ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מטופל

המונח "חולה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חולה (פירושונים).

הטיפול בחולה נעשה בדרך כלל במרפאה או בבית חולים, שבהם נמצאים הצוות הרפואי והציוד הנחוצים לטיפול. לעיתים מגיע צוות רפואי לטפל בחולה בביתו.

בחוקי מדינת ישראל

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ה'תשנ"ד-1994, מסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ישראל באמצעות קופות החולים. מכלול השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים על פי חוק זה קרוי סל הבריאות. על מנת לקבל סיוע במימוש זכויות הפרט במערכת הבריאות, ניתן לקבל סיוע באמצעות האגודה לזכויות החולה.

חוק זכויות החולה, ה'תשנ"ו-1996, "מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו" (סעיף 1 לחוק). החוק קובע כי:

"מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש" (סעיף 5).
"מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו" (סעיף 6).
"מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו" (סעיף 7).
"מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי" (סעיף 10).
"לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת" (סעיף 13).

חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, מסדיר את זכויותיו של החולה הנוטה למות, כולל הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי אשר החל. במהותו מאפשר לאדם להורות כי בנסיבות מסוימות תיערך לו המתת חסד.

חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, מתיר לעובד חולה להיעדר מעבודתו ולקבל חלק משכרו בתקופת היעדרותו. חוקים נוספים מאפשרים לעובד להיעדר בתשלום לשם טיפול בבן משפחתו החולה.

בהלכה

ערך מורחב – חולה (הלכה)

בהלכה, קיימים דינים מיוחדים לאדם המוגדר כחולה מבחינה הלכתית, ובהן פטור ממצוות עשה מסוימות או הקלה בהן, וכן היתר לעבור על מצוות לא תעשה מסוימות. קיימות דרגות שונות ל"חולה", החל מכאב קל, וכלה במצב של פיקוח נפש, ודיניהם משתנים לפי מצב החולה. באופן כללי "חולה" מתייחס למצב בו אדם נחלה בכל גופו או שאף קיימת סכנה לחייו.

החולה פטור הוא מקיום מספר מצוות עשה, כמו ישיבה בסוכה, עלייה לרגל, הנחת תפילין ועוד. בהלכות שבת קיימים מספר אופנים שהתירו בהם לחלל את השבת עבור חולה. שתי מחלקות עיקריות קיימות בדיני חולה בשבת: חולה שיש בו סכנה - מצווה לחלל עליו את השבת, משום פיקוח נפש; וחולה שאין בו סכנה - אין מחללים עליו את השבת במלאכות האסורות מהתורה, אך הותרה לגביו אמירה לנוכרי שיעשה בעבורו מלאכה האסורה מהתורה, דבר האסור מדרבנן (לדוגמה, אמירה לגוי להדלקת נר לצורך החולה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מטופל בוויקישיתוף

קטגוריה:רפואה