ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/14/טור אישי מאת אלדד
| |||
Kaj, kaj, what is kaj? מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי מאוד שפות. כאילו באופן מאגי שכזה, תמיד נמשכתי אליהן. תחילה הייתה זו האנגלית. אחר-כך, בתיכון, במסגרת המגמה המתמטית-פיזיקלית חברה כיתתי לכיתה הדו-לשונית, והתוודעתי לצרפתית אצל המורה "קסקיליה" (כך קראנו לה בבית הספר...). אז גם התחלתי להכיר את השפה הפולנית, אם כי בצורה די שטחית. באותה עת היה לי בתיכון גם חבר קרוב דובר רוסית, ואז התוודעתי לשפה זו, בעיקר משרבוטים שלו על הנייר בכיתה. המפנה הרציני אירע בתחילת כיתה י"ב, בגיל 17, כאשר ביקרתי אצל בת דודה, שהייתה צעירה ממני בשנה. היא החזיקה בידיה את השיעור הראשון בקורס בהתכתבות ללימוד השפה הבינלאומית אספרנטו. עוד קודם לכן כבר קראתי על השפה ועל מחברה במאמר באנציקלופדיה "תרבות": "זמנהוף ויצירתו – שפת אספרנטו". כאשר נוכחתי שאפשר ללמוד את השפה הקסומה הזאת, העתקתי את הכתובת למשלוח, ובתוך יומיים כבר קיבלתי בעצמי את השיעור הראשון. הוא הכיל אוצר מילים, כללי דקדוק, כמה טקסטים פשוטים – ושיעורי בית, קרי, תרגילים. הייתי כותב את התרגילים ושולח אותם אל המורה שלי. אגב, המורה, יוסף שמר, הופיע קודם לכן בתוכנית הטלוויזיה "זה הסוד שלי" בהנחייתו של אורי זוהר. סודו: "אני מורה לשפת אספרנטו". באותם ימים נדמתה לי השפה החדשה כמשהו מעולם אחר, מצד אחד קלה וברורה, ומצד שני עם מילים שלא הכרתי, שלא נראו דומות לאנגלית (אם כי רובן היו מוכרות למדי, גם מאנגלית). התחושה הייתה שסוף סוף אפשר ללמוד שפה שבתוך זמן קצר ניתן להגיע בה להישגים מכובדים מאוד הן בדיבור והן בקריאה. היו בה גם מילים מוזרות משהו, כמו מילת החיבור kaj, "קאי", מילה שאימץ זמנהוף מיוונית עתיקה – אותה מילה ביוונית מודרנית היא kai, ונהגית "קֶה". אני זוכר שאפילו חלמתי באספרנטו... כבר בשיעור החמישי, כאשר הייתי אמור לדעת מספר קטן מאוד של מילים וכללים, התחלתי לכתוב חיבורים שלמים בשפה החדשה. בשיעור אנגלית בכיתה, כאשר המורה החזירה את ה-essays שלנו, היא הרעימה עליי בקולה מול הכיתה: Eldad, what is this kaj, kaj, all the time? הסברתי לה (הכיתה כבר ידעה על כך עוד מקודם, איך לא) שאני לומד עכשיו שפה בינלאומית חדשה, אספרנטו, והמילה וְ-, and, היא kaj בשפה החדשה...
