לדלג לתוכן

ויטולד פומיינקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויטולד פומיינקו
Witold Fomenko
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בדצמבר 1905
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1961 (בגיל 55)
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויטולד (ויטיה) פומיינקופולנית: Witold Fomenko‏; 25 בדצמבר 190513 בפברואר 1961) היה ספר פולני שהציל יהודים בתקופת השואה, הוכר כחסיד אומות העולם וקשר את גורלו עם מדינת ישראל.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטולד פומיינקו היה יליד ורשה, בן למשפחה קתולית שגדל בחברת יהודים. הוא היה נגן סקסופון. הוא נהג לנגן בחברת יהודים וחיבר מנגינות יהודיות בעבור חסידות סטולין. [1]

פומיינקו למד את מקצוע הספרות מאחד מחבריו היהודים. ב-25 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיר בה גר, לוצק. לאחר הכיבוש החלו רדיפות של יהודים והוטלו עליהם גזרות. אף על פי שהדבר לא חל על פומיינקו הוא הרגיש צורך לעזור לחבריו היהודים. הוא פתח מספרה גדולה שבה העסיק שישה ספרים, ביניהם יהודים, וכן דאג להעסקת יהודים נוספים במספרות נוצריות. פומיינקו צפה בגירוש היהודים אל גטו לוצק והזדעזע עמוקות. הוא החל לבצע בחשאי פעולות על מנת לעזור להם. הוא קנה בכספו אוכל ותרופות למרות הסכנה לחייו. [2]

פומיינקו שילם מכספו על מנת לזייף מסמכי זהות אוקראינים. את המסמכים סיפק ליהודים שהגיעו לגטו לוצק, כתוצאה מכך, יהודים רבים חיו מחוץ לגטו. פומיינקו ואביו נעצרו ועונו על ידי משטרת המדינה החשאית של גרמניה הנאצית. הם שוחררו בזכות קצין גרמני שהיה לקוח במספרתו. למרות כל העינויים שעבר, המשיך פומיינקו לעזור ולהציל יהודים. גם לאחר חיסול גטו לוצק ב-3 בספטמבר 1942 הוא הסתיר יהודים רבים, סידר מקומות מסתור, והמשיך לספק מסמכים מזויפים שאפשרו להם לעבוד בגרמניה בזהויות בדויות.[2]

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פומיינקו פתח מספרה חדשה בעיר ורוצלב, לשם הוא עבר לאחר המלחמה ושם גם התחתן עם יהודיה שסייע בהצלתה. לשניים נולד בן. פומיינקו עלה עם משפחתו ארצה לאחר שנפתחו שערי פולין להגירה יהודית, הוא התגורר בעיר אשקלון ורוב ניצוליו עלו גם הם לישראל במהלך השנים. [2]

ויטולד פומיינקו נטמן בית העלמין הלטיני ברמלה. קברו אותר במסגרת מבצע "חסד אחרון".

ב-13 בפברואר 1961 הלך פומיינקו לעולמו בגיל 55 מספר חודשים לאחר העלייה לארץ. פומיינקו נקבר בעיר רמלה בבית העלמין הלטיני.[2]

הכרה והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בדצמבר 1967 התקיים טקס הנצחה לפומיינקו ביד ושם ושם וניטע עץ לזכרו בגן חסידי אומות העולם. [3]

במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורו של פומיינקו. קברו אותר בבית הקברות שערי חסד בחיפה ונקבעה עליו לוחית זיכרון.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 186–187

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, יד ושם, 2023, עמ' 186-187
  2. ^ 1 2 3 4 ויטולד (ויטיה) פוֹמִייֵֶנְקוֹ | Witold Fomenko, באתר יד ושם
  3. ^ Fomienko Witold, יד ושם
  4. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, ‏7 באפריל 2021