ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יהודה שירליאון
לידה |
1166 ד'תתקכ"ו תבנית:עיר ודגל |
---|---|
פטירה |
1224 (בגיל 58 בערך) ד'תתקפ"ד תבנית:עיר ודגל |
כינוי | רבי יהודה שׂירילאון, רבי יהודה מפריז, רב הארי"ה |
השתייכות | בעלי התוספות |
רבותיו | ר"י הזקן |
תלמידיו | רבי יחיאל מפריז, רבי משה מקוצי |
חיבוריו | תוספות רבי יהודה מפאריש |
אב | רבי יצחק |
רבי יהודה שׂירילאון (מכונה גם רבי יהודה בן רבי יצחק, או רבי יהודה מפריז[1], וכן כונה גם רב הארי"ה וכדומה[2]; ד'תתקכ"ו, 1166 – ד'תתקפ"ד, 1224[3]) היה אחד מחשובי בעלי התוספות בצרפת וראש ישיבת פריז. חיבר תוספות על מספר מסכתות בתלמוד, המכונים "תוספות ר' יהודה מפאריש".
רבותיו ותלמידיו
[עריכת קוד מקור]רבינו יהודה שירליאון היה תלמידו המובהק של דודו ר"י הזקן. יחד עמו למדו אצל ר"י חכמים רבים כמו רבי ברוך בן יצחק בעל התרומה, רבי שמשון בן אברהם משאנץ, רבי שמשון מקוצי, רבי אלחנן בנו של ר"י, ועוד; רבים מהם הקימו מרכזי תורה גדולים בצרפת לאחר פטירת ר"י רבם, ובהם היה רבי יהודה שירליאון שייסד ישיבה חשובה בפריז.
תלמידיו היו מגדולי בעלי התוספות בתקופתם, ביניהם רבי יחיאל מפריז שלימים היה ליורשו בראשות ישיבת פריז, רבי משה מקוצי מחבר ספר מצוות גדול, ורבי יצחק בן משה מווינה מחבר הספר "אור זרוע" (שאף עשה אצלו שימוש חכמים[4]).
חיבוריו
[עריכת קוד מקור]רבי יהודה שירליאון כתב קובצי תוספות רבים שהיו מבוססים על תוספותיו של רבו ר"י הזקן. תוספותיו עובדו על ידי תלמידיו, ומתורתו נשתייר הרבה בקובצי התוספות שלפנינו. מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת מגילה שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו[5], וכן תוספותיו למסכת ברכות שנדפסו לראשונה על שם רבי יהודה החסיד, אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון[6], חלק מתוספותיו למסכת שבת[7], חלק מתוספותיו למסכת עבודה זרה[8] ו"תוספות ישנים" למסכת יומא, שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו הסמ"ג[9].
כינויו
[עריכת קוד מקור]כינויו "שׂיריליאון" הוא על פי כינוי שמו, מצרפתית: שׂיר (sir) = אדון; ליאון (Lion) = אריה, והוא כמו: "אדון ר' אריה", שכן אריה הוא שם נלווה ליהודה[10]. בדומה לכך גם כינויו "ארי"ה", הוא בהסתמך על שמו "יהודה".
משפחתו
[עריכת קוד מקור]- אביו רבי יצחק - תלמיד ר"ת; בן רבי יהודה, מבעלי התוספות, שהיה בנו של רבי יום טוב מפלייזא, בן ריב"ן ומרים בתו של רש"י.
- דודתו (אחות אביו) - אשת ר"י הזקן, גדול חכמי צרפת בדורו.
- חותנו רבי אברהם - בנו של רבי יוסף בכור שור, שהיה מבעלי התוספות ומפרשני המקרא הבולטים בתקופתו.
- בנו רבי אליהו - מכונה אצל ראב"ן הירחי "רבנו הקדוש"[11].
יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם) | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
[עריכת קוד מקור]- גיס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]- "ליאון, יהודה בן יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 35, באתר היברובוקס
- אוצר הגדולים חלק ד' - רבינו יהודה מפאריש.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף כ', עמוד ב', ד"ה ענוה; רבנו יונה, על הרי"ף, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה אמר רבא; מהר"ם מרוטנבורג, ברכות מהר"ם, סימן ה', והלכות שמחות, סימן ה', וכן בעוד מקומות רבים בספריו (ובעיקר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג); ספר הנייר, י"ח, כ"א וכ"ו; רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, מסכת שבת, פרק יציאות השבת, רמז ר"ס, ועוד.
- ^ תוספות ישנים, למסכת יומא, דף ב', עמוד א', דף ח', עמוד א'; רבינו ארי"ה: שם, דף י"ג, עמוד א'; הרב ארי"ה: שם, דף י"ד, עמוד א'.
- ^ תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.
- ^ אור זרוע, חלק ד', פסקי עבודה זרה, סימן רס"ב.
- ^ ראו א"א אורבך, בעלי התוספות.
- ^ נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשכ"ט-תשל"ב.
- ^ לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', מכון אופק, ירושלים תשס"ז.
- ^ נדפס על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי, בתוך שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה, ניו יורק תשכ"ט.
- ^ תוספות ישנים למסכת יומא, בעריכת הרב אביגדור אריאלי, ירושלים 1993, עמ' 7.
- ^ משה יהודה בלוי, מבוא לתוספות רבינו יהודה משירלאון - על מסכת עבודה זרה, ניו יורק תשכ"ט, עמ' כ"א, באתר אוצר החכמה; ישראל מאירוביץ, פרקים בתולדות ישראל, חלק א', ראשוני ומייסדי הישוב באשכנז : רבינו גרשום מאור הגולה, אשדוד תשס"א, עמ' ע', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראב"ן הירחי, ספר המנהיג, הלכות ציצית, עמוד תרמ"ט.
קטגוריה:משפחת רש"י קטגוריה:ראשוני צרפת קטגוריה:בעלי התוספות קטגוריה:תלמידי ר"י הזקן קטגוריה:פריז: רבנים קטגוריה:ילידי 1166 קטגוריה:נפטרים ב-1224 קטגוריה:צרפתים במאה ה-13