשנת 1914 צורף כחבר משני באקדמיה הרוסית למדעים ובשנת 1920 צורף כחבר מלא. בשנים 1930–1936 היה סגן נשיא האקדמיה ובשנת 1936 נבחר ליו"ר האקדמיה,^[2] תפקיד בו החזיק עד אוגוסט 1945,^[3] עת הוחלף על ידי סרגיי ואווילוב.^[4] במהלך כהונתו השתתף בסילוק מהאקדמיה של עמיתים רבים שלא מצאו חן בעיני ראשי המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות.^[5]

קיבל את פרס סטלין בשנים 1941, 1942. הוא עוטר בתואר גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1943.^[6] בינואר 1945 הצהיר בנאום שעשה הדים ביישוב היהודי בארץ ישראל שברית המועצות תאבק באנטישמיות בכל העולם.^[7] היה חבר הסובייט העליון בשנים 1938-1945.^[1]

על שמו המכון הבוטאני על שם קומארוב והגנים הבוטניים על שם קומארוב בסנקט פטרבורג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר קומארוב בוויקישיתוף

ולדימיר קומארוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Dr. Vadim J. Birstein, The Perversion Of Knowledge: The True Story Of Soviet Science, Perseus Books Group, 20 Aug 2013, page 322
^ לנשיא האקדמיה למדעים, דבר, 25 בדצמבר 1936
^ חג המדע הסובייטי, משמר, 20 ביוני 1945
^ Rockets and People: Creating a rocket industry, Volume 2, page 94
^ Dr. Vadim J. Birstein, The Perversion Of Knowledge: The True Story Of Soviet Science, Perseus Books Group, 20 Aug 2013, page 45
^ גליון חג של איינקייט, משמר, 10 בדצמבר 1944
^ נשיא האקדמית למדעים ס.ס.ס.ר. "נעקור את האנטישמיות מן השורש", דבר, 16 בינואר 1945

[בירשטיין322-1] ¹ ² Dr. Vadim J. Birstein, The Perversion Of Knowledge: The True Story Of Soviet Science, Perseus Books Group, 20 Aug 2013, page 322

[2] לנשיא האקדמיה למדעים, דבר, 25 בדצמבר 1936

[3] חג המדע הסובייטי, משמר, 20 ביוני 1945

[4] Rockets and People: Creating a rocket industry, Volume 2, page 94

[5] Dr. Vadim J. Birstein, The Perversion Of Knowledge: The True Story Of Soviet Science, Perseus Books Group, 20 Aug 2013, page 45

[6] גליון חג של איינקייט, משמר, 10 בדצמבר 1944

[7] נשיא האקדמית למדעים ס.ס.ס.ר. "נעקור את האנטישמיות מן השורש", דבר, 16 בינואר 1945

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]