וילהלם קמפף

וילהלם קמפף
**Wilhelm Kempff**
לידה	25 בנובמבר 1895; ייטרבוג, הקיסרות הגרמנית
פטירה	23 במאי 1991 (בגיל 95); פוזיטנו, איטליה
מוקד פעילות	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר, עוגב
צאצאים	Diana Kempff
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1984); אביר מסדר האמנויות והספרות ;
	פרופיל ב-IMDb

וילהלם קמפף (בגרמנית: Wilhelm Kempff‏; 25 בנובמבר 1895 – 23 במאי 1991) היה פסנתרן ומלחין גרמני.

ביוגרפיה

קמפף נולד בייטרבוג, ברנדנבורג בגרמניה, במשפחה של מוזיקאים לותרנים. אביו, שנקרא גם כן וילהלם קמפף, היה מלחין ונגן עוגב שהתמנה למנהל המוזיקה המלכותית בכנסיית ניקולאוס הקדוש בפוטסדם. הוא היה מורו הראשון של בנו בנגינת פסנתר וכינור. הסב מצד האב היה גם כן נגן עוגב ואחיו גאורג נהיה לימים מנהל אחראי על המוזיקה כנסייתית באוניברסיטת ארלנגן. בהמשך קמפף למד אצל אידה שמידט-שלזיקה. בגיל 9 בתיווכו של גאורג שומאן זכה מידי יוזף יואכים לשתי מלגות - לפסנתר ולהלחנה - כדי ללמוד בבית הספר המלכותי הגבוה למוזיקה בברלין. שם למד אצל קארל היינריך בארט (פסנתר) ואצל רוברט קאהן (הלחנה).

בשנת 1916 זכה בפרסים על שם פליקס מנדלסון לפסנתר ולהלחנה שציינו את פריצת הקריירה שלו כמוזיקאי מצטיין. אחרי השירות הצבאי בימי מלחמת העולם הראשונה ארתור ניקיש ביקש ממנו לנגן כסולן בקוצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור מאת בטהובן עם הפילהרמונית של ברלין. קמפף המשיך לנגן עם התזמורת הזאת עד שנת 1979. אחרי המלחמה קמפף למד גם פילוסופיה והיסטוריה של המוזיקה באוניברסיטת ברלין.

הוא הרבה לסייר באירופה ובחלק גדול משאר העולם. בין 1936 ל-1979 הופיע עשר פעמים ביפן ואי יפני קטן נקרא קמפו-סאן על שמו. בלונדון הופיע לראשונה ב-1951 ובניו יורק ב-1964. הופעתו הפומבית האחרונה הייתה בפריז ב-1981 והוא מת בפוזיטאנו, בקמפניה איטליה, בגיל 95.

כיום זכור קמפף לטוב הודות להקלטות שומאן, ברהמס, שוברט, מוצרט, באך, ליסט, שופן ובייחוד בטהובן. הקלטותיו מתפרשות על תקופה של כשישים שנה. קמפף היה בין הראשונים להקליט את מכלול הסונאטות של שוברט, הרבה לפני שהיצירות האלה נעשו פופולריות. הוא הקליט גם שני סטים נודעים לתהילה של כל הסונאטות של בטהובן, האחד מונו (1951–1956) והשני בסטריאו מוקדם (1964–1965). בין השנים 1926–1945 היה עוד סט מוקדם, כמעט מלא, על לוחות לכה דקים (שלאק).

קמפף ניגן מוזיקה קאמרית עם יהודי מנוחין ופייר פורנייה, בין השאר. בייחוד התפרסמו הקלטותיו לכל הסונאטות לכינור ופסנתר של בטהובן עם מנוחין.

בשנת 1957 פתח קמפף קורס שנתי לפרשנות בטהובן בווילה שלו בפוזיטאנו. שש שנים לאחר מותו לקח עליו ידידו ותלמידו לשעבר ג'ון או'קונור את ניהול הקורס.

קמפף עסק גם בהלחנה, פן מוכר פחות של פעילותו המוזיקלית. הוא הלחין כמעט בכל סוגה וחיבר לעצמו את הקדנצות לקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן, ממס' 1 עד 4. הסימפוניה השנייה שלו הושמעה בביצוע בכורה בשנת 1929 על ידי תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, בניצוח וילהלם פורטוונגלר. כמו כן עיבד מספר יצירות של באך, ביניהן הסיציליאנה מתוך הסונאטה לחליל במי מז'ור. יש הקלטות של עיבוד זה, בנגינתו ובנגינת אחרים.