ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/סכנת איבר
בהלכה, סכנת איבר היא סכנה העלולה לאבד אחד או כמה מאיברי האדם, בלא שקיימת מעבר לכך סיכון לחיי האדם, ומחמת כך יש איסורים שנדחים מפני סכנת האיבר.
הגדרה
[עריכת קוד מקור]סכנת איבר היא סכנה העלולה לאבד אחד או כמה מאיברי האדם, כגון לגרום לאי תפקודם או לניוונם. באחרונים כתבו שסכנת איבר היא גם במקרה בו הסכנה אינה סכנת איבוד אותו איבר, אלא רק ליקוי בתפקודו באופן מוחלט למשך כל חיי האדם, עד כדי שלא יהיה ימלא את תפקידו באופן תקין[1].
איבר שכרוך בו פיקוח נפש
[עריכת קוד מקור]במקרה שסכנת האיבר עשויה לסכן אף את חיי האדם, הרי זה ככל פיקוח נפש שהוא חמור יותר ודוחה גם איסורים כאלו שאינם נדחים מפני סכנת איבר. כך לדוגמה סכנת איבר שיש לו השפעה על חיי האדם, מותר לחלל עבור כך את השבת מדין פיקוח נפש דוחה שבת[2].
בתלמוד מופיעה העין כאיבר שסכנתו מעידה על סכנת חיי האדם, ומשכך מותר לחלל את השבת במקרה של סכנתה, וכך נפסק להלכה[3].
איסורים הנדחים
[עריכת קוד מקור]שלוש עבירות החמורות
[עריכת קוד מקור]בשלוש העבירות החמורות, שהן עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים), מי שאונסים אותו לעבור על מצוות לא תעשה, באיום שאם לא יעבור אותה - יאבדו את איברו, עליו לאפשר את איבוד איברו ואל יעבור על אחת מאותן המצוות (ואף צריך למסור את נפשו על אותן המצוות)[4]
שבת
[עריכת קוד מקור]איסור דאורייתא
[עריכת קוד מקור]חילול שבת באיסורים דאורייתא במקרה של סכנת איבר, נחלקו ראשונים בדינו: יש הסוברים שאין להתיר חילול שבת באופן שאין סכנה לחיי האדם אלא רק סכנת איבר[5], ויש שנראה בדעתם שמותר לחלל את השבת גם כשקיימת סכנת איבר בלבד[6]. להלכה נפסק, שאין מחללים את השבת באיסור מן התורה בסכנת איבר, אלא דווקא בפיקוח נפש ממש[7]. על פי כך, אסור לחלל שבת על קטיעת אצבע על מנת לחברה מחדש[8].
במקרה של אונס, שהיינו שאונסים את האדם לחלל את השבת, באיום שאם לא יחלל אותה - יאבדו את איברו, נחלקו אחרונים אם במקרה כזה ניתן להקל: יש שכתבו שמחמת חומרת איסורי השבת דין אונס שווה לדין עבירה מרצון והדבר אסור גם במחיר איבוד האיבר[9], ויש שכתבו שאף באיסורי שבת, כיוון שבעצם אין סכנה לאיבר, אלא מחמת כפייה חיצונית, אין חיוב לאבד את האיבר על מנת להינצל מחילול שבת[10].
איסור דרבנן
[עריכת קוד מקור]חילול שבת באיסורים דרבנן במקרה של סכנת איבר, דנו ראשונים ואחרונים בסוגים שונים של איסורים דרבנן אם דינם שווה לאיסור דאורייתא או שניתן להקל בהם:
- איסורי שבות (=איסורי שבת שיסוד איסורם הוא רק מדרבנן): יש מתירים כל איסור דרבנן[11], ויש אוסרים באיסורים דרבנן שנסמכים למלאכה דאורייתא[12], ויש אוסרים כל איסור דרבנן[13]. להלכה נפסק שמותר כל איסור דרבנן[14], וכתבו הפוסקים שמותר אף לעשות את איסורים אלו בלא שינוי[15]
- אמירה לנוכרי מותרת[16].
- עשיית מלאכה בשינוי (שבאופן רגיל הדבר אסור לרוב מדרבנן): יש מתירים[17], ויש אוסרים[18].
- יש המתירים עשיית מלאכה שאינה צריכה לגופה[19].
בשאר עבירות
[עריכת קוד מקור]איסורים דאורייתא
[עריכת קוד מקור]בשאר עבירות שאינן משלוש עברות החמורות, מי שאונסים אותו לעבור על מצוות לא תעשה, באיום שאם לא יעבור אותה - יאבדו את איברו, עליו לשלם ולתת כל מה שיוכל על מנת שלא לעבור את אותה העבירה[20], אך אם אין לו ברירה אלא לעבור את העבירה או שיאבדו את איברו, צידדו באחרונים להקל ולהתיר את עשיית האיסור על מנת להציל את איברו[21].
