לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אברהם בורנשטיין

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר מסוכטשוב בעל ה"אבני נזר". אם התכוונתם לרבי אברהם יהושע העשיל בורנשטיין מחבר "סנהדרי קטנה", ראו רבי אברהם יהושע העשיל בורנשטיין.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מצבותיהם של רבי אברהם בורנשטיין ובנו רבי שמואל
מצבותיהם של רבי אברהם בורנשטיין ובנו רבי שמואל
לידה 1838
חשוון ה'תקצ"ט
תבנית:עיר ודגל
פטירה 20 במרץ 1910 (בגיל 72 בערך)
י"א באדר א' ה'תר"ע
תבנית:עיר ודגל
מקום קבורה סוכטשוב
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק פוסק הלכה, ראש ישיבה, אדמו"ר, רב
רבותיו אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו שו"ת אבני נזר
אגלי טל
בת זוג שרה צינא לבית מורגנשטרן
אב רבי זאב נחום בורנשטיין
אם דובריש
צאצאים רבי שמואל בורנשטיין
אסתר בריינדל בורנשטיין
אדמו"ר חסידות סוכטשוב ה־ראשון
ה'תר"ל–ה'תר"ע

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה מייסד חסידות סוכטשוב, פוסק הלכה מפורסם בפולין, ונחשב כיוצר שיטת לימוד חדשה. מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור]

נולד בבנדין שבפולין, לרבי זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרן בורנשטיין משצ'קוצ'ין, ולדובריש. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך ורבי אלעזר רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב (מאחר יותר עבר לביאלה פודולסק). מגיל צעיר מאוד, נחשב לעילוי מפורסם. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מספר, כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”[1]. לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח[2], הוא נשא בגיל 13 את שרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבו של אביו, והתגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחמיו ראה רבי אברהם את רבו המובהק בחסידות ובנגלה; בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:

"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

— הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה[1].

.

בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות, כנראה מצד חסידי גיסו רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ונסע היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. משם עבר בחורף תרכ"ז לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור וחנוך הניך מאלכסנדר.

בשנת תר"ל, אחר פטירת רבי חנוך הניך החל לכהן כאדמו"ר. בשנת ה'תרל"ו עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, ובשנת תרמ"ב עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, על מקומו של רבי אלעזר הכהן מפולטוסק שנפטר. בסוכטשוב הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. גם בסוכצ'וב נקלע לעימותים עם תושבים מבני הקהילה המקומית, ולאחר הלשנות ואי-ציות להוראת השופט המקומי, הוא גורש מהעיר בסביבות שנת תרנ"ג, והורשה לשוב אליה כאדם פרטי. מאז שימש כאדמו"ר בלבד.

שיטת לימודו והשפעתה

[עריכת קוד מקור]

תבנית:השלמה

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

פעילות למען ארץ ישראל

[עריכת קוד מקור]

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א. לגוף העליה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.

— הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290[3]

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה[דרוש מקור]. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו יחידו, רבי שמואל. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו. בתו אסתר בריינדל, נישאה לאחיו רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמים

[עריכת קוד מקור]

במסגרת ישיבתו ומחוצה לה, נמנו רבים על תלמידיו[4] מפורסמים מהם:

ספריו

[עריכת קוד מקור]
  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בשנת ה'תרס"ה (1905). ההקדמה מפורסמת בעולם התורני. בהקדמה מפרט רבי אברהם את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". "פנים" הספר נערך על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וצעירים רבים בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בכדי שיוכלו ללמוד בספר אגלי טל[5].

הגאון רבי שלמה רזכטה מחבר ספר בכורי שלמה, כותב במכתבו אל המחבר:

"הנה זכיתי בעזה"י לקנות את ספרו הקדוש אגלי טל, וקבעתי לי ללמוד בו, ואורו עיני מאור תורתו הקדושה, ומתקו לחכי מנופת צוף דבריו החוצבים להבות קודש, ומה עמקו דבריו הנאמרים בפלפול עצום לאמיתתה של תורה ובקיאות נפלא, לא נראה כבושם הזה מכמה שנים כו'".

— בכורי שלמה, או"ח סי' ה
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אברהם בורנשטיין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אברהם בורנשטיין

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ 1 2 הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט
  2. ^ אביר הרועים, סימן כ"ד.
  3. ^ הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס
  4. ^ לרשימה רחבה (אך עדיין חלקית) של תלמידיו, ראה אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' ת"ה-ת"ו.
  5. ^ מראה הדשא, עמוד קע"ט.



קטגוריה:אדמו"רי סוכטשוב קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים קטגוריה:רבנים חסידים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:מחברי ספרי הלכה קטגוריה:ילידי 1838 קטגוריה:נפטרים ב-1910 קטגוריה:משפחת בורנשטיין קטגוריה:חסידי קוצק קטגוריה:נאשיילסק: רבנים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/אתר_האנציקלופדיה_היהודית/מיון_נושאים:_לוויקי/רבי_אברהם_בורנשטיין&oldid=37433887"