ויליאם אנדרוז קלארק
 | |||||||||||||||
| לידה |
8 בינואר 1839 קונלסוויל, פנסילבניה, ארצות הברית .svg){kind=small}  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1925 (בגיל 86) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלואן | ||||||||||||||
| השכלה |
Iowa Wesleyan University | ||||||||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||||||
  | |||||||||||||||
ויליאם אנדרוז קלארק האב (באנגלית: William Andrews Clark Sr.; 8 בינואר 1839 – 2 במרץ 1925) היה פוליטיקאי ויזם אמריקאי, שעסק בכרייה, בנקאות ומסילות ברזל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו וקריירה עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלארק נולד ב-8 בינואר 1839 בקונלסוויל, פנסילבניה. הוא עבר עם משפחתו לאיווה ב-1856, שם לימד בבית הספר ולמד משפטים ב־Iowa Wesleyan College. ב-1862 נסע מערבה כדי לעבוד ככורה. לאחר שעבד במכרות קוורץ בקולורדו, בשנת 1863 עשה קלארק את דרכו לשדות זהב חדשים כדי למצוא את מזלו בבהלה לזהב במונטנה.
הוא התיישב בבירה של טריטוריית מונטנה, באנאק, והחל לעבוד בכרייה. קלארק השקיע את רווחיו בהפיכתו לסוחר, והסיע פרדות הלוך ושוב בין סולט לייק סיטי לעיירות הצומחות של מונטנה כדי להעביר ביצים ואספקה בסיסית אחרת.
עד מהרה הוא החליף שוב קריירה והפך לבנקאי בדיר לודג', מונטנה. הוא השתלט על נכסי כרייה כאשר בעלים לא עמדו בהחזר ההלוואות שלהם, מה שהציב אותו בתעשיית הכרייה. הוא הרוויח הון עם כריית נחושת, מפעלי היתוך קטנים, חברות חשמל, עיתונים, מסילות רכבת (קווי עגלות מסביב לביוט ומסילת הרכבת של סן פדרו, לוס אנג'לס וסולט לייק מסולט לייק סיטי, יוטה לסן פדרו ולוס אנג'לס, קליפורניה). ועסקים אחרים, שהפכו אותו לאחד משלושת "מלכי הנחושת" של ביוט, מונטנה, יחד עם מרקוס דאלי ופ. אוגוסטוס היינץ.
ב-1877 קלארק היה מייג'ור בגדוד שרדף אחרי הצ'יף ג'וזף ולהקתו בפלישה של נס פרס.
בין 1884 ל-1888, קלארק בנה בית בן 34 חדרים, מעוצב בטיפאני, המשלב את ההמצאות המודרניות ביותר שקיימות, בביוט, מונטנה.[2] בשנת 1899 בנה קלארק את גני קולומביה (פארק שעשועים) עבור ילדי ביוט. הוא כלל גני פרחים, ביתן ריקודים, פארק שעשועים, אגם ואזורי פיקניק. סצנת ערב בין הדמויות ארלין סימס (בגילומה של אן פרנסיס) ובוז מרדוק (בגילומו של ג'ורג' מהריס) מהפרק "חודש של יום ראשון" של סדרת הטלוויזיה "כביש 66" משנת 1961 צולמה במקום בגני קולומביה, שם היא נופלת אל זרועותיו. על גרם המדרגות הגדול. מאוחר יותר בנה קלארק אחוזה הרבה יותר גדולה ופזרנית בת 121 חדרים בשדרה החמישית בניו יורק, בית ויליאם א. קלארק.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלארק כיהן כנשיא שתי הוועידות החוקתיות של מדינת מונטנה בשנים 1884 ו-1889.
קלארק השתוקק להיות מדינאי והשתמש בעיתונו, The Butte Miner, כדי לקדם את שאיפותיו הפוליטיות. בתקופה זו, ביוט הייתה אחת הערים הגדולות במערב. הוא הפך לגיבור בהלנה, מונטנה, על ידי קמפיין לבחירתה כבירת המדינה במקום אנקונדה. בקרב זה על מיקומה של הבירה היו אלמנטים של אירים מול אנגלים, קתולים מול פרוטסטנטים, ואנטי-בונים חופשיים מול הבונים החופשיים.
חלומו רב השנים של קלארק להפוך לחבר הסנאט של ארצות הברית הביא לשערורייה ב-1899 כאשר נחשף כי הוא שיחד את חברי בית המחוקקים של מדינת מונטנה בתמורה להצבעתם. באותה תקופה, הסנאטורים האמריקנים נבחרו על ידי בתי המחוקקים במדינותיהם. השחיתות של בחירתו תרמה להעברת התיקון ה-17. הסנאט האמריקני סירב להושיב את קלארק בגלל תוכנית השוחד משנת 1899, אך קמפיין מאוחר יותר לבחירתו לסנאט הצליח, והוא כיהן כהונה אחת מ-1901 עד 1907. בתגובה לביקורת על השוחד שלו לבית המחוקקים במונטנה, דווח כי קלארק אמר: "מעולם לא קניתי אדם שלא היה ניתן למכירה".
קלארק מת ב-2 במרץ 1925 בגיל 86 באחוזתו בניו יורק, ונקבר בבית הקברות וודלאון בברונקס, ניו יורק. עזבונו במותו הוערך בשווי של 300 מיליון דולר, (שווה ערך ל-4.15 מיליארד דולר בשנת 2023), מה שהופך אותו לאחד האמריקאים העשירים אי פעם.
