ויטלי חלופין
 | |
| לידה |
14 בינואר 1890 (יוליאני) פרם, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1950 (בגיל 60) סנקט פטרבורג, ברה"מ |
| ענף מדעי |
רדיוכימיה |
| מקום קבורה |
בית העלמין טיחווין |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
| מוסדות |
הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
| תלמידי דוקטורט |
Zinaida Ershova, Boris Nikitin, יוסיף סטאריק, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ויטלי חלופין (ברוסית: Виталий Григорьевич Хлопин; 26 בינואר 1890 - 10 ביולי 1950) היה כימאי סובייטי. הוא היה מומחה בתחום חקר רדיואקטיביות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויטלי חלופין נולד בשנת 1890 בפרם. אביו היה פרופסור בתחום רפואה וכיהן בתפקיד זה במספר אוניברסיטאות. בשנת 1897 חלופין החל ללמוד בגימנסיה בעיר דרפט ובשנת 1908 סיים לימודים בגימנסיה בסנקט פטרבורג בו משפחה התגוררה משנת 1905. הוא נסע לגרמניה ובשנת 1911 סיים לימודי כימיה באוניברסיטת גטינגן. הוא עבד במספר מוסדות להשכלה גבוהה בעיר.
בשנת 1915 בהזמנת ולדימיר ורנדסקי חלופין החל לעסוק בחקר רדיואקטיביות. כמו כן הוא עסק בפיתוח שיטות ליצירת חומרים בעלי חשיבות בטחונית. בשנת 1916 הוא נסע לאזור הקווקז כחלק של משלחת מדעית.
בשנת 1921 חלופין הוביל הקמת מפעל ראשון לייצור רדיום ברוסיה.
בשנת 1922 עם הקמת מכון לחקר רדיואקטיביות חלופין החל לעבוד במכון ובמקביל היה מלמד באוניברסיטת לנינגרד.
על הישגיו בתחום בשנת 1933 חלופין נבחר כחבר בהתכתבות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות, בשנת 1934 מונה לפרופסור באוניברסיטת לנינגרד ובשנת 1936 מונה למנהל המכון בו עבד. בשנת 1939 מעמדו באקדמיה שונה לחבר בפעול.
החל משנת 1940 חלופין היה מעורב בפרוקיטים קשורים לאוראניום. בשנת 1943 הוא קיבל פרס ברית המועצות על פיתוח שיטה לייצור טוריום. הוא השתתף בפרויקט ייצור פצצה גרעינית סובייטית בתחום של ייצור פלוטוניום.
בשנת 1945 חלופין הקים קתדרה ראשונה בברית המועצות בתחום כימיה רדיואקטיבית והועמד בראשה.
חלופין נפטר בשנת 1950 בלנינגרד ונטמן בבית העלמין טיחווינסקויה.
לאחר פטירות מכון לחקר רדיואקטיביות נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה (ברוסית)
| בקרת זהויות |
|
|---|