וילהלם פיק

וילהלם פיק
Wilhelm Pieck
לידה	3 בינואר 1876; גובן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	7 בספטמבר 1960 (בגיל 84); ברלין, גרמניה המזרחית
מדינה	גרמניה המזרחית
מקום קבורה	אנדרטת הסוציאליסטים; בית הקברות המרכזי פרידריכספלדה ;
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של גרמניה
	1949–1960; (כ־11 שנים)
	→ קרל דניץ ולטר אולבריכט (כיו"ר מועצת המדינה) ←
פרסים והוקרה
	מסדר קרל מרקס; גיבור העמל של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית; עיטור העמל ;
חתימה

וילהלם פיק (בגרמנית: Wilhelm Pieck‏; 3 בינואר 1876 – 7 בספטמבר 1960) היה מדינאי מזרח-גרמני, נשיאה הראשון והיחיד של גרמניה המזרחית.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

וילהלם פיק נולד ב-3 בינואר 1876 בעיר הגרמנית גובן (הנקראת כיום גובין בפולין) שבחלק המזרחי של גרמניה. פיק למד בצעירותו נגרות, אך שילוב של אירועים בעולם, אידאולוגיה החלטית ושאיפות פוליטיות הובילו אותו לעולם הפוליטי.

בתור נגר, הצטרף לפדרציית עובדי העץ ב-1894, וזו הובילה אותו להצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD) ב-1895, פיק התקדם במנגנון המפלגה, ובשנת 1899 הוא היה המזכיר האזורי של המפלגה במחוז הולדתו, ובשנת 1906 מונה למזכיר המפלגה.

בניגוד לעמדת רוב מפלגתו, שתמכה במלחמת העולם הראשונה כשזאת פרצה בשנת 1914, פיק השתייך למיעוט שהתנגד למלחמה, בזמן זה הוא אימץ דעות פציפיסטיות. התנגדותו למלחמה הובילה למעצרו ולישיבתו בכלא צבאי. לאחר המלחמה עבר וילהלם פיק להתגורר תקופה קצרה באמסטרדם וכאשר חזר היה בין מקימיה של המפלגה הקומוניסטית של גרמניה (KPD), והיה חבר בפוליטביורו שלה.

ב-5 באוגוסט 1930 נשא נאום חשוב ובו תיאר את תורתו. בנאום זה הבדיל בין השיטה הפשיסטית לקומוניסטית. פיק טען גם כי על הגרמנים "להיאבק נגד איום אימפריאליסטי של מלחמה או פשיזם...".

גלות

ב-1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, פיק יצא לגלות בצרפת, וב-1935 עבר למוסקבה שבברית המועצות. במוסקבה שירת בתפקידים שונים, כולל יו"ר הקומינטרן (האינטרנציונל הקומוניסטי) בין השנים 1938–1943.

פיק גם שימש כיועץ לסטלין, וכשגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות במבצע ברברוסה בשנת 1941, פיק התגייס למען ברית המועצות בניסיונה להפיץ תעמולה בקרב הכוחות הגרמניים. מאמצים אלה נשאו פרי כשבשנת 1943 הוקם הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, קבוצת התנגדות לנאצים שהורכבה מקומוניסטים גולים ושבויי מלחמה.

נשיא גרמניה המזרחית

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה חזר וילהלם פיק לגרמניה, שנעשתה לגרמניה המזרחית יחד עם הצבא האדום. ב-1946 הוביל את מפלגתו "המפלגה הקומוניסטית של גרמניה" (KPD) לאיחוד עם מפלגתו של אוטו גרוטהוול, "המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה" (SPD) ובכך ליצירת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה (SED). ב-7 באוקטובר 1949 הכריז רשמית על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית וארבעה ימים מאוחר יותר נעשה לנשיאה הראשון עד מותו בשנת 1960.

בתור נשיא פעל ביחד עם ולטר אולבריכט, מזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, ועם אוטו גרוטהוול, ראש ממשלת גרמניה המזרחית, לכינון מדינה קומוניסטית. לאחר מותו מהתקף לב בוטל מוסד הנשיאות והחליף אותו מוסד דומה בשם מועצת המדינה, אליו התמנה מזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ולטר אולבריכט.

משפחה

לפיק הייתה בת ושמה אלי וינטר (Elly Winter,‏ 1898-1987), חברה במפלגה הקומוניסטית הגרמנית מ-1918. ב-1933 עזבה את גרמניה לברית המועצות. ב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, חזרה לגרמניה המזרחית ביחד עם אביה, הצטרפה למפלגת האיחוד הסוציאליסטי, ועבדה בארכיונים של המפלגה.

קישורים חיצוניים

וילהלם פיק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
וילהלם פיק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וילהלם פיק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
וילהלם פיק, באתר Discogs (באנגלית)

נשיאי גרמניה
רפובליקת ויימאר	פרידריך אברט • פאול פון הינדנבורג
גרמניה הנאצית	אדולף היטלר (כפיהרר) • קרל דניץ
גרמניה המערבית (במקביל לגרמניה המזרחית)	תיאודור הויס • היינריך ליבקה • גוסטב היינמן • ולטר של • קרל קרסטנס • ריכרד פון וייצזקר
גרמניה המזרחית (במקביל לגרמניה המערבית)	וילהלם פיק
גרמניה אחרי האיחוד	רומן הרצוג • יוהאנס ראו • הורסט קלר • כריסטיאן וולף • יואכים גאוק • פרנק-ואלטר שטיינמאייר
פורטל גרמניה