באופן שבו איברו של האדם עומד בסכנה מצד עצמו, אך ניתן להוציאו מכלל סכנה על ידי עבירה על מצוות לא תעשה (שאינה משלוש עבירות חמורות או חילול שבת), נחלקו אחרונים בדינו: יש שכתבו שמחמת ששאר האיסורים דרגת חומרתם פחותה מאיסורי שבת, מותר אף לעבור עליהם מרצון על מנת להציל את האיבר[22], ויש שכתבו שדינו שווה לאיסורי שבת, ואין להוציא את האיבר מכלל סכנה על ידי עשיית עבירה[23].
איסורים דרבנן
[עריכת קוד מקור]הצלת איבר מידי סכנה על ידי עבירה על איסורים דרבנן (שאינם איסורי שבת), כגון האכלת חולה במאכלות אסורות לצורך הצלת אחד מאיבריו, כתבו אחרונים שמותר[24].
הפלת עובר בסיבוך היריון המסכן את איבר אמו
[עריכת קוד מקור]הפלת עובר באופן שהמשך ההיריון מעמיד בסכנה את אחד מאבריה של אמו, נחלקו אחרונים בדבר: יש הסוברים שהדבר מותר[25], ויש מי שכתב שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים באיסור הפלה - אם הוא מן התורה (ולכך אין להתיר זאת במקרה של סכנת איבר) או שהוא רק מדרבנן (ולכך מותר לבצע הפלה באופן שהמשך ההיריון מסכן את אחד מאיברי אמו)[26],
מסירת איברו להצלת חיי חברו
[עריכת קוד מקור]סיכון ואיבוד איבר לצורך הצלת חיי אדם אחר מישראל, וכגון שמעמידים בפניו ברירה או לקטוע את איברו (באופן שאין בכך סכנת חיים) או שיהרגו את חברו, נחלקו בדבר ראשונים ואחרונים: יש סוברים שחייב להקריב את איברו למען הצלת חיי חברו[27], ויש סוברים, שאינו חייב להקריב את איברו למען הצלת חיי חברו, אלא שמידת חסידות היא למי שעושה כן[28].
ראו גם
[עריכת קוד מקור]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ רבי אברהם חיים נאה, קצות השולחן, סי' קל"ח, בדי השולחן סוס"ק י"ח.
- ^ מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד ב'; מסכת ביצה, דף כ"ב, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכה ד'; תבנית:טור ושולחן ערוך, ובמשנה ברורה, סימן שכ"ח, סעיף קטן כ"ב וס"ק מ"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ב, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד ב'-דף כ"ט, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכה ד'; תבנית:טור ושולחן ערוך.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף א'.
- ^ רבי יצחק מווינה, אור זרוע, הלכות יוה"כ, סי' ר"פ, בשם הראבי"ה; רדב"ז, שו"ת הרדב"ז, ח"ג, סי' תרכ"ז. וראו רבי שמואל שטראשון, רש"ש, סוכה, דף כ"ו, עמוד א', שהקשה על שיטת רבנו תם.
- ^ רבנו תם בתבנית:מפרש, אמנם ראו רבי יואל סירקיש, ב"ח, אורח חיים, סי' שכ"ח, סעיף ה', ד"ה ועוד, שאין כן דעת רבנו תם, ואין דבריו אלא במקרה שסכנת האיבר מסכנת את חיי האדם; רא"ש, תוס' הרא"ש שם; רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, שבת, סוף פרק י"ז; רבי מאיר הכהן מרוטנבורג, הגהות מיימוניות, שביתת העשור, פרק ב', אות י'; רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן, ספר האגודה, סוכה דף קמ"ח, עמוד ג'; רבי מנחם המאירי, מאירי, על מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף י"ז; רש"ל, שו"ת הרש"ל, סי' ג'. וראו עוד: רבי דוד צבי הופמן, שו"ת מלמד להועיל, ח"ב, סי' ל"ב; רבי אברהם ישעיהו קרליץ, חזון איש, נשים, סי' כ"ז, אות ג';
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב איסר יהודה אונטרמן, שבט מיהודה, שער ראשון, אות י', ירושלים תשמ"ד, עמ' כ"א ואילך, באתר אוצר החכמה; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ג, חיו"ד, סי' כ"ג, סקכ"ט; רבי אליעזר יהודה וולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח, סי' ט"ו, פ"י אותיות ט'-י"ד; רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, ח"ו, סי' כ"ה. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך "איברים ורקמות", הע' 23, כרך ב', ירושלים תשס"ו, טור 69, באתר אוצר החכמה, שלא כדעת רבי משה הרשלר, הלכה ורפואה, כרך ג', תשמ"ג, עמ' מ', שהסתפק בכך. - ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, אורח חיים, סי' שכ"ח, משבצות זהב, ס"ק ז'; רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, בהקדמה; רבי יואב יהושע וינגרטן, שו"ת חלקת יואב, קונטרס "קבא דקושייתא", קושיא ק"ג. וראו עוד אצל רבי עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק ג', יורה דעה, סי' כ"ג, אות ל'.
