ויילה (דנמרק)
סמל ויילה | |
מדינה | דנמרק |
---|---|
מחוז | סודדנמרק |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 61,310[1] (2023) |
קואורדינטות | 55°42′30″N 9°32′00″E / 55.708333333333°N 9.5333333333333°E |
אזור זמן | UTC +1 |
https://www.vejle.dk/ | |
ויילה (בדנית: Vejle) היא עיירה בדנמרק, בדרום־מזרח חצי האי יוטלנד. נכון לשנת 2019, העיר מונה 57,051 נפש, מה שהופך אותה לעיר התשיעית בגודלה בדנמרק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "ויילה" נובעת מהמילה הדנית העתיקה wæthel, שפירושה "פורד"[דרושה הבהרה] או "מקום מדשדש" בגלל מיקומה במעבר עמוס מעל נהר ויילה.
חפירות ארכאולוגיות בסמוך לכנסיית סנט ניקולאי שבמרכז ויילה הראו כי היו מגורים באזור כבר ב-1100. טירת המלך, קסטרום וטהל, שכנה במקום בו נמצא כיום Vejle Trafikcenter.
במהלך ימי הביניים ויילה הייתה חשובה כעיירת שוק, והתפתחה לאורך אותם קווים עד אמצע המאה ה-17, וסחרה עם ערים כמו ליבק ופלנסבורג, שנמנצאים כיום בגרמניה.
בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18, אוכלוסיית ויילה הצטמצמה כתוצאה ממגפת הדבר ומלחמה.
מאמצע המאה ה-19 ועד המאה העשרים התפתחה ויילה מעיירת שוק פרובינציאלית למרכז תעשייתי סואן.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז העיר ויילה נבנה על אי בנהר ויילה.[2]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויילה הוא המרכז התרבותי והכלכלי של עיריית ויילה, וכחלק מאזור המשולש הלא רשמי, הוא עשיר בתעשייה, עסקים. מבחינה היסטורית התעשייה הייתה חשובה מאוד לפיתוח העיר, בעוד שכיום ניתן יותר משקל על עסקים ושירותים, כמו גם על חברות היי-טק.
תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המהפכה התעשייתית, וויילה נודע כ"מנצ'סטר של דנמרק" בגלל יצור הטקסטיל הנרחבות שלה.
בהמשך השתרשו תעשיות חדשות יותר בוויילה. בעיר נמצאת אחד ממפעלי המסטיקים הגדולים בעולם, המייצרת מסטיקים של המותג סטימולול.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוויילה ברית ערים תאומות עם הערים:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ויילה (בדנית)
- ויילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "BY1: Population 1. January by urban areas, age and sex". statbank.dk. 1 בינואר 2019. נבדק ב-21 באפריל 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Jensen, Jørgen Elsøe: Danmarks middelalderlige byplaner, 1994 ISBN 87-7838-003-0 s. 142