Epstein-Barr virus

Epstein-Barr virus
תאי לוקמיה הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק), בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלואורסצנטיים
מיון מדעי
ממלכה:	Heunggongvirae
מערכה:	Peploviricota
קבוצה:	קבוצה I
מחלקה:	Herviviricetes
סדרה:	Herpesvirales
משפחה:	Herpesviridae
סוג:	Lymphocryptovirus
מין:	Human herpesvirus 4
שם מדעי
Human herpesvirus 4

נגיף אפשטיין-בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס ממשפחת הווירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד הווירוסים הנפוצים ביותר שתוקפים בני אדם. הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר ^{[דרוש מקור]}. הווירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong) ופורסם לראשונה בלאנסט ב-1964.

תינוקות הופכים פגיעים ל-EBV מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם. ההסתמנות הקלינית אצל תינוקות או ילדים צעירים שנדבקו בווירוס היא בדרך כלל קלה ולא משמעותית, אם בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, קשרי לימפה מוגדלים, לעיתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד. לעיתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.

ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם. אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף. אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים, אורכת 4–6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.

הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים. בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. אציקלוביר מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה.

אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הווירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומת בירקיט וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהווירוס הוא מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.

במחקר שנערך בשנת 2018 התגלה המנגנון שעומד מאחורי דפוס הפעולה של הווירוס. הווירוס מתקשר לתאי ה-B במערכת החיסון ומשבש את פעולתם. בעקבות המחקר התברר כי קיים קשר בין הווירוס לבין הסיכון ללקות ב-זאבת, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים אידיופטית, מחלות מעי דלקתיות, מחלת צליאק וסוכרת מסוג 1. הקשר ההדוק בין הווירוס וטרשת נפוצה הובן טוב יותר בעקבות מאמר שפורסם בסיינס ב-2022, שלפיו הידבקות בווירוס מעלה פי 32 את הסיכוי ללקות בטרשת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Epstein-Barr virus בוויקישיתוף

• Epstein-Barr virus, באתר NCBI (באנגלית)
• Epstein-Barr virus, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• Epstein-Barr virus, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "נוגדנים לנגיף אפשטיין-בר - Antibodies to Epstein-Barr virus", באתר ויקירפואה
• מחקר חדש: חוקרים גילו את מנגנון הפעולה של הווירוס, באתר sciencedaily

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.