וילי הס
.jpg) | |
| לידה |
1859 מנהיים, הדוכסות הגדולה של באדן  |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 80 בערך) ברלין, גרמניה הנאצית |
| מוקד פעילות |
הרייך הגרמני |
| כלי נגינה |
כינור, ויולה |
  | |
וילי הס (בגרמנית: Willy Hess; נולד ב-14 ביולי 1859 – מת ב-17 בפברואר 1939) היה כנר וירטואוז גרמני ומורה לכינור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הס נולד במנהיים ולמד אצל יוזף יואכים. הוא למד גם אצל אביו, שהיה תלמיד של לואי שפור.
בין השנים 1904 - 1910 היה נגן ראשי בתזמורת הסימפונית של בוסטון ולימד נגינה בכינור באוניברסיטת הרווארד. תקופה מסוימת גם עמד בראש תזמורת האלה ושימש נגן ראשי בפרנקפורט וברוטרדם. בשנת 1910 עבר לברלין, שם קיבל את משרת המדריך הראשי להוראת כינור בבית הספר הגבוה למוזיקה של ברלין. המלחין מקס ברוך, ידידו של הס, עזר בהסדרת מינויו של הס לפרופסור. בתקופת רפובליקת ויימאר עמד בית הספר הגבוה למוזיקה במרכז הזירה המוזיקלית הבינלאומית והס עמד בקשר עם רבים מן המאורות הגדולות של עולם המוזיקה בימיו ולימד סטודנטים, שבאו לברלין מכל רחבי תבל. בית הספר נודע כיום בשם "בית הספר הגבוה למוזיקה על שם הנס אייזלר".
הס היקנה לתלמידיו את הסגנון הגרמני של טכניקת יד ימין, המדגיש תנועת פרק יד עם מעט מאוד תנועת אצבעות.
הס לא מצא כל קושי במעבר בין הכינור לוויולה וניגן את תפקיד הוויולה בביצוע הראשון של הקונצ'רטו הכפול של מקס ברוך לקלרינט, ויולה ותזמורת, אופוס 88. בשנת 1910 גם חיבר ברוך את ה"קטע קונצרטי" בכינור ותזמורת, אופוס 84, בשביל הס, שייעץ לו בנושא ההלחנה לכלי מיתר וניגן בביצועי בכורה עוד יצירות משל ברוך. בין היצירות האחרות שנכתבו בשביל הס הייתה הבלדה אופוס 59 של ארתור ו. פוט.
וילי הס ניגן בשלישיית פסנתר עם הצ'לן הוגו בקר והפסנתרן דניאל קווסט.
בין הכלים שהס ניגן בהם היה כינור גואדניני.
הס מת בברלין.
תלמידים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארתור פידלר
- ארתור קאטרול
- המלחין ניקוס סלקוטאס
- הכנר האמריקאי פיליפ ניומן
- הכנר הקנדי הרולד סאמברג
- אדולף בוש
- מרטין ספניארד
- ארנסט קרל אוברהולצר
- ביונג-סו אהן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילי הס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}