לדלג לתוכן

ויקטור קוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור קוזן
Victor Cousin
ויקטור קוזן סביב 1850
ויקטור קוזן סביב 1850
לידה 28 בנובמבר 1792
פריז
פטירה 14 בינואר 1867 (בגיל 74)
קאן
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון שארלמיין, Pensionnat normal עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין היסטוריה של הפילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, ביוגרף, היסטוריון של הפילוסופיה, סופר, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, מתרגם, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת
יצירות ידועות On the True, the Beautiful, and the Good, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד בלגיון הכבוד
קונקור ז'נרל
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וִיקְטוֹר קוּזֶןצרפתית: Victor Cousin‏; 28 בנובמבר 179214 בינואר 1867) היה פילוסוף צרפתי. הוא היה המייסד של "אקלקטיות", אסכולה שלמשך תקופה קצרה הייתה בעלת השפעה רבה בצרפת, ושילבה אלמנטים של אידיאליזם גרמני וריאליזם סקוטי של השכל הישר (אנ'). כמנהל ההוראה הציבורית במשך יותר מעשור, לקוזן הייתה גם השפעה חשובה על מדיניות החינוך הצרפתית.

הוא למד בליסה שרלמן (אנ')[א] מ-1802 עד 1810, שם זכה בפרס ראשון בתחרות נאום בלטינית בין בית הספר התיכונים של צרפת. מהליסה הוא סיים את לימודיו באקול נורמל סופרייר ולמד שם פילוסופיה אצל פייר לרומיגייר (אנ'). הוא הושפע גם מפייר-פול רואייה-קולר (1763–1845). ב-1815 הוא קיבל משרת הוראה באקול נורמל סופרייר, אבל פוטר ב-1821 בשל דעותיו הפוליטיות יחד עם פרנסואה גיזו, וב-1824 הושלך לכלא לשישה חודשים. קוזן וגיזו הוחזרו למשרותיהם ב-1828, וב-1840 הוא מונה לשר החנוך בממשלתו של אדולף טייר.

בשנת 1815 התמסר קוזן ללימודי התרבות הגרמנית (אנ') ולמד את יצירותיהם של עמנואל קאנט ופרידריך היינריך יעקבי. ב-1817 הוא פגש את פרידריך שלגל בפרנקפורט, שהכיר לו את הנטיות ההתפתחותיות של הפילוסופיה הגרמנית מאז קאנט. באותה שנה פגש בהיידלברג את גאורג וילהלם פרידריך הגל, איתו התיידד.[1] בשנת 1818 הוא ביקר את פרידריך וילהלם שלינג במינכן.

בשנות ה-20 של המאה ה-19 היה קוזן עורך של יצירותיהם של פרוקלוס ורנה דקארט.

יחד עם תאופיל גוטייה, מוזכר ויקטור קוזן כאחד מאלה שיכלו לטבוע את המוטו אמנות למען האמנות (אנ') (בצרפתית: "l'art pour l'art").

לזכותו של קוזן זוקפים את ההישג ההיסטורי של הנגשת הפילוסופיה של הגל לראשונה לקהל גדול יותר בצרפת.

בנוסף, קוזן היה אחד ממייסדי תחיית המחלוקת בנושא בעיית האוניברסלים (אנ'), שהתגברה במאות ה-19 וה-20, לצד ז'אן-ברתלמי אוראו (אנ') וקארל פון פראנטל (אנ'). הפילוסוף היווני פטרוס וראיילאס-ארמניס (אנ') היה תלמידו של קוזן.

מאז 1832 היה חבר זר באקדמיה הפרוסית למדעים (אנ') ומ-1833 באקדמיה הבווארית למדעים (אנ'). בשנת 1835 הוא נבחר לעמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו (אנ'). ב-1851 התקבל לאקדמיה למדעים של גטינגן (אנ') וב-1855 לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור קוזן בוויקישיתוף
  1. ^ בצרפת Lycée הוא שילוב של חטיבת ביניים ותיכון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]