ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עין הרע

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: כתוב באופן אתנוצנטרי ולא מתייחס למושג בהיבטים התרבותיים עולמיים.

חמסה עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע".

חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות האסלאם. דוכן בסימנה, טורקיה.

עין הרע הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה. בתרבויות שונות, וגם ביהדות, מקובלים אמצעים שונים להגנה מפני עין הרע, ובהם קמעות, טקסים פולחניים ותפילות.

מקורות

מושג עין הרע מופיע כבר בגמרא, שם יוחסה ליוסף סגולה שלא שולטת בו עין הרע.

האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא (מארמית: מי שבא לעיר וחושש מעין הרע)... ולימא הכי (ויאמר כך): אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא (מזרעו של יוסף אני בא) דלא שלטא ביה עינא בישא (שלא שולטת בו עין הרע). שנאמר: (בראשית מט, כב) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" וגו' - אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין'. ר' יוסי בר' חנינא אמר: מהכא (מכאן): (בראשית מח, טז) "וידגו לרוב בקרב הארץ" - מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד ב'

הוגי היהדות לדורותיהם מסבירים שההשגחה העליונה משפיעה על מצבו של האדם בהתאם למעשיו ומעמדו המוסרי. לרוב כף הדין מוטה לצד החסד ודנים את האדם לכף זכות. כאשר אדם מקנא באדם אחר, הוא כביכול מערער על החלטת ההשגחה לגבי אדם זה כאומר "מדוע מגיע לו לזכות ביופי עושר חכמה וכדומה" וכך על ידי ביצוע של משפט חוזר עלול האדם הנשפט להיפגע. יוסף הוא סמל האדם שבטוח בדרכו ובאמונתו וכל יופיו וחכמתו אינם משמשים אותו לגאווה אלא להועיל לסובבים אותו. תכונה זו הופכת כל אדם שמאמץ אותה לבלתי פגיע מעין הרע.

סכנות

מחלות ואסונות מכל המינים והסוגים יוחסו לעין הרע. המחזיקים באמונה זו נוטים לחפש אנשים בעלי תכונות חיצוניות יוצאות דופן ולייחס להם כוחות מזיקים של עין הרע. למשל, באוכלוסייה שרובה בעלת עיניים שחורות מתייחסים בחשד לאנשים בעלי עיניים כחולות ולהפך. כן נוהגים להיזהר מפני פוזלים ואנשים בעלי מבט חודר.

לפי האמונה העממית, כל אדם חשוף לעין הרע, אך הסכנה עומדת במיוחד כלפי אנשים בעלי מעמד מיוחד, לגברים ונשים מצליחים או מצטיינים ביופיים או באושרם ולתינוקות. מקובל שלא להפליג בדברי שבח והתפעלות מתינוקות כדי שלא למשוך אליהם את עין הרע. בעלי הצלחה נזהרים מלהתפאר בהצלחתם, ועשירים נמנעים מלהציג לראווה את עושרם.

אמצעי גילוי

שיטה עתיקת יום לגילוי עין רע היא לנער יחד בבקבוק חצי בקבוק מים וחצי בקבוק שמן עם שתי כפות סבון כלים. את הבקבוק יש להניח ליד המיטה לפני השינה, כאשר הוא מוכסה ובבוקר אם השמן צף מעל המים אז אין עין רע^{(דרוש מקור)}.

אמצעי הגנה

שני סימני ידיים (מאנו קורנוטה וסימן תאנה) הנהוגים באיטליה לשם הגנה מפני "עין הרע".

יש שנעזרים במיני אמצעים להגנה מפני עין הרע. יש שנושאים מראות, המחזירות את המבטים, אחרים נושאים קמעות ממינים שונים, סרטים אדומים מגנים על ילדים, חרוזים עשויים אבן טורקיז נחשבים כאמצעים הגנה יעילים בארצות האסלאם. קמע נפוץ מאוד בארצות האסלאם גם בקרב היהודים, עשוי בצורת כף יד בעלת אצבעות פשוטות (חמש אצבעות ומכאן שמו - "חמסה"). הורים שמים בכיסי ילדיהם קצת מלח או פירורי לחם. כיוון שעין הרע פוגעת גם בבהמות, תולים הערבים בצווארי הגמלים והחמורים חרוזי טורקיז, ואילו באירופה נוהגים לתלות זנב שועל בין עיני הסוס. במלטה סירות הדיג המסורתיות "לוצו" מעוטרות בחרטומן בציור או תבליט של זוג עיניים, מנהג פיניקי נגד עין הרע.

