ויקיפדיה:מפגשים/מפגש ספטמבר
ארגון המפגש
[עריכת קוד מקור]נמצא כאן
תקציר הרצאה: אורי רדלר
[עריכת קוד מקור]מריטוקרטיה מול דמוקרטיה
[עריכת קוד מקור]עקרון הפעולה של ויקיפדיה
[עריכת קוד מקור]ויקיפדיה מאמצת את העקרון המוכר של פיתוח תוכנות קוד חופשי: מערכת שבה אדם אחד (יזם) תורם פיסת קוד (או ערך בסיסי), אחרים מתקנים ומשפרים את פיסת הקוד, מציעים שיפורים, היזם חוזר ומשפר, וכן הלאה בשורה ארוכה של איטרציות. ההנחה שביסוד התהליך היא שככל שנוספים סבבי עריכה נוספים איכות הערך עולה. כנגד השחתות, פגיעה או סתם תוספות באיכות פחותה, מונח כי תתהווה מערכת בקרת-עמיתים פעילה שתאתר את הפגיעה ותסלק אותה.
פיתוח ויקיפדיה, עם זאת, שונה במספר מובנים מהותיים מפיתוחי קוד חופשי:
- בפרויקט קוד חופשי ממשי יש כמעט תמיד אחראי לפרויקט, המתפקד באופן רשמי או רשמי למחצה כמנהל הפרויקט. בוויקיפדיה, המבנה רופף הרבה יותר ולבד מהאב הכללי של הפרויקט (דוד שי) מערכת האחריות מופעלת במשתמע, באופן לא אחיד ובלי הגדרות של יעדים או מטרות כוללים.
- בפרויקט קוד חופשי ישנם לרוב יעדים מוגדרים מינימליים שרק אחרי עמידה בהם משוחררת גרסת פרויקט. לדוגמה, תוכנה המבצעת פעולה פלונית, לא תשוחרר לרוב לשימוש הציבור אם פלונית אינה פועלת. בוויקיפדיה, היעד המינימלי מוגדר באופן רופף, כללי ונגטיבי (כלומר, ערך מוגדר אם אינו עומד בדרישות, אבל אין לרוב הגדרה לערך שכן עומד בדרישות) וכל גרסה משוחררת מיידית לשימוש הציבור.
- משתתפי פרויקטי קוד חופשי עושים זאת או בתשלום, או בתקווה לקבל תשלום או עבודה עתידיים. בוויקיפדיה זו אינה אופציה ממשית והמתנדבים הם מתנדבי-תמיד.
הבדלים אלו בין סוגי הפרויקטים מגדירים גם את הבעיות העיקריות עמן מתמודדת ויקיפדיה:
- אין אחראים: אין אדם המוגדר אחראי לתחום או פעולה מסוימת, ולפיכך אין גם יעדים ברורים או כיוון לפרויקט. בהיעדר יעדים או הגדרה כוללת של יעדים, ויקיפדיה היא כמעט תמיד דיפוזית ומשתנה ביעדיה. נעדר ממנה חזון כולל של מטרה אליה שואפים להגיע.
- הנעה רכה: בהיעדר תקווה עתידית לתגמול כספי או דמוי כספי, ויקיפדיה מעניקה לכותביה בעיקר תגמולי אגו שונים, בדמות ההנאה מעצם הכתיבה, כבוד המשתמע מאחריות למשהו, הערכתם של כותבים-עמיתים, כוח בדמות סמכות אדמיניסטרטיבית, כוח בדמות יכולת להכריע בשאלות שונות, חברתם של עמיתים, וכדומה.
- קהל כותבים תחביבאי: בהיעדר תגמול עבור זמן המושקע בכתיבה, או אחריות ומידה של סמכות, רוב הכותבים בוויקיפדיה עוסקים בה כתחביב לשעות הפנאי. כלומר, בניגוד למקצוע או גיזרת המקצוע בו הם מתמחים, בוויקיפדיה הם עוסקים בתחומים שהם תחביב עבורם, שהם בדרך כלל אזורים בהם הם אינם מומחים.
