ולדימיר וורונין
לידה |
25 במאי 1941 (בן 83) Corjova, טרנסניסטריה, ממלכת רומניה | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ברית המועצות, מולדובה, רוסיה | ||||||||||||||
השכלה | |||||||||||||||
מפלגה | מפלגת הקומוניסטים של הרפובליקה של מולדובה, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||
ולדימיר ניקולאיה וורונין (נולד ב-25 במאי 1945 ביישוב קורז'ובה, שבנפת דובסרי) כיהן כיושב-ראש מפלגת הקומוניסטים ברפובליקת מולדובה החל משנת 1994. בין התאריכים 7 באפריל 2001 עד 11 בספטמבר 2009 שימש כנשיא רפובליקת מולדובה .
רקע משפחתי ולימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מקורות אחדים בעיתונות הרומנית והמולדבית בשפה הרומנית, ולדימיר וורונין נולד במשפחה בעלת שורשים רומנים (מולדובנים) ויש לו אב חורג ממוצא רוסי. שם אביו ניקולאיֶה, ושם אמו פלאגיה, בת לבית בֶזֶ'ניצה. אחד מסביו, איזידור סרבו, רומני מולדבי במוצאו, היה קרבן לרדיפות מהתקופה הסטליניסטית וגורש מאזור הולדתו לסיביר. אחד מהוריו נולד בגולה בעיר טומסק בסיביר.
תחילת פעילותו המקצועית והפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי לימודים על תיכוניים טכניים, וורונין החל לעבוד במפעל לחם בעיר קריוּלֶן בשנת 1961 וב-1966–1971, כיהן כסגן מנהל של המפעל, ולאחר מיכן שימש כמנהל של מפעל לחם בעיר השכנה, דובסאר. אחרי שסיים ברוסיה לימודים אוניברסיטאיים עם תואר מהנדס לתעשיית המזון, כיהן בתפקידים מנהליים בערים אונגֶן ודובסאר במסגרת מועצת העיר. בהמשך למד באקדמיה למדעים פוליטיים של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (עד 1983) ובאקדמיה של משרד הפנים הסובייטי (שהיה אחראי בזמנו על כוחות המשטרה בברית המועצות)(עד 1991). בין השנים 1983 - 1985 עבד כמפקח וסגן מנהל מחלקת ארגון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. בשנת 1985 היה לראש מחלקה במשרד ראש הממשלה של הרפובליקה הסובייטית. בין השנים 1985 - 1989 היה מזכיר ראשי של הוועד העירוני של המפלגה בעיר בנדרי. בין השנים 1989–1990 היה לשר הפנים (עם דרגת גנרל מיור של כוחות המשטרה).
עלייתו לצמרת המפלגה הקומוניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1980–1990 היה חבר בפרלמנט של הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית המולדבית במסגרת ברית המועצות. ב-27 באוגוסט 1991 רפובליקת מולדובה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות ונפרדה כמדינה עצמאית. בשנת 1993 נבחר וורונין כיושב ראש שותף של המפלגה הקומוניסטית שאורגנה מחדש בשם של "מפלגת הקומוניסטים מרפובליקת מולדובה". ב-1994 הוא נבחר כיושב ראש של מפלגה זו שקו המדיני שלה הוא המשך יחסים הדוקים עם הפדרציה הרוסית והתנגדות ללאומנות הרומנית ולשאיפות לאיחוד מחדש של שטחי רפובליקת מולדובה עם רומניה. באותה השנה רץ כבר לראשונה לבחירות לנשיאות רפובליקת מולדובה.
נשיא של הרפובליקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 באפריל 2001 נבחר וורונין בפרלמנט עם 71 קולות מתוך 101 כיורשו של פטרו לוצ'ינסקי (אנ') והיה לנשיאה השלישי של הרפובליקה העצמאית המולדבית. במערכת הבחירות הצהיר על הצורך בהידוק הקשרים עם רוסיה השכנה ובהכרה מחדש בשפה הרוסית כשפה רשמית במדינה. בעת כהונתו אכן חזרה השפה הרוסית כשפת לימוד חובה בבתי הספר ברפובליקת מולדובה. וורונין תמך ברעיון הצטרפות מדינתו לאיחוד האירופי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדימיר וורונין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)