וילם סנדברג

וילם סנדברג
Willem Sandberg

וילם סנדברג (משמאל) עם אוסיפ זאדקין (מימין) - 1965
לידה	24 באוקטובר 1897 אמרספורט, הולנד
פטירה	9 באפריל 1984 (בגיל 86) אמסטרדם, הולנד
מדינה	ממלכת ארצות השפלה
מקצוע	מעצב גרפי, היסטוריון אמנות, אוצר תערוכה, גרפיקאי, שרטט, טיפוגרף, לוחם מחתרת, מעצב, מעצב גופנים, אוצר, מעצב בולים
מידע חסיד אומות העולם
שנות הפעילות	1919–1984 (כ־65 שנים)
פרסים והוקרה	פרס ארסמוס (1975) קצין במסדר אורנז'-נסאו (22 באפריל 1960) קצין במסדר הדקל האקדמי (18 באפריל 1939) אביר בלגיון הכבוד (15 בנובמבר 1947) מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה (7 בנובמבר 1961) Museummedal of the City of Amsterdam (1962) חסיד אומות העולם (26 בנובמבר 1968) honorary Royal Designer for Industry (1971) Prijs van de Stichting Kunstenaarsverzet (1951) H.N. Werkman Award (1957)
קישורים חיצוניים
יד ושם	וילם סנדברג

יונקר וילם יאקוב הנרי ברנד סנדברג (בהולנדית: Jonkheer Willem Jacob Henri Berend Sandberg, בהגייה הולנדית: סנדברך;‏ 24 באוקטובר 1897 – 9 באפריל 1984) היה טיפוגרף ואוצֵר הולנדי. מנהלו של מוזיאון סטדלייק באמסטרדם בין השנים 1945–1963.

ביוגרפיה

סנדברג נולד באמרספורט שבהולנד בשנת 1897.

בצעירותו הושפע מן הספיריטואליות של תנועת ה"מזדזנן" (Mazdaznan). לאחר לימודי האמנות שימש כשוליה של צייר בהרילברג (Herrliberg) שבשווייץ.

בשנת 1927 ביקר בווינה, שם הושפע מרעיונותיו הפילוסופיים של אוטו נוירת. לאחר מכן ביקר בבית הספר של תנועת הבאוהאוס בדרזדן ופגש את הפסל היהודי-רוסי נחום גאבו.

לאחר שובו לאמסטרדם התמחה כמעצב טיפוגרפי ויישם את שיטת "כתב התמונות" (Isotype) של נוירת. בשנת 1932 הצטרף לאגודה ההולנדית לאמנות ואומנות (VANK), והיה שותף לוועדת התערוכות של מוזיאון סטדלייק.

בין השנים 1937–1941 שימש סנדברג כאוצר המוזיאון לאמנות מודרנית.

פעילותו בתקופת השואה

בשנות מלחמת העולם השנייה היה ממארגני תנועת ההתנגדות לנאצים של אמנים הולנדיים. כאמן עיצב תעודות זהות מזויפות עבור הולנדים שיועדו להישלח למחנות עבודה.

בעת שילוח יהודי הולנד להשמדה, החל מתחילת 1942, היה סנדברג פעיל במבצע לפיצוץ ולשרפת מטה השלטון הגרמני בו אוחסנו רישומי ארכיון בהם אוזכרו פרטי יהודים שהגסטפו השתמשו בהם כדי לחשוף יהודים שהשתמשו בתעודות מזויפות.

חומרי הנפץ לשם הפעולה אוחסנו זמן מה בביתו. בגלל מעורבותו בפעולת החבלה הנ"ל הגסטפו הוציא ב-1943 פרס כספי על ראשו והוא ירד למסתור תוך שימוש בזהות סבו שלו. אשתו ובנו, לעומת זאת, נתפסו ונאסרו למספר חודשים.

לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה התמנה סנדברג כמנהל המוזיאון, תפקיד אותו מילא עד שנת 1963.

במסגרת תפקידו ביקר סנדברג בשנת 1954 בישראל, שם נחשף לאמנות הישראלית.

במסגרת הביקור רכש עבור אוסף המוזיאון שמונה עבודות של הצייר יוסף זריצקי.

בנוסף, הביקור הוביל להצגת תערוכות יחיד של זריצקי ושל מרדכי ארדון וכן לתערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית.

לאחר פרישתו מן המוזיאון שימש כיועץ של מרכז ז'ורז' פומפידו בפריז ושל מוזיאון ישראל בירושלים.

מוזיאון ישראל כיבד אותו בחלוקת פרס על שמו, שהוענק לראשונה בשנת 1968 לזריצקי.

על פועלו למען הצלת יהודי הולנד תוך סיכון חייו זכה סנדברג בתואר חסיד אומות העולם ב-26 בנובמבר 1968.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילם סנדברג בוויקישיתוף

• וילם סנדברג, באתר יד ושם (באנגלית)
• מאמר באנגלית על הקריירה האמנותית של וילם סנדברג.
• Marcel Janco, Portrait of Willem Sandberg, The Israel Museum Collection

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הולנדים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.