אופן יצירת ערכים בוויקיפדיה (המודל הוויקיפדי)
[עריכת קוד מקור]הנחת היסוד של ויקיפדיה ביחס ליצירת ערכים היא שהם נוצרים כהצבר של תוספות עמיתים תוך התקרבות מתמדת לנקודת השלמות. הערך אינו משוכתב מחדש כמעט לעולם, אלא מרובד ומצטבר. את המודל ניתן לתאר חזותית בערך כך:
ההנחה היא כי ערך מושלם הוא ערך המאורגן על פי קווים מנחים בסיסיים המתאימים לסוג הערך (לדוגמה, ביוגרפיה תכלול פתיח עם שנת לידה ומות, תיאור תולדות חייו של האדם, פעולותיו המיוחדות, מקורות, עיון נוסף וכיו"ב) ובנוסף מכיל את כל הפרטים הרלוונטיים ביחס למושא הערך.
כדי למנוע מהערך לחרוג מתחום המושלם המדומיין מונח כי תתקיים בקרת עמיתים מתמדת, שתרסן ותמנע באמצעות דיונים ועריכות נוספות חריגה מהותית מתחום זה.
כמובן שאין אשליה שניתן להגיע לערך מושלם, אך הוא מהווה מטרת-על שהערך חותר אליה באופן מתמיד ומונח שהוא מתקרב עליה, ככל שמתרבות העריכות והבקרות לאורך זמן.
בתרשים, אפשר לתאר זאת כך:
בעיות המודל
[עריכת קוד מקור]ישנן שתי בעיות מהותיות במודל זה. הראשונה היא שהוא פשוט לא נכון. ביסוד המודל הוויקיפדי ישנה הנחה כי קיימת "מודעות קולקטיבית". ידוע כי אף אחד מהכותבים בערך ממוצע אינו יודע מהם כל הפרטים הרלוונטיים או מה הם עשויים להיות. היחידים העשויים לדעת מהם כל הפרטים הרלוונטיים הם מומחים לכל דבר ועניין בנושא הערך, אבל מאחר והכותבים הם תחביבאים, אף אחד מהם אינו מחזיק בפני עצמו בידע המתקרב לידע מלא מהם כל או רוב הפרטים הרלוונטיים.
כיצד הם יודעים, אם כן? דרך אחת לדעת משהו שאינו ידוע היא למידה שלו עד שתושג ידיעה המתקרבת לזו של מומחה—אך זה אינו מסלול רלוונטי מבחינת רוב הכותבים ביחס לרוב הערכים.
המסלול האפשרי השני הוא להניח כי הידע הזה או קווים מנחים למה מתאים (נכון) או לא מתאים (לא נכון) ביחס לידע הזה כבר מצויים באופן כלשהו בתוכנו. במלים אחרות—יש כאן הנחת "ידע קולקטיבי" או "מודעות קולקטיבית".
כמובן שרוב הכותבים בוויקיפדיה יידחו הנחה כזו. חלקם לא יהיו מוכנים לקבלה משום שהיא מיסטית. אחרים, ידחו אותה כלא מעשית. כקו מנחה, היא אינה יישימה לגבי הכותבים.
כל זה יוצר בעיה נוספת, כמובן: אם אנחנו דוחים את ההנחה המיסטית המשתמעת ממודל ויקיפדיה—על איזו הנחה אנחנו יכולים להסתמך?
התשובה, ברוב המקרים, היא ההנחה שהידע המושלם או בקירוב לכך מצוי מחוצה לנו, במקום אחר, וכל שנדרש מאיתנו הוא להביאו מבחוץ. היינו, לשעתק מידע.
כך, עינינו הרואות, חלק ניכר מוויקיפדיה אינו מידע אנציקלופדי שנוצר בזכות ידע אנציקלופדי המצוי בוויקיפדיה אלא שיעתוק של מידע אנציקלופדי ממקורות חיצוניים: אנציקלופדיות ישנות, ספר שמישהו קרא, ושפע שכפולים של מידע ממסדי נתונים.
הבעיה השנייה במודל הוויקיפדי היא שכאשר מנסים ליישמו—כלומר, כאשר מנסים לא לשעתק אלא לארגן מידע באופן אנציקלופדי—הוא לא עובד.
