ולדימיר מוטיל
 | |
| לידה |
26 ביוני 1927 לפל, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2010 (בגיל 82) מוסקבה, רוסיה |
| מקום קבורה |
בית קברות ווסטריאקובסקויה |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| תקופת הפעילות |
מ-1963 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ולדימיר מוטיל (ברוסית: Владимир Яковлевич Мотыль; 26 ביוני 1927 – 21 בפברואר 2010) היה שחקן, במאי קולנוע ותסריטאי סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. בשנת 2003 הוא קיבל תואר אמן העם של הפדרציה הרוסית. הוא ידוע בעיקר כבמאי סרט קולנוע "השמש הלבנה של המדבר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולדימיר מוטיל נולד בשנת 1927 בלפל (אז בתחומי ברית המועצות כיום בבלארוס למשפחה יהודית. אביו היה מסגר, נעצר בשנת 1930 והואשם בריגול נגד המדינה. הוא נשלח למחנה סולובקי בו נפטר בשנת 1931. אמו עבדה במערכת החינוך. רוב שנות הילדות מוטיל עבר באזור הרי אורל אליו הם גורשו. סבו וסבתו גורשו לאזור המזרח הרחוק הרוסי, חזרו לבלארוס הסובייטית ונהרגו בגטו בתקופת הכיבוש הנאצי.
בשנת 1948 מוטיל סיים לימודים במכון לתיאטרון בסברדלובסק. הוא היה במאי ושחקן של מספר תיאטראות בסברדלובסק ובסביבתו. בשנת 1957 הוא התחיל לעבוד באולפני הקולנוע של סברדלובסק. באותה שנה הוא סיים לימודי היסטוריה באוניברסיטה בסברדלובסק.
בשנת 1963 מוטיל ביים את סרטו הראשון כבמאי עצמאי. הסרט צולם באולפני קולנוע בדושנבה. הסרט זכה במספר פרסים.
בשנת 1967 מוטיל סיים עבודה על סרט "ז'ניה, ז'נייצ'קה וקטיושה" על אירועי של מלחמת העולם השנייה. מוטיל היה שותף לכתיבת תסריט ביחד עם בולאט אוקוג'אבה. הסרט הוכרז כ"מזיק" וקיבל ביקורות שליליות בתקשורת. בכל זאת הוא הוקרן בבתי קולנוע זניחות. מוטיל הציג את סרטו לסגל הצי הצפוני. הקרנה הייתה מוצלחת וקציני הצי כתתו מכתב חיובי. מוטיל כתב מכתב לאלכסיי קוסיגין שהסכים להרחיב את הקרנות הסרט. בסופו של דבר הסרט זכה להצלחה מסחרית ונמכרו כ-24.5 מיליון כרטיסים. למרות זאת אולפני קולנוע נמנעו לתת למוטיל לביים סרטים נוספים.
בשנת 1969 מוטיל ביים סרט "השמש הלבנה של המדבר". מנהל "מוספילם" לא היה מרוצה מהתוצאה ועיכב הוצאת הסרט להקרנות רחבות. לפי עדות של אלכסיי לאונוב שראה את הסרט הוא וקוסמונאטים נוספים פנו ללאוניד ברז'נייב. לאחר שברז'נב ראה את סרט הוא שוחרר להקרנות. עד לשנת 1970 את בסרט ראו 50 מיליון צופים. למרות ההצלחה סרט לא קיבל פרסים בתקופת ברית המעוצות ורק בשנת 1998 צוות קיבל פרס הפדרציה הרוסית.
בשנת 1975 מוטיל סיים עבודה על סרט "כוכב האושר שובה הלב".
לרוב סרטי של מוטיל מוזיקה נכתבה על ידי חברו איסאק שוורץ.
בסוף שנות ה-70 מוטיל החל ללמד בימוי. כמו כן הוא היה מנהל אמנותי של אולפנים לסרטי עלילה בטלוויזיה.
בשנת 2004 מוטיל ביים סרט שמבוסס בין היתר על אירועים שהתרחשו במשפחתו. סרט הוקרן לראשונה בטלוויזיה לאחר פטירת הבמאי. בסך הכול מוטיל ביים 11 סרטים.
מוטיל היה נשוי לשחקנית ליודמילה פודארוייבה. לזוג נולדה בת. בשנת 1962 הם התגרשו ומוטיל התחתן עם שחקנית ראיסה קורקינה. בשנת 1968 הם התגרשו ומוטיל חזר לפודארוייבה.
על פעילותו בתחום הקולנוע מוטיל קיבל עיטור בשנת 1996, פרס הפדרציה הרוסית (1998) ותואר אמן העם של הפדרציה הרוסית (2003).
בפברואר 2010 מוטיל הרגיש לא טוב, הועבר לבית חולים אך נפטר כעבור שבועיים. הוא נטמן בבית העלמין ווסטריאקובסקויה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר מוטיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ולדימיר מוטיל, באתר AllMovie (באנגלית)
ולדימיר מוטיל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ביוגרפיה (ברוסית)
- ולדימיר מוטיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
