ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי עזיזי דיעי
 | |
| לידה |
1911 ה'תרע"ב ג'רבה, תוניסיה הצרפתית |
|---|---|
| פטירה |
מרץ 1999 (בגיל 88 בערך) ט"ו באדר ה'תשנ"ט  חצור הגלילית, ישראל |
| כינוי | חכם עזיזי דיעי |
| מקום קבורה |
חצור הגלילית, ישראל |
| מקום פעילות | ג'רבה, תוניסיה; חצור הגלילית, ישראל |
| רבותיו | רבי מרדכי סגרון |
| חיבוריו | דעה והשכל |
| בת זוג | אסתר |
חכם עזיזי דיעי (ה'תרע"ב, 1911 - ט"ו באדר ה'תשנ"ט, 1999) היה רב ממוצא תוניסאי, רבה הראשון של חצור הגלילית ולמשך קרוב ליובל שנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ה'תרע"ב, 1911, בעיר ג'רבה שבתוניסיה. בהמשך עבר לעיר מדנין (אנ') הסמוכה לג'רבה, שם למד בישיבת "אור התורה". בשנת ה'תרצ"ד (1934) הוסמך לרבנות על ידי רבי מרדכי סגרון. בשנת ה'תרצ"ה (1935) נשא את אסתר (נפטרה בשנת 1996).
שימש כרב בג'רבה במשך שש שנים, עד מלחמת העולם השנייה, אז - בשנת ה'תש"ב (1942) - נכנסה תוניסיה תחת שלטון וישי. מכיוון שהחזיק בדרכון בריטי, נחשד בריגול ונאלץ להתחבא בהרים. בעת מנוסתו זו אבדו כתביו על התורה. לאחר המלחמה, בשנת ה'תש"ז (1947) הוא החל במסע לארץ ישראל. הוא יצא מג'רבה לתוניס ושהה בה כשמונה חודשים. ב-1948 הוא הפליג משם למרסיי שבצרפת, שם שהה כשנתיים במחנה עולים. בשנת ה'תש"י (1950) הגיע לנמל חיפה. הוא התגורר במחנה העולים שער העלייה שבמערב חיפה במשך כחצי שנה. לאחר מכן הוא עבר לפרדס חנה, שם התגורר כשנה.
בראשית שנות ה-50 נוסדה מעברה בסמוך לראש פינה. הרב עזיזי נקרא על ידי הסוכנות היהודית לשמש כרב במקום, והוא החל בתפקיד זה מיוני 1951. הקמתן של שתי המעברות "חצור א'" ו"חצור ב'", שהוקמו לצורך קליטת העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה ההמונית, בשנת 1953, הביאה להקמת חצור הגלילית שהפכה ממעברה ליישוב. רוב מייסדי חצור הגלילית היו עולים מצפון אפריקה. כרב היישוב הוא השתכר בשנתו הראשונה ב-35 לירות. במכתב ששלח בי"ח באייר ה'תשי"ב הוא מתלונן על השכר הנמוך (בפרט בהשוואה לשוחט האשכנזי, יצחק מרדכי אפאל; דבר שנחשב בעיני הרב עזיזי דיעי כאפליה על רקע עדתי), ומבקש את הכפלת משכורתו[1]. באותה השנה שימש גם כראש הוועד המקומי, עד שנת 1956, אז נוסדה המועצה המקומית של חצור הגלילית שבראשה עמד הלל לנדסמן. עם הקמת המועצה התמנה הרב עזיזי דיעי לחבר מועצה ולאחראי על שירותי הדת ביישוב. כמו כן, באותה השנה (1956) מונה לרב אזורי, והיה אחראי על רישום הנישואין של כל תושבי הסביבה, כולל יישובים מרוחקים כמו מרום גולן. בהמשך מונה גם ליו"ר המועצה הדתית, עד שהחליפו בתפקיד זה הרב שמואל כהן בשנת 1982. כמו כן מונה למחנך בבית הספר של חצור הגלילית, ואחראי על כל ענייני הדת באזור. בתקופות מסוימות שימש גם כשוחט ביישוב. בשנת ה'תשנ"ו (1996) פרש לגמלאות, וחדל משלמש כרב העיר.
נפטר בט"ו באדר ה'תשנ"ט, 1999, ונטמן בבית הקברות של חצור הגלילית. על קברו וקבר אשתו הוקם אוהל. דברי הספד נישאו עליו על ידי הרבנים: הרב שמואל אליהו, הרב יעקב שכנזי, הרב צפניה דרורי ועוד.
את מקומו ברבנות חצור הגלילית מילא בנו הרב מרדכי דיעי, עד לפטירתו בי"ג בסיוון ה'תשפ"א[2].
ספרו
[עריכת קוד מקור]כתב את הספר "דעה והשכל": הגות ומחשבה, מערכות ודרשות - חידושים על התורה, 22 מערכות, חידושים על הש"ס וסיפורי מעשיות. את החיבור סיים בזקנתו (בגיל 78), והוא הודפס בשנת ה'תשנ"ב.
הנצחה
[עריכת קוד מקור]רחוב בחצור הגלילית, המוביל לשכונת אשטרום, שונה משמו הקודם (מעלה הזיתים) ונקרא על שמו: שדרות הרב עזיזי דיעי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]- חכם עזיזי דעי, באתר החכם היומי
סרטון על הרב עזיזי זצ"ל שנים 1911–1999, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:40)- מכתב בכתב ידו וחתימתו, באתר בידספיריט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ שמחה גואטה, העולה שבתאי גורג'י מעירק מתלונן על אפליה, 26 בפברואר 2019, באתר הוצאה גלילית.
- ^ אבל בחצור: המרא דאתרא הלך לעולמו מהמחלה, באתר בחדרי חרדים, 24 במאי 2021.