לדלג לתוכן

וויסקי בר מוזיאון

וויסקי בר מוזיאון
מידע כללי
סוג בר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים רן דור-חי
תמיר חכים
אמיר עדן
מתנאל שלום
קואורדינטות 32°04′17″N 34°47′17″E / 32.07149°N 34.78817°E / 32.07149; 34.78817
www.whiskeybm.co.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וויסקי בר מוזיאון[1] הוא בר ויסקי הממוקם במרתפי המבנה ששימש כיקב של שרונה בתל אביב .

הוויסקי בר מוזיאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויסקי בר מוזיאון הוא אחד מחמשת אוספי הוויסקי הגדולים בעולם, הוא מכיל מעל 1500 סוגי ויסקי שכמעט כולם מיועדים לטעימה ושתייה, ולא לתצוגה בלבד, למעט כמה בקבוקי אספנות.

את ההשראה להקמת המקום קיבל רן דור-חי, אחד מהבעלים, מה-Scotch Whisky Experience באדינבורו. הוא ואמיר עדן, שותף נוסף בבעלות, ביקרו במתחם היקב בשרונה, התלהבו, והחליטו להקים בו את המקום שלהם. הם שכרו את האתר וביצעו שיפוץ, שהושפע ממגבלות שימור מבנים חריפות, וארך כשלוש שנים, במהלכם גם רכשו את מלאי בקבוקי הוויסקי הראשון. אותה עת יובאו לארץ כשלוש מאות סוגי ויסקי והם החליטו על מלאי פתיחה של אלף סוגים.

הם מינו כאוצר את גרישה קומושוילי, המשמש גם כמנהל המקצועי של המקום. הבקבוק הנדיר ביותר באוסף הוא מקאלאן שנת 1940 והיקר ביותר גלנמורנג'י פרייד (Glenmorangie Pride), משנת 1978, מחיר מנת ויסקי בת 25 מ"ל ממנו מעל 2,000 ש"ח.

המסעדה הפועלת במקום היא בהשגחת כשרות צהר[2].

תמונות הוויסקי בר מוזיאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקב של שרונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1871 נוסדה שרונה כארבעה קילומטרים מצפון לעיר יפו על ידי מתיישבים טמפלרים שהיגרו מדרום גרמניה לארץ ישראל והתבססו על חקלאות, ובין השאר גידלו ענבי יין.

את היקב בנה יוהאן למלה לפי תכנון האדריכל תיאודור זנדל, ב-1891 בחלקה הדרומי של המושבה. למבנה המוארך, הבנוי מאבן כורכר, שני גמלונים בגג הרעפים וחלונות עגולים דרכם חדר אור. בחצר מול הבניין פרקו עגלות את הענבים שנבצרו בכרמי שרונה. מתחת ליקב נחפרו שני מרתפים, בהם יושן היין בחביות עץ גדולות. ייצור היין היה הענף החקלאי המרכזי בשרון עד תחילת המאה ה-20 והיקב ייצר לא פחות מ-50 אלף ליטר יין בשנה.

היין שיוצר נשלח בעיקר לגרמניה, שם זכה להצלחה רבה בשם מותג "יין מארץ הקודש". בשנת 1891 נבנה ביישוב מבנה היקב הראשון וכעבור כעשר שנים נבנה מבנה נוסף ממערב לו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד ייצור היין, והוא הוחלף במידה רבה בנטיעת מטעי תפוזים. מבנה היקב שימש בתקופות שונות כמפעל לייצור אלכוהול וכבית דפוס עד שגורשו הטמפלרים מישראל במלחמת העולם השנייה.

מנהרה תת-קרקעית, שהתגלתה רק ב-2009, חיברה את היקב למרתפי המזקקה בה מולאו הבקבוקים. במבנה זה הונחו יסודות חיל האוויר הישראלי. במלחמת העצמאות הועברו למרתפי היקב במבצע חשאי 20 מטוסים ישנים, מהם הורכבו 14 מטוסי אוסטר אוטוקרט ("פרימוס"), תוך שימוש בצינורות ברזל, מוטות עץ ויריעות בד. גם הספיטפייר, מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר, הורכב בחצר היקב. בשנים שלאחר מכן פעלה כאן ההוצאה לאור של משרד הביטחון[3][4][5][6].

בדצמבר 2023 הונצח היקב על בול דואר ישראל ובאתר הדואר נמצא הסבר קצר על ההיסטוריה של היקב[7].

תמונות היקב ומנהרת הטמפלרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וויסקי בר מוזיאון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שם המקום נכתב בהכפלת האות ו' בראש המילה
  2. ^ אתר למנויים בלבד ליעונה מנקלי, בשיתוף וויסקי בר מוזיאון, קסם הוויסקי ממערה טמפלרית עתיקה, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2023
  3. ^ אילן לוקאץ', ‏צפו: המנהרות המסתוריות מתחת לת"א, באתר ‏מאקו‏, 28 בדצמבר 2012
  4. ^ רותם בר כהן שרונה – מימי הטמפלרים ועד היום באתר מסע אחר
  5. ^ טובי גולן, שרונה - המושבה הטמפלרית בתל אביב, באתר טיולי, 6 ביוני 2023
  6. ^ שרונה ספור היקב ברחוב דוד אלעזר 27 (116) באתר "טיפ לטריפ"
  7. ^ בולי ראשית תעשיית היין בארץ ישראל - יקב שרונה תל אביב באתר דואר ישראל