בית ויטלסבאך
מדינה | גרמניה, דנמרק,יוון, נורווגיה, שוודיה |
---|---|
בית האב | Luitpoldings |
תארים |
קיסר גרמניה, מלכי יוון, מלכי נורווגיה שליטי איחוד קאלמאר |
מייסד | לואיטפולד, רוזן בוואריה |
השליט האחרון | לודוויג השלישי, מלך בוואריה |
ראש הבית הנוכחי | פרנץ, דוכס בוואריה |
תקופת השושלת | המאה ה-10 – הווה |
אתניות | גרמנית |
ענפים | בית פלטינאט-זימן, House of Palatinate-Zweibrücken |
בית ויטלסבאך (בגרמנית: Haus Wittelsbach) הוא בית אצולה אירופאי ושושלת גרמנית שמוצאה מממלכת בוואריה. המשפחה החזיקה בתארים ותפקידים רבים, כשהחשובים בהם היו דוכסי בוואריה (1180–1623) הנסיכים הבוחרים של בוואריה (1623–1805), מלכי בוואריה (1805–1918) ומלכי שוודיה (1654–1720). בנוסף לכך מלך אחד מבני המשפחה כמלך יוון (המלך אותון, 1815–1867) ושניים נבחרו לתפקיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה (לודוויג הרביעי וקרל השביעי).
מוצא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסד שושלת ויטלסבאך היה לואיטפולד, רוזן בוואריה (מת בשנת 907), המצביא ובן דודו של ארנולף מקרינתיה. באותה התקופה נקראה משפחתו בית לואיטפולדינג, על שמו. בנו ברתולד, רוזן בוואריה המשיך את השושלת ונכדו אוטו השני, רוזן דכאו רכש את טירת ויטלסבאך, שהפכה למעון הרשמי של המשפחה בשנת 1119 והעניקה לה את שמה. נכדו של אוטו השני היה הראשון לבית ויטלסבאך שקיבל את התואר "דוכס בוואריה", שהיה שייך עד אז לבית ולף. טירת ויטלסבאך עצמה חרבה בשנת 1209, לאחר הירצחו של פיליפ משוואביה, מלך גרמניה, בידי אחד מבני המשפחה.
שושלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים, התפצלה המשפחה לשושלות משנה. בתחילת המאה ה-14, לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הקים את שושלת בוואריה, ואחיו, רודולף הראשון, דוכס בוואריה, הקים את השושלת הפלטינית, שהתפצלה במאה ה-15 לשתי שושלות אחרות (זימרן וצווייבריקן). השושלת הבווארית התפצלה גם היא לשלוש שושלות – דוכסות בוואריה-מינכן, דוכסות בוואריה-לנדסהוט ודוכסות בוואריה-אינגולשטאדט. אחר כך, השושלת הפלטינית העמידה את רוב האישים המפורסמים במשפחת ויטלסבאך.
ציוני דרך ואישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשפחה העמידה לגרמניה שני קיסרים לאימפריה הרומית הקדושה, ומלך אחד. רופרכט, מלך גרמניה (מהשושלת הפלטינית) (מלך 1400 - 1410), לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בוואריה) (קיסר 1314 - 1347), וקרל השביעי (בוואריה - מינכן) (קיסר 1742- 1745).
ענף של השושלת הפלטינית, מצאצאי רופרכט, מלכו בשוודיה (החל מ-1654), מהמלך קרל העשירי עד למלך קרל השנים עשר ואחותו אולריקה אלאונורה שהיו אחרוני המלכים בשוודיה לבית ויטלסבאך (1741).
נכדו של רופרכט, כריסטוף היה מלך בדנמרק, שוודיה ונורווגיה (1440-1448). מענף אחר של השושלת יצא פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ, שהיה לתקופה קצרה מלך בוהמיה.
נוסף על כך, החל מסוף המאה ה-16 ועד לאמצע המאה ה-18, היו בני המשפחה ארכיבישופים של קלן, ובתור שכאלה גם נסיכים בוחרים. השפעתה של בוואריה הייתה חזקה לאורך כל השנים, ולכן בתקופות מסוימות, ובעיקר במאה ה-17, קיבל אחד מבניה מעמד של נסיך בוחר.
בשנת 1503 פרצה מלחמה בבוואריה על רקע ירושת לנדסהוט, היא מלחמת לנדסהוט. בשנת 1777, נכחדה שושלת בוואריה. עקב כך, הייתה מלחמה נוספת, בין בוואריה לאוסטריה, היא מלחמת הירושה הבווארית, על רקע רצונה של בוואריה לקבל מעמד עצמאי, לאחר השתלטותה של אוסטריה על הקיסרות. בסופו של דבר השליטה על בוואריה עברה לשושלת הפלטינית. לאחר מכן, היו בני משפחת ויטלסבאך מלכי בוואריה, הם המשיכו למשול בה עד שהודחו בשנת 1918 במהלך המהפכה הגרמנית.
כיום ראש שושלת ויטלסבאך וכן הטוען לכתר בוואריה הוא פרנץ, דוכס בוואריה (נולד ב-1933).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית ויטלסבאך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)