לימים התקבלתי לעתודה האקדמית. בחרתי לעסוק בתולדות המזרח התיכון, וללמוד שפה חדשה לי, ערבית. התייחסתי ברצינות רבה מאוד לשיעורי הערבית (אם כי במסגרת שיעורי החוג, שעיקרם היסטוריה, ערבית הייתה אמורה להיות קורס ברמה נמוכה יחסית; תלמידי הקורס לא אהבו את השאלות שלי, שהביאו את המורה להעמיק ולהרחיב בסוגיות דקדוקיות שונות – אם כי בסוגיות תעתיק עדיין לא עסקנו אז...). קינן בי כל אותה העת הרצון להכיר עוד ועוד שפות (שאולי כבר היו מוכרות לי קודם לכן), ופניתי למרכז לשפות באוניברסיטה, במטרה להירשם ללימודי שפות; השפות שעמדו על הפרק היו טורקית, צרפתית, גרמנית למלמ"ר (קרי, למוסמך למדעי הרוח – מעין קורס שנתי שעסק בכל היבטי הגרמנית לצורך תרגום), יידיש, רוסית, פולנית ואולי עוד שפה שנשכחה ממני כרגע. הגברת שעבדה באותה עת במרכז לשפות אמרה לי בשיא הרצינות שלבנאדם נורמלי מספיקה רק שפה אחת לשנה, ולא הסכימה לדבר אתי על משהו מעבר לכך. חתול שחור עבר בינינו, ואני, בכל פעם שהייתי רואה אותה הולכת ברחוב, הייתי עובר למדרכה השנייה... לימים הגיעה שנה ב', ואז התחלפה העובדת במרכז, ואני נרשמתי ללימוד שמונה שפות באותה שנה (כולל טורקית, שאליה הגעתי כאשר כבר עברו שבועיים מתחילת הקורס, למורת רוחה של המורה, שאמרה שאצטרך להשלים המון חומר – אבל גילתה תוך זמן קצר שהדבקתי את החסר ושקדתי על התקדמות מהירה בשפה, שהייתה זרה לגמרי לכל מה שידעתי על שפות עד אותו הזמן...). למדתי את מגוון השפות שבחרתי, והשגתי את הציונים הגבוהים ביותר האפשריים. בשירותי הצבאי עסקתי, כמובן, בתרגום – אבל גם במילונאות, ובין היתר הגהתי חלק גדול מן המילון הערבי-עברי המקיף (בן שלושת הכרכים) של אברהם שרוני. ביקשתי להוסיף את הערך "אספרנטו" – והעורך, שנעתר לבקשתי, בחר בכתיב اسبرانتو.
במהלך כיתה י"ב יצאתי לחו"ל במסגרת חילופי נוער עם גרמניה, למעשה, עם אגודת הנוער האספרנטיסטי הגרמני. כמובן, ביקרנו ביד ושם ועברנו הרצאות מכינות, ואחר-כך, בגרמניה עצמה, התארחנו בבתים פרטיים וסיירנו בערים גדולות לאורך הריין. בהמשך הגענו לקונגרס העולמי לצעירים דוברי אספרנטו שנערך בפואטייה שבצרפת, ואחר-כך השתתפתי בקורס אספרנטו מתקדם שנערך באחת מן הטירות של עמק הלואר, טירת גרזיון, בינות לדשאים מוריקים ונוף פסטורלי מרהיב עין. לימים הגיעה עת סגירת מעגל: לארץ הגיעה משלחת צעירים מגרמניה, לחילופי גומלין. ניהלתי את ביקור המשלחת הגרמנית והתלוויתי לכל סיוריה בארץ. ישראל נבחרה בהמשך לארח את הקונגרס העולמי לצעירים דוברי אספרנטו – שנערך בכפר הנוער נעורים. בין תפקידיי בוועדה המארגנת של הכינוס, התבקשתי להעביר קורס לשפה הערבית (באספרנטו, כמובן). זה היה מרגש למדי: מתוך כמאה צעירים שהגיעו מהארץ ומהעולם להשתתף בכינוס בארץ, כעשרים נטלו חלק פעיל בשיעורי הערבית שקיימתי מדי יום. באחד הימים ביקרנו בכפר ערבי, וחלק מתלמידיי השקדנים אף הצליחו לפענח את השלט "אהלן וסהלן" שהתנוסס על אחד הבתים. |
בשנת 2000 נערך הקונגרס העולמי ה-85 לדוברי אספרנטו, Universala Kongreso, במלון דן פנורמה בתל-אביב. בין שאר תפקידיי, לימדתי שני קורסים: Hebrea Eksprese ו-Araba Eksprese ("עברית אקספרס" ו"ערבית אקספרס"). טרם החל השיעור הראשון בעברית גילינו עד מהרה שאולם ההרצאות מתמלא מפה לפה, ותורים ארוכים השתרכו עד מעבר למדרגות; כדי לענות על הביקוש העצום הופנו עודף המתעניינים למושב השני, והתבקשתי לחזור על השיעור עבור הקהל הנוסף (על חשבון השיעור המתוכנן בערבית...).
