ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/4/האנציקלופדיות שבחיי מאת דוד שי
| |||
| אנציקלופדיות מלוות אותי כמעט מיום שלמדתי לקרוא. את הראשונה שבהן קיבלתי בערך בסוף כיתה א'. היא נקראה בשם "מרגליות", ותוכנה כבר פרח מזיכרוני, אך זכור לי שהיו בה גם חידות וסיפורים – לא בדיוק תוכן קלאסי של אנציקלופדיה. מכר לי אותה רוכל ספרים שהסתובב ליד בית הספר שבו למדתי.
כשנתיים לאחר מכן קנו לי הורי את "מכלל", שהייתה אנציקלופדיה אמיתית – עשירה בערכים בכל נושאי הדעת, ומסודרת בסדר אלפביתי. את "מכלל" אהבתי מאוד, וקראתי אותה לפי הסדר, מתחילתה ועד סופה (עניין לא פשוט, כי היו בה לא מעט כרכים). "מכלל" הייתה האנציקלופדיה העיקרית שליוותה אותי במשך כל ימי בבית הספר היסודי. חודשים אחדים לאחר ש"אנציקלופדיה תרבות" החלה לצאת לאור, בגיליונות שפורסמו מדי שבוע, פגשתי אותה אצל חבר, ולא ממש התלהבתי ממנה. במשך הזמן חמדתי אותה בכל זאת, ושכנעתי את הורי לקנות לי אותה. האנציקלופדיה לא הייתה מסודרת בסדר אלפבתי, או בסדר כלשהו – הערכים הופיעו בה בסדר שנראה אקראי למדי. רק בסוף הוצאתה לאור פורסם גם כרך אינדקס, שאיפשר להתמצא בה, ועד לשלב זה ההתמצאות בה הצריכה זיכרון טוב או חיפוש נמרץ, ולא באמצעות גוגל. בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון פגשתי גם את האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה מקראית, אך בניגוד ל"מכלל", שאותה אהבתי, היו אלה מפגשים מאולצים במקצת, בעיקר לשם הכנת שיעורי בית. לא אהבתי את הסגנון הכבד של האנציקלופדיה העברית, והעובדה שחלק נכבד מהערכים לא היה קיים, משום שהכרכים שלהם טרם יצאו לאור, ממש עצבנה אותי. על האנציקלופדיה בריטניקה שמעתי במהלך שירותי הצבאי, כאשר חבר שיצא לתורנות במקשר"ר (מפקדת קצין קשר ראשי) סיפר לי שהעביר את התורנות בקריאת הבריטניקה בספריית היחידה. זה עורר את קנאתי, מפני שבספריית ממר"ם, שעמדה לרשותי, לא הייתה אנציקלופדיה. קצת מוזר לדבר על צה"ל כמקום שמחזיק ספריות מקצועיות, אבל אלה היו שתי יחידות הנדסיות, שרק טבעי שיהיו בהן ספריות מקצועיות. פחות טבעי היה השלט המעצבן בפתח ספריית המטכ"ל "הכניסה מדרגת רס"ר ומעלה בלבד" – איזה מין צבא זה שרוצה את החפ"שים שלו בורים? |
 |
בשנת 1972 רכשתי את האנציקלופדיה בריטניקה. היא אמנם כתובה באנגלית, מה שהאט את הקריאה בה, אבל שפתה הייתה נעימה יותר, תמונותיה צבעוניות יותר, והעיקר – היא הייתה שלמה. עם השלמתה של האנציקלופדיה העברית לא נחפזתי לרכוש אותה, אבל כאשר יצאה לאור מהדורה קומפקטית שלה (כזו שהודפסה על נייר דק יותר, שאיפשר לאחד כל שני כרכים לכרך אחד), כזו שדרשה רק מטר אחד של מדף בארון הספרים, קניתי גם אותה, והפעם נהניתי ממנה יותר מאשר בנעורי. ככל שחולפות השנים אני נהנה יותר מהאנציקלופדיה העברית, ואני תמה האם זה מלמד שקצב ההזדקנות שלי מהיר מקצב ההזדקנות שלה.
בתחילת שנות התשעים החלטתי לעבור ממצב של קורא אנציקלופדיות למצב של כותב, ויצרתי, באמצעות מעבד התמלילים Qtext, לקסיקון לנושאי שכר. הלקסיקון שכב לו בשקט על הדיסק במחשב שלי, ובשנת 1999 מצאתי את הדרך הנכונה לפרסמו. באותה שנה עסקתי ביצירת אתר האינטרנט של מקום עבודתי, חילן טק, ולא היה טבעי יותר מאשר לשים את הלקסיקון באתר, שם הוא נמצא עד היום, בשם "מילון חילן טק לשכר ויחסי עבודה". העבודה על הלקסיקון עוררה מחדש את העניין שלי באנציקלופדיות, והחלטתי ללמוד את הנושא היטב ולכתוב מאמר על כך. את המאמר "האנציקלופדיה המקוונת: הקלק ערך אהבה", שלחתי לפרסום בירחון "גליליאו", אך הפרסום התמהמה, משום שגליליאו נסגר עקב בעיות כלכליות, וחלפה כשנה עד שהחל לצאת לאור מחדש, בבעלות אחרת. תוך כדי כתיבת המאמר פגשתי לראשונה שתי אנציקלופדיות אינטרנט חדשות, Nupedia ו-Wikipedia. העריכה הראשונה שלי, בוויקיפדיה האנגלית, היא בערך MVS, ונעשתה ב-6 בנובמבר 2001, כמעט שנתיים לפני פתיחתה של ויקיפדיה העברית. את הרעיון שאפשר ליצור גם ויקיפדיה בעברית הגה מישהו אחר, וימים לא רבים לאחר השקתה של הגרסה העברית פיתה אותי לבוא ולתרום לה ערכים, ומאז אני כאן, בוויקיפדיה העברית. | |
| |||