בואו נאמר שהגברת "שפיפית סטבונייחקרש", כותבת ותיקה בוויקיפדיה, יצרה קצרמר אודות "דורה מרסדן" ובו כתבה כך:
כמובן שאיש מאיתנו אינו מומחה לדורה מרסדן, ולכן אנו מסתפקים בנחירה של שביעות רצון ואיננו מתערבים בנידון, אלא שכמה חודשים אחרי כן מופיע מר "יעקב שטייפנהויז" ומוסיף לערך:
המשפט השני נשמע לאחד העורכים העמיתים צורם. בדרך כלל, הוא היה נוטה למחוק אותו, אבל מאחר ומר שטייפנהויז הוא מן העורכים המוכרים בוויקיפדיה, הוא מנסה לפשר בין הטענות, וזורק כמה קישורים כדי שהעניין יראה יותר מכובד:
לא עובר שבוע, ופלוני זורק משהו משלו לערך:
- דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. עם זאת, הייתה במקביל נוצריה אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות. היא אהבה מאוד פינג-פונג. בנה הוא רוי מרסדן הידוע מהסדרות של ה-BBC "המובחרים" ו"אדם דלגליש" בו גילם את דמותו של אדם דלגליש, בלש אוהב שירה, הפותר תעלומות.
הברנש שהוסיף את הנ"ל הוסיף גם בפיקחות: "זה כל מה שיש לכתוב עליה" והסיר לשמחת הקהל גם את תווית הקצרמר. כולם היו מרוצים...
עד שכעבור שלושה חודשים מגיעה לאתר הבנייה הגברת "שפיפית סטבונייחקרש" ומזדעזעת ממה שאירע. היא מחליטה לערוך את הערך מיסודו, ולשם כך פונה לצור ישועתנו, מחצב ערכינו, ודעת יודעי תורה, ויקיפדיה האנגלית:
המידע שם דליל ביותר, אך היא משתמשת בו לפי שיקול דעת, בטוב טעם ועם מעט יצירתיות בונה, המחפה על נטיה קלה לשיעולי תרגמת:
- דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. ולכן התנגדה לנוצריות המוסרית השמרנית באותה עת. היא התנגדה לתיאוריות הפילוסופיות של האנוכיות שהופיעו ב"שטירמר" הנאצי בשנת 1914. בנה הוא רוי מרסדן הידוע מהסדרות של ה-BBC "המובחרים" ו"אדם דלגליש" בו גילם את דמותו של אדם דלגליש, בלש פמיניסטי אוהב שירה, הפותר תעלומות. היא נפטרה בשנת 1960 לפני הצלחתו הגדולה של רוי.
כך, התגבש הערך, בהדרגה, כשכל כותב מוסיף לו על–פי ידיעותיו והבנתו, מעט תוספות מוויקיפדיה, והגיון פשוט. הבעיה היא רק שכל עובדה שנוספה אינה נכונה או שאינה מדויקת או שאינה ממוקמת בהקשר הנכון. בכל עריכה, בגלל הידיעה החלקית של כל כותב, צנחה איכות הערך מטה.
הסיבה לירידה העקבית פשוטה: כתיבת ערך אנציקלופדי דורשת ארגון בהתאם למתכונת מסוימת של כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים למושא הערך. המפתח לכתיבה, עם זאת, אינו ידיעה של הפרטים או הנתונים, אלא ההבנה הכוללת המאפשרת לדעת מהם הפרטים הרלוונטיים. כלומר, הבנת המכלול והאופן בו פרטים משתלבים בו. בלי ידע כזה, השמור למומחים, אין לערך דרך להשתפר ובהכללה, אם דברים עשויים על פי מתודת העריכה הוויקיפדית, איכותו תרד.
