ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יוסף ענגיל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
1858 תרי"ט |
---|---|
פטירה |
1920 (בגיל 62 בערך) א' בחשוון ה'תר"ף |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי בווינה |
חיבוריו | לקח טוב, אתוון דאורייתא, גליוני הש"ס, בית האוצר |
הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - ה'תר"ף, 1920) היה מחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין. היה בעל שיטת לימוד ייחודית, ונחשב אחד מראשוני מפרשי התלמוד בדרך ההיגיון הנושקת לפילוסופיה. מיעוט מספריו שרד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור]הרב יוסף ענגיל נולד בעיירה טרנוב שבדרום-מזרח פולין ביום השביעי של חג החנוכה ה'תרי"ט (1859). גדל לאב שהיה סוחר ותלמיד חכם. אמו שהייתה שייכת לחסידות צאנז, לקחה אותו בילדותו לבקר אצל האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז. עוד בהיותו ילד כונה "העילוי מטרנוב". בתחילה למד עם מלמד אך עד מהרה התחיל ללמוד לבדו ורכש בקיאות רבה, בצעירותו למד בחברותא עם קרוב משפחתו, הרב שמואל ענגיל, גאב״ד ראדומישלא. כמו כן היה נוהג ללמוד עם חברו, הרב מאיר אריק.
תקופה מסוימת ישב בעיר בנדין ללא אזרחות רוסית, מה שגרם להלשנות. במהלך מלחמת רוסיה–יפן בשנת ה'תרס"ו (1906) החליטו הרוסים 'להלאים' את הבניין בו השקיעה אשתו של רבי יוסף ענגיל את רוב כספם והם נאלצו לעקור לקרקוב, שם קיבל הר"י ענגיל משרה, תחילה כדיין אך מהרה התמנה לאב בית דין עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעקור בשנת ה'תרע"ד (1914) לווינה האוסטרית, שם שהה עד לפטירתו בא' בחשוון ה'תר"ף (1919). בהלוויתו בעיר ווינה השתתפו כעשרים אלף איש.[1] בתו היחידה הייתה אשת הרב יצחק מנחם מורגנשטרן, נכדו של הרבי מקוצק, שהוציא לאור חלק מכתביו.
לפי הרב מנחם מנדל כשר, הרב ענגיל השתתף באספת רבנים שהתכנסה בווינה לפי דרישת הממשלה האוסטרית, כדי שיחתמו נגד הצהרת בלפור. הוא מנע את החתימה בהכריזו "היד החותמת תיקצץ!"[2].
הגותו
[עריכת קוד מקור]דרך לימודו, כפי שמשתקפת בספריו, מתאפיינת בשני פרטים עיקריים, הקיימים גם בכתבי בן-תקופתו הגאון הרוגצ'ובי:
- מלאכת הליקוט - ר' יוסף בונה את חידושיו על יסוד מובאות תלמודיות רבות המשלימות זו את זו. מתוך מקורות אלו, שבדרך-כלל עוסקים בסוגיות שונות בתוכנן, מאתר הוא את היסוד המהותי המשותף להם. בשונה מכתבי הרוגצ'ובי שמפאת כתיבתם התמציתית (הכוללת לעיתים ציון מראי-מקומות בלבד) זקוק המעיין להתייגע להבין את כוונת הדברים, היטיב ר' יוסף בכתיבתו הרהוטה להביע את ההגדרות, כאשר ללומד הדברים נותר רק הצורך להתאים את ההגדרה לנושאים השונים.
יש לציין, כי בדרך לימוד זו מתייחדים השניים מרוב הרבנים וראשי הישיבות בדורם שהעדיפו להתמקד בנושא בודד, על-פי רוב, ולדלות ממנו את ההגדרות (כאשר הבולט שבהם הוא ר' חיים מבריסק). - חקירות מחודשות - לדרך ה'חקירה' (דילמה) התלמודית שהתפתחה בעיקר במאתיים השנים האחרונות, תרם ר' יוסף באופן מיוחד בהתמקדו גם בתפיסות מופשטות יותר. דוגמה אופיינית לכך היא 'חקירתו' האם ריבוי הכמות גובר ומכריע ביחס לאיכות, דילמה שהשלכותיה מתפרסות על מגוון נושאים: האם עדיף לתת סכום גדול בבת אחת לצדקה או שמא לחלקו לסכומים קטנים בנתינות נפרדות; האם חומרתן המצטברת של עבירות קלות נחשבת יותר מחומרת עבירה גדולה בודדת ועוד[3].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור]ספריו מפגינים את בקיאותו הרבה בספרות התלמודית והם נחשבים עד היום לדוגמאות קלאסיות של חריפות ופלפול תלמודי. קונטרס "גבורות שמונים" שלו מכיל שמונים תירוצים על קושיה אחת. הוא היה בקיא גם בתורת הנסתר וכתב חיבורים בענייני קבלה, ככל הנראה הושפע גם בכתיבתו התלמודית מלימודיו אלו.