- ^ רבי יחיאל יעקב וינברג, שו"ת שרידי אש, חלק א', עמ' ש"ג; רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ב', סי' קע"ד, ענף ד'.
- ^ רבי וידאל די טולוזא, מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכה י', וראו בדבריו שם בפרק ו', הלכה ט'; דעה שנייה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף י"ט.
- ^ דעה אחרונה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף י"ט.
- ^ ראו רבי יוסף קארו, כסף משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכה י', ותבנית:טור/נושאי כלים.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף י"ט ומגן אברהם ס"ק י"ב. ראו עוד: רבי מאיר פוזנר, בית מאיר, על סימן שכ"ח, סעיף י"ט.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:משנה ברורה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים שכ"ח-ז'; רבי יוסף שלום אלישיב, שו"ת קובץ תשובות, ח"ב, סי' כ"ז, אות א'. - ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ח, סעיף י"ט.
- ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סי' שכ"ח, ס"ק י"ט; רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, טוחן, סעיף י"ח; רבי אברהם חיים נאה, קצות השולחן, סי' קל"ד, סעיף ד', ובדי השולחן ס"ק ו'.
- ^ משנה ברורה, סימן תצ"ו, בשער הציון, ס"ק ט'.
- ^ רבי שלמה זלמן אוירבך, שמירת שבת כהלכתה, פרק ל"ג, הע' י"ז*.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ז, סעיף א', וברמ"א שם.
- ^ רבי שבתי כהן, ש"ך, יורה דעה, סימן קנ"ז, ס"ק ג', וראו בהסבר שיטתו אצל הרב איסר יהודה אונטרמן, שבט מיהודה, שער א', פרק י'.
- ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, אורח חיים, סי' שכ"ח, משבצות זהב, ס"ק ז'; רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, בהקדמה; רבי יואב יהושע וינגרטן, שו"ת חלקת יואב, קונטרס "קבא דקושייתא", קושיא ק"ג; ראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יצחק זילברשטיין, שבת שבתון, סימן קי"ח, בני ברק תשנ"ז, עמ' רס"ב, באתר אוצר החכמה. וראו עוד אצל רבי עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק ג', יורה דעה, סי' כ"ג, אות ל'. - ^ ראו רבי שבתי כהן, ש"ך, יורה דעה, סימן קע"ט, ס"ק א'; רבי יחיאל יעקב וינברג, שו"ת שרידי אש, חלק א', עמ' ש"ג; רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ב', סי' קע"ד, ענף ד'.
- ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, אורח חיים, סי' שכ"ח, משבצות זהב, ס"ק ז'; רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט, פתחי תשובה, יורה דעה, סי' קנ"ה, ס"ק ח'; רבי אליעזר יהודה וולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ח', סימן ט"ו - קונ' משיבת נפש, פרק י', אות י"ד, סוד"ה והלום; רבי אלתר אליהו רובינשטיין, שו"ת מגדנות אליהו, חלק ב', סימן ס"ז, אות י"ג, וחלק ג', סימן א', וסימן נ"א, אות כ"ב.
- ^ רבי שניאור זלמן פרדקין, שו"ת תורת חסד, סי' מ"ב, אות ל"ב. וראו שם שהוא אף לדעות הסוברות הפלת עובר אסורה מהתורה. וראו עוד: רבי אברהם יעקב הורוביץ, שו"ת צור יעקב, סי' קמ"א, וכן הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שו"ת משפטי עוזיאל, ח"ג, חושן משפט, סי' מ"ו-מ"ז, שדנו על סכנת כושר ראייתה ושמיעתה של אם העובר, ופסקו להתיר. אך ראו אברהם סופר אברהם, נשמת אברהם, חושן משפט, סי' תכ"ה, סק"א הע' 8, שרבי שלמה זלמן אוירבך הסתפק בדין זה. וראו עוד אצל הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך הפלה, הע' 253 ואילך.
- ^ רבי עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק ד', אבן העזר, סי' א'.
- ^ רבי מנחם רקנאטי, פסקי רקנטי, סי' ת"ע; רבי משה בן חביב, תוספת יום הכפורים, על מסכת יומא, דף פ"ב, עמוד ב', ד"ה ואם אומרים; רבי מאיר שמחה הכהן, אור שמח, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ז', הלכה ח';.
- ^ רדב"ז, שו"ת הרדב"ז, ח"ג, סי' א'נ"ב. וראו רבי צבי הירש שפירא, דרכי תשובה, סי' קנ"ז, ס"ק נ"ח. וראו בכתב עת נועם, גיליון י"ז, תשל"ד, עמ' ק"ס, ואצל אברהם סופר אברהם, לב אברהם, ח"ב, פרק י"ח, סעיף ד' והע' 8. וראו אצל הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך השתלת אברים, הע' 189 ואילך, וערך סכון עצמי, הע' 84 ואילך.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.