בעיה אחרת הקשורה במתודת העריכה הוויקיפדית היא שיטת "שביל הזהב". על פי תפישה זו, כאשר ישנן שתי טענות מנוגדות, יש לפשר ביניהן. אם להדרש שוב לדוגמה הקודמת, אחרי התוספת הראשונה:
פשרת "שביל הזהב", המלווה לרוב בנימה המרמזת לאנציקלופדיות, עלולה להוליד את היצור הבא:
התוצר המופרך הזה, שמציג שתי עובדות נכונות אך סותרות בנוסח של פשרה מצביע על בעיה שלישית: כיוון למכנה המשותף הנמוך ביותר. בוויקיפדיה, עלול להתלהט ויכוח ער בין שני צדדים החלוקים ביניהם בנוגע לניסוח מסוים—וזהו ויכוח לגיטימי—אך גם בנוגע לעובדות. שיטת הפישור המקובלת אינה לדון ולהכריע מי מן הצדדים צודק, אלא למצוא ניסוח של פשרה שיאפשר לשני הצדדים להיות צודקים באופן חלקי. קחו לדוגמה משפט המופיע בערך "אנטי גלובליזציה":
- במשך עשרות שנים נערכו הדיונים במסגרת הGATT, ומחליפו הWTO מאחורי "דלתיים סגורות". מעטים בציבור ידעו על מה נערכים הדיונים, או בכלל על עצם קיומם. עד היום יש ערפל כבד באשר לתוכנם של הדיונים. כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר.
הערך מעלה טענה שנציגי הממשלות עסקו בנושאים החורגים מסחר, אך מאחר ואין לו דרך לגבות טענה זו בעובדות, ברור לכל שמדובר בהיעדר נמ"נ. הפתרון לנטרול היעדר נמ"נ הוא על פי רוב באמצעות הצגת טענה עובדתית כהשערה או הערכה. לדוגמה:
- לטענת האנטי-גלובליסטים, כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר.
כלומר, הטענה העובדתית הלא מגובה הפכה להשערה. בשלב הבא, מאחר ולכל השערה יש השערה שכנגד, תתווסף הדעה ההפוכה, נאמר:
- לטענת האנטי-גלובליסטים, כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר, אך טענה זו מוכחשת על ידי נציגי הממשלות.
המנגנון, ביסודו, דוחף להפיכת כל אמירה או טיעון עובדתי שיש מחלוקת כלשהי לגביו להשערה, דעה או הערכה ובתוך כך מִטשטש לחלוטין הטיעון שיש בערך והאמירה שלו הולכת ונחלשת, מחווירה ונעלמת.
תוצרי השיטה הנוכחית, המכונה "דמוקרטית"
[עריכת קוד מקור]התוצאות הברורות של השיטה הדמוקרטית הן ירידה מתמידה באיכות הערכים. בהיעדר אנשים בעלי חזון מקיף יותר ביחס לערכים כקבוצה ולערך כפרט בקבוצה, וכאשר ההנעה לכתוב בוויקיפדיה היא רכה ותחביבאית, ויקיפדיה נדונה לגלישה מתמשכת מאנציקלופדיה לאסופה סתמית של מידע שרובו לקוח מבסיסי נתונים ומיעוטו—הערכים המשמעותיים—נדון לטשטוש גובר וירידה מתמדת באיכות.
הדרך האחרת—מריטוקרטיה
[עריכת קוד מקור]עובר למזנון - לויקיפדיה:מזנון/מריטוקרטיה מול דמוקרטיה - בעקבות מפגש ספטמבר#הדרך האחרת—מריטוקרטיה. גילגמש • שיחה 17:40, 19 ספטמבר 2005 (UTC)
הערות? רעיונות לשיפור?
[עריכת קוד מקור]לדעתי, היה לנו מפגש מאד מעניין, מבחינה חברתית ותוכנית. וכמובן שגם שמחתי לפגוש עוד ויקיפדים שלא הגיעו למפגש הקודם. בכל זאת, האם למישהו יש הערות נוספות לגבי המפגש? האם יש הצעות לשיפור להבא? ואני לא מתכוונת למיקום ולשעה מאחר וזה אינו תלוי בי. תודה, דורית 20:17, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
- בוודאי! את המפגש הבא צריך לארגן בצורה נאותה, מסודרת, לדאוג לתיקון כל הליקויים ובנוסף לכך לא לשכוח את המטרה האמיתית שלשמה מכונס המפגש. גילגמש • שיחה 16:15, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
- מאחר ונכשלתי בתפקידי, אז אני רואה בזה הסכמה שלך לארגון המפגש הבא. בהצלחה! דורית 16:21, 23 ספטמבר 2005 (UTC)
- לא נראה לי, אבל לפחות תוכל להחכים מדברי אחרים על ליקויי המפגש שעליך לתקן להבא. דורית 16:45, 23 ספטמבר 2005 (UTC)