במאמר משנת 1907, מארק טוויין, שהיה חבר קרוב של יריבו של קלארק, הנרי ה. רוג'רס, מארגן של חברת הכרייה הממוזגת של נחושת,[3] תיאר את קלארק כעצם התגלמות העודף והשחיתות של העידן המוזהב:
הוא בן אדם רקוב יותר מכפי שניתן למצוא בכל מקום מתחת לדגל; הוא בושה לאומה האמריקאית, ואין אחד שעזר לשלוח אותו לסנאט שלא ידע שמקומו הראוי הוא בית הסוהר, עם כדור ושרשרת על רגליו. לטעמי הוא היצור המגעיל ביותר שהרפובליקה ייצרה מאז תקופתו של טוויד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלארק היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לקתרין לואיז "קייט" שטאופר, עימה התחתן ב-1869 עד מותה ב-1893.[4][5]
ביחד, נולדו להם שבעה ילדים,[6] ביניהם צ'ארלס ווקר קלארק וויליאם אנדרוז קלארק הבן.
לאחר מותה של קייט ב-1893, ויליאם התחתן עם אשתו השנייה, האישה שהייתה בת חסותו, אנה אוגניה לה שאפל (10 במרץ 1878, מישיגן – 11 באוקטובר 1963, ניו יורק). הם טענו שנישאו ב-1901 בצרפת. אנה הייתה בת 23 וויליאם היה בן 62.[7] נולדו להם שני ילדים:[6]
- לואיז אמיליה אנדרה קלארק (13 באוגוסט 1902, ספרד – 6 באוגוסט 1919, רנג'לי, מיין)
- הוגט מרסל קלארק (9 ביוני 1906, פריז, צרפת – 24 במאי 2011, ניו יורק)[8]
בתחילת 1946, אנה הזמינה את רביעיית פאגאניני, ורכשה את ארבעת הכלים המפורסמים של סטרדיוואריוס שהיו פעם בבעלותו של ניקולו פגניני לשימושם.
קלארק תרם 135 דונם לצופיות לכבוד בתו הבכורה (על ידי אשתו השנייה), לואיז אמיליה אנדרה (שמתה בגיל 16 מדלקת קרום המוח), ששמחה שם מאוד. מחנה הצופים באחוזת בריארקליף נקרא מחנה אנדריי קלארק.[9]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף האמנות של קלארק נתרם לגלריית קורקורן בוושינגטון הבירה לאחר מותו, והעשיר מאוד את אחזקות המוזיאון באמנות אירופית ואמריקאית. התרומה של קלארק כללה גם בניית אגף חדש עבור הקורקורן, המכונה כנף קלארק.
מחוז קלארק, נבדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר לאס וגאס הוקמה כתחנת תחזוקה לרכבת סן פדרו של קלארק, לוס אנג'לס וסולט לייק. הוא חילק 110 acre (45 הקטאר) ל-1200 מגרשים, שחלקם בפינת רחוב פרמונט בלאס וגאס נמכרו במחיר של עד 1,750 דולר. אזור לאס וגאס אורגן כמחוז קלארק, נבאדה, על שמו של קלארק. המעורבות של קלארק בהקמת לאס וגאס מסופרת באור שלילי מובהק על ידי כריס רומנו בפרק "לאס וגאס" של ההיסטוריה השיכורה של קומדי סנטרל, כאשר ריץ' פולצ'ר מגלם את קלארק.
קלארקדייל, אריזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלארקדייל, אריזונה, על שמו של קלארק, הייתה האתר של פעולות התכה של המכרות של קלארק בג'רום הסמוכה, אריזונה. העיירה כוללת את אחוזת קלארק ההיסטורית, שספגה נזקי שריפה חמורים ב-25 ביוני 2010. קלארקדייל היא ביתה של הנסיעה ברכבת המדברית של קניון ורדה, העוקבת אחר המסלול ההיסטורי שקלארק בנה ב-1911 ובה נמצא מוזיאון הנחושת לאמנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם אנדרוז קלארק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם אנדרוז קלארק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Copper King William A. Clark". Copper King Mansion. אורכב מ-המקור ב-21 ביולי 2011. נבדק ב-31 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tribune Staff. "125 Montana Newsmakers: The Copper Kings". Great Falls Tribune. נבדק ב-28 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dias, Elias (1984). Mark Twain and Henry Huttleston Rogers: An Odd Couple. Fairhaven, Massachusetts: Millicent Library. LCCN 84062878.
- ^ "Daughter of Connellsville's controversial billionaire dies". The Tribune-Review. 28 במאי 2011. נבדק ב-6 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hopkins, A.D. (7 בפברואר 1999). "William Andrews Clark (1839-1925): Montana Midas". Las Vegas Review-Journal. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 1999. נבדק ב-21 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bill Dedman; Paul Clark Newell, Jr. (2013). Empty Mansions: The Mysterious Life of Huguette Clark and the Spending of a Great American Fortune. Random House Publishing Group. ISBN 9780345545565. נבדק ב-26 בינואר 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "At 104, mysterious heiress is alone now - Business - Local business - Huguette Clark mystery - NBC News". NBC News. 19 באוגוסט 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dedman, Bill (24 במאי 2011), Huguette Clark, the reclusive copper heiress, dies at 104, MSNBC, אורכב מ-המקור ב-1 בינואר 2012, נבדק ב-24 במאי 2011
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Camp Andree Clark". אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2011. נבדק ב-23 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)