כדי להגן על הבית מפני עין הרע נהגו חלק מיהודי מארצות האסלאם לצבוע את מזוזות הדלת בכחול. יהודים אשכנזים נהגו להוסיף את המילים "בלי עין הרע" כשהם מדברים בשבחו של מישהו. ואילו הספרדים נהגו לומר גם "בן פורת יוסף" (ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ב), מכיוון שלפי המסורת התלמודית אין העין הרעה שולטת בזרעו של יוסף. בעשורים הראשונים למדינה, ילדי ירושלים נהגו לומר "בן פורת יוסף בן פורת מלח מים מלח מים" כשילוב של שני אמצעי הגנה אפוטרופאיים של עולם הילדים.

סגולה נפוצה נוספת היא עריכת טקס בו מתבגרים מקבלים את סמל העין בתצורה דמוית קעקוע על מרכז הבטן, כקמע להרחקת המזל הרע מהפרט העושה את הקעקוע. הטקס נערך בקהילות יהודי עיראק, אך כיום אינו נפוץ במיוחד. סגולה יותר שכיחה כיום היא ענידת חוטים אדומים שהקיפו עימם סביב קברי צדיקים. צבע החוט שנכרך סביב הקבר שנוי במחלוקת, היו שנהגו לכרוך חוט אדום סביב הקבר, אך המקובלים התנגדו לצבע זה, והמליצו להשתמש בחוט לבן או בחוט בצבע תכלת, ונימקו זאת משתי סיבות: האחת – שהאדום הוא מצבעי האמורי, והמשתמש בו עלול לעבור על איסור חוקות הגויים, והשנייה – שהאדום אינו מתאים כצבע סגולה על פי המבוא בספר הזוהר שצבע אדום מצביע על מידת הדין, אולם בשו"ת באר משה כתב שלא לזלזל במנהג המקובל. מקור המנהג להשתמש בצבע האדום לא ברור, משום שבארצות האסלאם רק צבע הטורקיז משמש כאמצעי מניעה נגד עין הרע, ואילו אצל חלק מיהודי ארצות האסלאם רק צבע הכחול משמש להגנה ושמירה מפני עין הרע. הרב יוסף דוד וייס כתב להתיר לכרוך חוט אדום למנוע עין הרע ולדעתו, צבע אדום אין בו תכונות סגוליות על טבעיות למנוע עין הרע אלא תכונות טבעיות בלבד, כי "טבע העין להסתכל על צבע אדום וממילא אין העין מסתכל על יופי התינוק".

הסתייגות

לצד כל האמור לעיל, רבים מחכמי ההלכה מסתייגים מהתייחסות ממשית לעין הרע. הציטוט התלמודי השגור בפיהם הוא "מאן דלא קפיד - לא קפדין בהדיה" (פסחים קי ע"ב) כלומר "מי שאינו מקפיד (חושש-מעין הרע) לא מקפידים עליו (אינו ניזוק מעין הרע)". שיטה זו ננקטה על ידי הרב עובדיה יוסף ביתר שאת ביחס לסוגיית עלייה לתורה של בני משפחה בזה אחר זה (שנאסרה על ידי פוסקים רבים מחשש לעין הרע). באחד משיעוריו השבועיים הוא אמר כי "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".

ראו גם

• אפוטרופאיזם
• בודה
• לשון הרע
• חמסה
• קערות השבעה
• קמע
• סימן תאנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עין הרע בוויקישיתוף

• הערך "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עין הרע", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• עין הרע באנציקלופדיה היהודית של אתר דעת
• מאמר בנושא עין הרע, באתר הישיבה במצפה יריחו.
• פורסם ב: 19/12/07, 23:00, יהדות: מה עושים נגד עין הרע?, באתר ערוץ 7
• פרופ' אבשלום מזרחי, "בלי עין הרע", מגזין את
• דודו כהן, ‏עין הרע? זה לא כל כך נורא, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2009
• שו"ת עין הרע באתר אש התורה
• בן פורת יוסף, באתר "השפה העברית"
• הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - עין הרע, אתר "ערוץ מאיר"

הערות שוליים

קטגוריה:על-טבעי קטגוריה:מיסטיקה