ויקטור ששון
 | |
| ויקטור ששון במדי חיל האוויר המלכותי | |
| לידה |
30 בדצמבר 1881 נאפולי,  ממלכת איטליה |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1961 (בגיל 79) א' באלול ה'תשכ"א נסאו,  איי הבהאמה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת  |
| מקום מגורים |
שאנגחאי |
| השכלה | |
| בן או בת זוג |
Evelyn Barnes |
| פרסים והוקרה |
אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית |
  | |
סר ויקטור ששון, הברונט השלישי (30 בדצמבר 1881 – 13 באוגוסט 1961) היה יהודי-בגדדי, נינו של דוד ששון, מייסד אימפריית העסקים של משפחת ששון. הוא נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם בתקופתו, והיה ידוע בנדיבותו הפילנתרופית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ששון נולד בנאפולי ב-30 בדצמבר 1881.[1] אביו, אדוארד אליהו ששון, היה בנו הצעיר של אליהו דוד ששון, היה אחד מבניו של דוד ששון, והיה אחראי על העסקים המשפחתיים בהודו. ויקטור גדל בלונדון, ולמד בבית הספר הארו, ובטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'.[1]
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ששון בחיל האוויר המלכותי הבריטי בדרגת קצין.[2] הוא ניצל מתאונת טייס ב-1916, שגרמה לו לכאבי רגליים כרוניים לשארית חייו.[1]
לאחר מות אביו בשנת 1924 היה ויקטור למנהל חברת א. ד. ששון ושות'.[3] ב-1931 החליט להעביר את הונו ועסקיו לשאנגחאי, מפני שלדעתו לא יהיה לביטחון לרכוש הפרטי בהודו עצמאית.[4] הוא פעל בתחום הנדל"ן, והקים את מבנה ה-11 קומות הראשון של העיר. החלטתו למשוך השקעות מהודו ולאחר מלחמת העולם השנייה אף מהונג קונג גרמה להתמוטטות החברה עם השתלטות הקומוניסטים על סין בתום מלחמת האזרחים הסינית ב-1950.[3]
ששון היה פעיל גם בפוליטיקה הבריטית. הוא ירש את תואר האצולה הברונט של בומביי מאביו, והיה הברונט השלישי לאחר אביו ודודו יעקב אליהו ששון שנפטר ללא צאצאים. הוא היה חבר במפלגה השמרנית, ושימש כחבר הפרלמנט האימפריאלי 1922–1923. הוא היה גם חבר במועצת העיר לונדון, והשתתף בוועדה לחקר תנאי העובדים בהודו ב-1929.[2]
ב-1941 עזב ויקטור ששון את שאנגחאי, בעקבות השתלטות האימפריה היפנית על העיר.[1]
את שנותיו המאוחרות העביר ששון באיי בהאמה,[3] שם נפטר בשנת 1961, בגיל 80.[2]
פילנתרופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ששון היה תורם פילנתרופ גדול למוסדות יהודים בעולם. הוא תרם סכומי כסף גדולים לישיבות, בתי ספר, בתי חולים ומוסדות קהילתיים אחרים. הוא גם תרם למוסדות יהודיים במדינות ערב, כולל בארץ ישראל.
ששון היה גם תורם גדול לצדק חברתי ולמאבק באנטישמיות. הוא תרם למוסדות צדקה רבים, כולל הוועד היהודי האמריקני, אגודת ידידי העמיות היהודיות והמוסד הלאומי לשימור האתרים היהודיים. הוא גם תרם למאבק באנטישמיות במפלגות הפוליטיות הבריטיות.
עם התגברות זרם הפליטים היהודים לשאנגחאי בשלהי שנות השלושים היה ששון מגדולי התורמים לרווחתם.[5][6]
למרות שהפליטים ראו בסין רק תחנת מעבר למקום התיישבות אחר, ראשי הקהילה ובראשם ויקטור ששון לקחו אותם תחת חסותם וסייעו להם להשתקם ולהתפרנס מעמל כפיהם.
ויקטור ששון הקים קרן שיקום שאספה למעלה מ־180 אלף דולר שסייעה בשיקום של כ־700 מפרנסים במסגרת העסקת פליטים במשלחי ידם - רופאים, בתי מלאכה, מתפרות, מקומות הסעדה וכו'[7].
הוא גם תרם כספים רבים להקמת בית חולים, הזמין ציוד רפואי חדש. הרופאים, שרבים מהם היו מומחים עוד בגרמניה נהנו מיוקרה רבה.
ב-1940 תרם לקרן לקרן לקניית מטוסי קרב עבור חיל האוויר המלכותי כסיוע למאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה.[8] וב-1942 תרם סכום נוסף.[9]
עיטורים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביולי 1935 העניקה ממשלת הרפובליקה הסינית לששון מדליית זהב על תרומתו לבית חולים.[10]
- בינואר 1947, קיבל ששון תואר אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית מהמלך ג'ורג' החמישי.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Sir Ellice Victor Elias Sassoon papers and photographs, "1927-1961 : A Guide to the Collection (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Sir Victor Sassoon, Scion of Famous Anglo-indian Jewish Family, Dead, JTA, 14 באוגוסט 1961
- ^ 1 2 3 The rise and fall of the opium-fueled Sassoon dynasty, the 'Rothschilds of the East', טיימס אוף ישראל, 26 בנובמבר 2022
- ^ ששון יוצא את הודו, דואר היום, 20 ביולי 1931
- ^ 3,6 מיליון דולר לצרכי הפליטים בשאנחאי, דבר, 14 בפברואר 1941
- ^ שאנחאי־הנמל היחידי הפתוח בפני פליטים יהודים, הארץ, 26 באפריל 1939
- ^ עזרא יחזקאל- שקד, היהודים האופיום והקימונו, ירושלים: הוצאת ראובן מס בע"מ, 1995, עמ' 125-127
- ^ תרומת סיר ויקטור ששון למאמץ האוירי של אנגליה, הארץ, 9 באוקטובר 1940
- ^ ידיעות מן הגולה, דבר, 15 בפברואר 1942
- ^ China Gives Medals to 2 Shanghai Jews, JTA, 25 ביוני 1935
- ^ Palestine and British Jews on King George's New Year's Day Honor List, JTA, 2 בינואר 1947