כמו רבים אחרים, גיליתי עד מהרה את הפורומים באינטרנט, ובעיקר – את הפורומים בפורטל של תפוז. כתבתי ותרמתי זמן רב ככותב מן השורה, עד שיום אחד פנו אליי וביקשו שאצטרף לניהול פורום "אספרנטו – שפה ותרבות". מספר חודשים לאחר מכן קיבלתי לידיי את ניהול פורום "תרגום ועריכה" של תפוז, שהחל שוקק חיים, וכשנה מאוחר יותר קיבלתי גם את ניהולו של פורום בלשנות. לאחר כשנה שבה עקבנו אחר המגמות בפורום, החלטתי לשנות את שמו ל"פורום בלשנות ושפות העולם", בעקבות הדיונים הערים שגלשו מזמן מתחום הבלשנות לעיסוק בשפות העולם בכלל. מעבר לדיונים בסוגיות תרגום ועריכה, אני משתדל לתרום בפורומים בענייני תעתיק משפות שונות. מעניינת אותי מאוד אטימולוגיה – חקר גזרוני המילים והקשרים ביניהן בתוך אותה שפה ובין שפות קרובות. זהו תחום רחב מאוד, ואביא כאן רק על קצה המזלג דוגמה לקשרים שבין שפות (לטיניות וגרמאניות, במקרה הנוכחי). המילה albergo ("אלברגו") באיטלקית פירושה "מלון" או "אכסניה". המילה הדומה בצרפתית, auberge ("אוברז'"), פירושה "אכסניה" (auberge de jeunesse – אכסניית נוער), ואילו בגרמנית המילה המקבילה היא Herberge ("הרברגה"), שגם היא פירושה "אכסניה" (Jugendherberge – אכסניית נוער). המילה האנגלית harbor מוצאה מאותו מקור של ה- Herberge הגרמנית וקרוביה באיטלקית ובצרפתית. תחום אחר שאהוב עליי הוא משחקי מילים, והדמיון בין שפה לשפה, גם אם אין שום קשר בין המילים הדומות. לדוגמה, המילה "פגודה", המתקשרת בדמיוננו עם בניין ממזרח אסיה – כאשר דובר רוסית שומע את המילה, הוא חושב דווקא על "מזג האוויר" (погода); המילה העברית "ריבה" פירושה עבור דובר רוסית "דג" (рыба); ולבסוף, אם ניקח את שמו של מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה, התוכלו לשער בנפשכם מה חושב דובר רוסית כאשר הוא שומע את המילה "נסראלה"? ארמוז רק שמדובר בפועל בעבר, בלשון נקבה.... במסגרת ניהול הפורומים מצוטטים שוב ושוב, בתשובות לשאלות שונות, ערכים מוויקיפדיה; לרוב מדובר בערכים מוויקי האנגלית, אבל יותר ויותר מצטטים את ויקי העברית. כך מצאתי את עצמי יום אחד מעיין בהודעה שעסקה בשאלה על האו"ם. בתשובה ציטט אחד מגולשי הפורום את "העצרת הכללית של האומות המאוחדות" מתוך ויקיפדיה. נכנסתי לקישור, והצצתי בערך. בסקירה מהירה נחו עיניי, בסעיף "ישיבות מיוחדות", על הנוסח הבא:
לא יכולתי להישאר אדיש: כבר כמה פעמים סיפרו לי חברים על פעילותם בוויקיפדיה והציעו לי להצטרף, אבל עדיין לא הגיעה העת. במקרה של "זירת אוסוואלדו" היה לי ברור שמדובר בשגיאת תרגום, עקב שמו הפרטי של מי שניהל את ישיבת האו"ם בכ"ט בנובמבר, שבה הוחלט על הקמת מדינת ישראל – Aranha: מתרגם הערך, מן הסתם, קרא אותו כ-arena (ובנוסף, גם התקלדה משכה את תשומת לבי). זו, מסתבר, הייתה שעת הכושר. נכנסתי, נרשמתי, תיקנתי את הפסקה הנדונה, והשאר – היסטוריה.
| ||
|