וינצקה (אי)
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
מצר ז'רלאש  |
| קואורדינטות | 64°50′00″S 63°23′00″W / 64.833333333333°S 63.383333333333°W |
| שטח | 67 קילומטר רבוע |
| אורך | 26 קילומטר |
| רוחב | 8 קילומטר |
| גובה מרבי | Savoia Peak |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 0 |
| על שם |
Carl-August Wiencke |
| מגלה |
המשלחת האנטארקטית הבלגית |
|
(למפת חצי האי האנטארקטי רגילה) | |
  | |
האי וִינְצְקֶה (באנגלית: Wiencke Island) הוא אי באורך 26 ק"מ ובין 3 ל-8 ק"מ לרוחב, ששטחו כ-67 קמ"ר, הדרומי ביותר באיים הראשיים של ארכיפלג פאלמר, בין האי אונוור מצפון לבין החוף המערבי של חצי האי האנטארקטי שבאנטארקטיקה[1].
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי הטרשי מכוסה ברובו קרחונים, שלג וקרח. אי-אילו חלקות חוף קטנות וסלעיות משתרעות על צדדיו המערבי והצפוני של האי. במקומות אלה יש סיכוי למצוא עשבים, טחב ואזוב. על האי מתנשאים שלושה רכסי הרים, פסגת נמו, בגובה 864 מ', בצפון-מערב; פסגת ניפל בצפון-מזרח; ופסגת לואיג'י, שגובהה 1415 מ', בדרום-מערב האי. פסגת לואיג'י היא הנקודה הגבוהה ביותר על האי, אף כי מעולם לא נמדדה בשלמותה. איים קטנים יותר מקיפים את האי וינצקה, בהם האי ברייקווטר, בגובה 33 מטרים, במרחק 8 ק"מ צפונית לכף אסטרופ, הנקודה הצפונית ביותר על האי וינצקה. על החוף הדרום-מזרחי שוכנת פרסוט פוינט, שמורת ציפורים מיוחדת[2]. סמוך לצד הדרום-מזרחי נמצא האי פריטיוף, בגובה 136 מ', המתחבר אל וינצקה בשרשרת של סלעים קטנים ואיונים. בקרבת כף וילמס, הקצה המזרחי של וינצקה, נמצאים איי בוב, שלושה במספר, שמוצאם געשי וגובהם המקסימלי 134 מ'.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]נראה שהאי התגלה לראשונה על ידי אדוארד בראנספילד מעל סיפון הדו-תורנית "ויליאמס" בינואר 1820, אם כי הוא כינה אותו כף. בשנת 1829 שייט מגלה הארצות קפטן הנרי פוסטר סביב האי. ב-1873 היה אדוארד דלמן הגרמני לאדם הראשון שירד אל האי והגדיר אותו בדיווחו "מקום בודד".
את שמו של האי נתנה לו המשלחת האנטארקטית הבלגית, 1899-1897, בראשות אדריאן דה ז'רלאש, להנצחת זכרו של קרל אוגוסט וינצקה, ימאי נורווגי שנפל מסיפון אוניית המשלחת וטבע[1] ב-22 בינואר 1898[3].
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריטניה הקימה בסיסים על האי דספשן ובמפרץ של האי הבריטי וינצקה בשנת 1944 ועוד בסיס במפרץ התקווה, ב-1945, לדיווחי מזג אוויר ושלילת אפשרות של פעילות הצי הגרמני. רק אחד משלושת הבסיסים הללו שרד, על האי גודיה, במפרץ של פורט לוקרוי, לחוף יוגלה פוינט, סמוך לקצה הדרום-מערבי של האי וינצקה.
מגדלור ארגנטינאי הוצב בשנת 1947 בקצה הדרומי של תעלת פלטייה על האי הסמוך דומר, וצריף מחסה נבנה במפרץ דוריאן בשנת 1957, מצפון לפורט לוקרוי. הסקר הבריטי באנטארקטיקה (BASׂ) הקים ב-1975 צריף היערכות, שנודע בשם מחסה דאמוי פוינט, סמוך למחסה הארגנטינאי, כדי שישמש בסיס למסלול נחיתה זמני על הקרח למטוסים, בעונת הקיץ. צריף זה הוצא משימוש ב-1995 וכיום הוא ניצב, לאחר שיפוץ ושיקום, כאתר היסטורי.
האי צולם מהאוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1956[3].
עוד תחנה מדעית, ("ילכו") הוקמה בשנת 1962 על ידי הצי הצ'יליאני במפרץ הדרומי של האי דומר. מחסה חירום נבנה ב-1957 באליס קריק, 150 מ' דרומית לאי גודיה על חופו המזרחי של האי, ואליו הצטרף כעבור שנתיים צריף גדול יותר, לשימוש צוות תחזוקה של אנטנה אלקטרומגנטית בתדר נמוך וציוד לקליטה מרחוק. שני הצריפים הללו פורקו בשנת 1996 עקב מצבם הרעוע, ואילו בסיס A באי גודיה שוקם ושופץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האי וינצקה באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- האי וינצקה באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
הפלגה למול חופי האי וינצקה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| איים בארכיפלג פאלמר | ||
|---|---|---|
| איים | אבוט • אולין • אומגה • אטא • אלפא • אלקה • אונוור • אפסילון • בראבנט • בוב • גאנד • גלארוס • דייוויס • דינק • דלתא • דרים • הארי • וינצקה • טאוור • למדא • לייז' • לקוואנט • פמפה | 
|
| קבוצות איים | איי אומיקרון • איי טטראד • איי כריסטיאניה • איי מלכיור • איי סיגמא • איי פאי • איי פסי | |
| איונים | סלע גריינדר | |