ויקטור פלאס

ויקטור פלאס (בצרפתית Victor Place;‏ 1818, קורביל, צרפת – 10 בינואר 1875, רומניה) היה ארכאולוג ודיפלומט צרפתי. הוא חפר בחורסבאד, היא דור שרוכין בין 1852 ל-1855, וכן בנינווה, והוציא תעוד מפורט של מחקרו בספר בן שלושה כרכים תחת השם "נינווה ואשור" ב-1867.

קריירה

פלאס סיים תואר ראשון במשפטים וב-1842 התלמד כקונסול. בין 1841 ל-1851 מילא משימות קונסולריות בהאיטי, קאדיז ונאפולי.

שלוש שנים אחר כך ניהל את הקונסוליה בסנטו דומינגו ובין 1852 ל-1855 היה הקונסול במוסול ואז גם השתתף בחפירות הארכאולוגיות.

ב-1855 מונה לקונסול ביאסי, רומניה ושנה לאחר מכן קודם לדרגת קונסול ראשון. הוא כיהן גם באדריאנופול, כלכותה וניו יורק.

ב-1870 נשפט באשמת מעילה, קיבל חנינה לאחר שנתיים בידי אדולף תיר ולאחר שנה, ב-1873 פרש מהשירות ועזב את צרפת לרומניה.

מדיה וקבצים בנושא ויקטור פלאס בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.