לדלג לתוכן

וולף מנקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולף מנקוביץ
Wolf Mankowitz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 בנובמבר 1924
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה 20 במאי 1998 (בגיל 73)
אירלנדאירלנד מחוז קורק, אירלנד
שם לידה Cyril Wolf Mankowitz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום קבורה Golders Green Crematorium עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים דאונינג קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיריל וולף מנקוביץאנגלית: Cyril Wolf Mankowitz;‏ 7 בנובמבר 192420 במאי 1998) היה סופר, מחזאי ותסריטאי יהודי-אנגלי.

אביו של מנקוביץ היה מוכר ספרים יהודי-רוסי שהיגר לאנגליה וגדל בלונדון. מנקוביץ החל ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1943 ולאחר מכן עבד בתחילה כסוחר עתיקות. מאוחר יותר עבר לעסוק בעיתונאות והחל לעבוד כמבקר ספרות ותיאטרון. הוא גם כתב כמה סיפורים קצרים ועד מהרה הפך למחבר של רומנים ומחזות.

ב-1954 החל את הקריירה הקולנועית שלו כתסריטאי, תחילה בעיבודים של יצירותיו הספרותיות. סרטו העלילתי הראשון משקף היטב את מוצאו היהודי והרוסי של מנקוביץ.[1]

בשנת 1962 הציע מנקוביץ לחברו אלברט ברוקולי לפגוש את הארי זלצמן,[2] בעל הזכויות על ספרי ג'יימס בונד, כאשר הראשון אמר שהוא רוצה להפוך את סדרת הספרים לפרויקט הקולנועי הבא שלו. ברוקולי וזלצמן הקימו אז את איון הפקות והחלו בהפקה משותפת של הסרט הראשון בסדרת הסרטים, "ד"ר נו", ומנקוביץ הושכר כאחד מתסריטאי הסרט, אך לבסוף פרש מתפקידו זה. מאוחר יותר היה אחד מתסריטאי הסרט "קזינו רויאל", שאינו הופק על ידי איון הפקות.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 התחתן מנקוביץ עם אן זליגמן, פסיכואנליטיקאית; בני הזוג נפגשו באוניברסיטת קיימברידג'. נולדו להם ארבעה בנים; הבכור שבהם, גרד מנקוביץ (אנ'), הוא צלם.

מנקוביץ מת במחוז קורק שבאירלנד ממחלת הסרטן ב-1998.

במהלך אוגוסט 2010 נחשף כי במשך עשור לאחר מלחמת העולם השנייה נחשד מנקוביץ על ידי ה-MI5 כמרגל למען ברית המועצות. החקירה נגדו נסגרה לאחר שביטל ביקור בברית המועצות ב-1957.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gerald Jacobs, Wolf Mankowitz - the man who did everything, The Jewish Chronicle, ‏14 בפברואר 2013
  2. ^ Guardian staff reporter, Oh, James..., The Guardian, ‏13 בספטמבר 2002