וורלד בי. פרי
פרי בשנת 2015 | |
לידה |
9 בדצמבר 1953 (בן 70) אטלנטה שבג'ורג'יה |
---|---|
עמדה | קלע, רכז |
גובה | 1.88 מטר |
מכללה | גילפורד קולג' (1972–1975) |
דראפט |
בחירה מספר 23, 1975 פילדלפיה 76' |
קבוצות כשחקן | |
1975–1978 1978–1980 1980–1982 1982–1986 1987 1987 1987–1988 1991 |
פילדלפיה 76' סן דייגו קליפרס גולדן סטייט ווריורס קליבלנד קאבלירס פילדלפיה 76' מיאמי טרופיקס (USBL) יוסטון רוקטס אטלנטה איגלס (USBL) |
הישגים כשחקן | |
בחירה לחמישיית העונה השנייה (1979) השתתפות במשחק האולסטאר (1980) |
וורלד בי. פרי (באנגלית: World B. Free; נולד ב-9 בדצמבר 1953, בשם לויד ברנרד פרי (באנגלית: Lloyd Bernard Free)) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הקלע והרכז.
בתקופתו כתלמיד תיכון זכה לכינוי "וורלד", ובשנת 1981, עת היה שחקן גולדן סטייט ווריורס, שינה את שמו הפרטי באופן רשמי. נודע כסקורר מחונן, בעל יכולות אתלטיות מרשימות וסגנון משחק ראוותני ומלהיב. סימן ההיכר שלו כשחקן היה זריקתו הקשתית לסל, בה השתמש כדי שזריקתו לא תיחסם.[1] ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 20.3 נקודות, 2.7 ריבאונדים, ו-3.7 אסיסטים למשחק.[2]
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרי נולד בעיר אטלנטה שבג'ורג'יה, וגדל בברוקלין, ניו יורק. בין השנים 1975-1972 שיחק כדורסל מכללות בגילפורד קולג' שבעיר גרינסבורו, קרוליינה הצפונית. בעונתו הראשונה במכללה הוביל אותה לאליפות טורניר ה-NAIA, וזכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. ב-3 שנותיו בקבוצה קלע 23.6 נקודות בממוצע למשחק.[2]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרי נבחר בדראפט ה-NBA לשנת 1975 על ידי קבוצת פילדלפיה 76', בבחירה ה-23.[3] ב-3 עונותיו הראשונות ב-NBA שיחק עבור פילדלפיה, בה כיכבו ג'וליוס ארווינג, ג'ורג' מקגיניס ודאג קולינס, וקלע 13.6 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל. בעונת 1976/1977 העפילה קבוצתו לגמר ה-NBA, אך הפסידה לפורטלנד טרייל בלייזרס בתוצאה 4-2.
לקראת עונת 1978/1979 נשלח לסן דייגו קליפרס בתמורה לבחירת דראפט עתידית, שבדיעבד הניבה את שחקן היכל התהילה צ'ארלס בארקלי. מאמנו של פרי בפילדלפיה, ג'ין שו, עבר גם הוא לסן דייגו באותה עונה, ועזר לפרי לרשום עונת פריצה עם ממוצע של 28.8 נקודות למשחק (שני בליגה לג'ורג' גרווין).[4] על אף שלא הצליח להוביל את הקליפרס לפלייאוף ה-NBA, נבחר פרי לחמישייה השנייה של העונה. בעונה העוקבת שיפר את תפוקתו הממוצעת ל-30.2 נקודות למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר, אך הקליפרס רשמו מאזן ניצחונות שלילי 35-47 ושוב לא העפילו לפלייאוף.
באוגוסט 1980 הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, בתמורה לקלע פיל סמית'. ב-2 וחצי עונותיו בקבוצה שיחק לצד הכוכבים הצעירים ברנרד קינג וג'ו בארי קארול, והעמיד ממוצעים של 23.4 נקודות ו-5.4 אסיסטים למשחק. כחודש וחצי לאחר תחילת עונת 1982/1983 נשלח בטרייד לקליבלנד קאבלירס עבור רון ברואר (אביו של רוני ברואר). בכל 4 עונותיו בקליבלנד הוביל את קלעי הקבוצה, עם ממוצע של 23.0 נקודות למשחק, אך הקאבלירס העפילו פעם אחת בלבד לשלב הפלייאוף (1985), והודחו ממנו כבר בסיבוב הראשון.
בעונת 1986/1987 חזר לשחק עבור פילדלפיה 76', אך נחתך מהקבוצה כעבור 20 משחקים, בהם הציג יכולת חלשה עם 5.8 נקודות למשחק בלבד. בקיץ 1987 שיחק בקבוצת "מיאמי טרופיקס" מליגת ה-USBL, זכה בתואר השחקן המצטיין של הליגה והוביל את קבוצתו לזכייה באליפות. בעונת 1987/1988, האחרונה שלו ב-NBA, שיחק ביוסטון רוקטס וקלע בשורותיה 6.4 נקודות בממוצע למשחק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ralph Remembers: World B. Free, באתר הרשמי של לוס אנג'לס קליפרס
- ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של פרי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1975, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום נתוני עונת 1978/1979 ב-NBA, באתר basketball-reference.com