ויקטור קוקליושקין
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1945 מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 2021 (בגיל 75) מוסקבה, רוסיה |
| שם לידה |
Виктор Михайлович Коклюшкин |
| מקום קבורה |
Shcherbinskoye cemetery |
| מדינה |
 ברית המועצות |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
1969–2021 (כ־52 שנים) |
| צאצאים |
Elga Sepp |
| פרסים והוקרה |
Golden Calf (1999) |
  | |
ויקטור מיכאילוביץ' קוקליושקין (ברוסית: Ви́ктор Миха́йлович Коклю́шкин; 27 בנובמבר 1945, מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות – 12 בנובמבר 2021, מוסקבה, הפדרציה הרוסית) היה סאטיריקן, דרמטורג, תסריטאי, סופר ומנחה טלוויזיה סובייטי-רוסי.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויקטור קוקליושקין נולד בשנת 1945 במוסקבה, בירת ברית המועצות. הוא סיים את לימודיו במכללת ההוצאה לאור והדפוס ולמד בקורסים הגבוהים לתיאטרון של מכון GITIS.
בשנת 1969, כתב מאמרים עבור עיתון הספרות הנודע. קוקליושקין כתב מונולוגים לבדרנים כמו יפים שיפרין, יבגני פטרוסיאן, קלרה נוביקובה, ולדימיר וינוקור וילנה סטפננקו. היה מחברם של 10 ספרי סיפורים קצרים, נובלות ורומנים, שיצאו לאור בשנת 1972 בפולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, גרמניה ובולגריה. בשנת 1987 הוענק לו פרס ספרותי מטעם מגזין יונוסט.
משנת 2012 ועד מותו בשנת 2021 קוקליושקין היה בעל טור בעיתון הפופולרי "סיבות ועובדות" (Argumenty i Fakty).[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא היה נשוי פעמיים.
- מנישואיו הראשונים נולדה לו בת אלגה ספ (נולדה ב-1 ביוני 1972), שנישאה בהמשך למגיש הטלוויזיה ולדימיר סולוביוב.[3]
- בנו יאן מנישואיו השניים נולד בשנת 1987.[4]
הוא מת ב-12 בנובמבר 2021 מאי ספיקת לב חריפה.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איגוד ההומוריסטים המקוונים על ויקטור קוקליושקין
- מילותיו הלוחמניות של קוקליושקין
- ויקטור קוקליושקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויקטור קוקליושקין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויקטור קוקליושקין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