בגיל צעיר מאד החל לרשום את חידושיו, ניתן למצוא פעמים רבות בכתביו את הלשון "בעודי בטל ילדותי.." וכדומה. משך כל חייו עסק בכתיבה, עד שהצטברו תחת ידיו חיבורים רבים מאד, אך רק מעט מהם מצויים בידינו. הרב שמואל וואזנר העיד כי בצעירותו ראה בביתו של ר' יוסף 90 חיבורים תורניים בכתב ידו[4], וישנן אף עדויות על למעלה מ-120 כרכים[5]
- בית האוצר - אנציקלופדיה למושגים תלמודיים ותורניים. כדרכו של המחבר, אין זה ליקוט ערכים פשוט, שכן רובם של הערכים הוגדר וחודש על-ידו, כמו גם המבנה התוכני. נדפסו רק שני חלקי היצירה הראשונים (ערכים הפותחים באות א' וחלק מאות ב'), נכדו כותב[6] כי הסדרה הושלמה בכתב יד (כעשרים כרכים), אך הם אבדו במהלך המלחמה כרבים מספריו.
- לקח טוב - חקירות תלמודיות.
- אתוון דאורייתא - חקירות תלמודיות.
- שבעים פנים לתורה - שבעים תירוצים לסתירה בתלמוד בבלי בדברי רב אשי (מדבריו בפסחים מד, א לדבריו בזבחים צז, ב).
- גבורות שמונים - שמונים תירוצים לקושיא תלמודית אחת.
- אוצרות יוסף - חידושים על שו"ע יו"ד, דיני שביעית בזמן הזה, מאמר הלבנה (על הקבלה) ותשובות שונות.
- גליוני הש"ס - חידושים על בבלי וירושלמי סדר זרעים, מועד, נשים ונזיקין.
- שב דנחמתא - קונטרס במילי דאגדתא שחובר לזכר אמו.
- חוסן יוסף או שארית יוסף - חידושים על מסכת קידושין, על חידושי המהרי"ט לקידושין ועל ספר אבני מילואים (הספר היחיד שצאצאיו הצליחו להציל בשואה).
- ציונים לתורה - חקירות תלמודיות (קצרות יחסית).
- תפארת יוסף - ליקוט מספריו של הרב על החומש, בצירוף הערות ותולדות חייו, על ידי מכון אוהבי תורה מונסי ניו יורק
- בן פורת - שו"ת (ב' כרכים)
- מאמר לבנה או בשם אחר: מאמר דוד - מאמרים בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב אברהם יוסף העלער, ראש כולל אברכים חב"ד בקראון הייטס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור]- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' ריז-רמה.
- "חכמי ישראל", מאת דוד הלחמי[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]- יהושע נויהויזר, קוים למשנתו של ר' יוסף ענגל
- "אברך" - עלון פרשת השבוע, מתורתו
- מרדכי קימלמן, רבי יוסף ענגיל – "אתוון דאורייתא", באתר Yeshivat Kerem B'Yavne
- ספריו
- בית האוצר חלק א'-ב', פיוטרקוב תר"ס, באתר היברובוקס
- לקח טוב, ווארשא תרנ"ג, באתר היברובוקס
- אתוון דאורייתא, למברג תרנ"א, באתר היברובוקס
- גליוני הש"ס
- גליוני הש"ס - מועד, וינה תרפ"ד-תרצ"ז, באתר היברובוקס
- גליוני הש"ס - זרעים מועד, וינא תרפ"ד, באתר היברובוקס
- גליוני הש"ס - נשים ונזיקין, וינה תרפ"ד-תרצ"ז, באתר היברובוקס
- גבורות שמונים, בני ברק תשי"ט, באתר היברובוקס
- ע' פנים לתורה, ירושלים תשל"ו, באתר היברובוקס
- אוצרות יוסף, וארשא ווינה תרפ"א-תרפ"ח, תרפ"ט, באתר היברובוקס
- שארית יוסף, תל אביב תשל"ט, באתר היברובוקס
- חוסן יוסף, ניו יורק תש"ה, באתר היברובוקס
- ציונים לתורה, פיעטרקוב תר"ץ, באתר היברובוקס
- שו"ת בן פורת חלק א'-ב', פיוטרקוב תרס"ז, באתר היברובוקס
- תפארת יוסף - בראשית, ירושלים תשס"ד, באתר אוצר החכמה
תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יוסף ענגיל על ציר הזמן |
---|
|
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]
קטגוריה:רבנים פולנים
קטגוריה:רבנים אורתודוקסים
קטגוריה:רבנים חסידים
קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים
קטגוריה:אישים הקבורים בחלקות היהודיות של בית הקברות המרכזי בווינה
קטגוריה:ילידי 1858
קטגוריה:נפטרים ב-1920 קטגוריה:מחברי ספרות תורנית קטגוריה:פרשני התלמוד