ואניר
הואניר היו אחת משתי קבוצות האלים במיתולוגיה הנורדית, לצד אלי האסיר. הוואניר קשורים לאדמה, מים, פריון, תבונה וניבוי עתידות. מקורם בואנאהיים, שם שכנו עד למלחמה בין האסיר והוואניר. לאחר המלחמה הם הפכו לתת קבוצה של האסיר.
הוואניר מוזכרים בשירה הסקאלדית וחיבוריו של הסופר סנורי סטורלוסון ובפרט באדה הפרוזאית, באדה הפואטית ובמחזור העולם.
בכל המקורות מזוהים האלים פרייה, פריי וניורד כאלי ואניר. במחזור העולם מוזכרים גם אחותו של ניורד וקבסיר בחברים בקבוצה זו. בנו של המלך Sveigðir נקרא ואנלנדי (Vanlandi, בנורדית עתיקה ״בן ארץ הוואניר[1])[2]. למרות שאין התייחסות מפורשת לעניין במקורות, ישנן תאוריות שהיימדאל[3] ואול[4] שייכים לקבוצה זו גם כן. באדה הפרוזאית נקראים חזירי בר ״ילדי ואן״.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן תאוריות רבות באשר לאטימולוגיה של השם ״ואניר״. החוקר ריימונד איאן פייג׳ טוען שלמרות שיש אפשרויות רבות למקור השם, מפתה לקשר בין ״ואניר״ למילה ידיד (vinr) בנורדית עתיקה ולאלת האהבה הרומית ונוס[5].
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדה פואטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באדה הפואטית הוואניר מוזכרים במספר פואמות. כך למשל, בסטנזה בפואמה Völuspá מסופר שבמסגרת מלחמת האסיר-ואניר אלי ואניר פרצו למצודתם של האסיר[6], בפואמה Þrymskviða נכתב על היימדאל שיש לו יכולת ניבוי עתידות המשתווה לזו של אלי הוואניר[7], בפואמה Sigrdrífumál מתואר התמד הקדוש של אלי ואניר[8] ובSkírnismál הענקית Gerðr שואלת את שליחו של האל פריי האם פריי הוא אלף, איסר או חלק מ״ואניר הנבונים״ֿ[9].
בפואמה Vafþrúðnismál[10]. האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את הענק Vafþrúðnir על מקורותיו של האל ניורד. גאגנראד'ר מצביע על כך שאף שניורד חולש על מזבחים ומקדשים רבים, הוא לא אחד מאלי האייסיר. הענק עונה שניורד נוצר בוואנאהיים על ידי כוחות תבוניים ומזכיר שניורד הוחלף כשבוי כחלק מהמלחמה בין האסיר לוואניר ויחזור לוואניר בראגנארוק.
אדה פרוזאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלי הוואניר מוזכרים בשניים מתוך ארבעת חלקי האדה הפרוזאית - "ההטעיה של גילבי״ (Gylfaginning) ו״שפת השירה״ (Skáldskaparmál).
בפרק 23 ב״הטעיה של גילבי״, ״השלישי״ טוען שהאל ניורד גדל בואנהיים והוחלף באל האסירי הוואניר במסגרת עסקת החלפת שבויים שהובילה להסכם שלום בין האסירים לואנירים[11]. בפרק 35 נאמר שאחד משמותיה של האלה פרייה הוא ״הליידי של ואניר״.
ב״שפת השירה״ ניתן הסבר למקורות השירה. לפי הסיפור, במסגרת כינוס שלום בין האיסר לוואניר הם חתמו על הפסקת אש על ידי יריקה למיכל. המיכל נשמר כדי לסמל את השלום בין הקבוצות ומתוכנו נוצק קבסיר. קבסיר נרצח בהמשך על ידי גמדים ומדמו נוצר תמד השירה[12]. ב״שפת השירה״ ניתנים שמות פואטיים לאל ניורד, ביניהם ״צאצא ואניר״, לאלה פרייה, ביניהם ״אשת-ואן״, ״ליידי-ואן״ ו״אלת ואניר״ ולחזירים - ״ילדי ואן״.
מחזור החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק הרביעי בסאגת ינגלינגה ב״מחזור החיים״ מתוארת עסקת החלפת השבויים בסיום מלחמת אסיר-ואניר. במסגרת העסקה האסיר שלחו את הוואניר ומימיר לוואניר וואניר שלחו את ניורד ופרייה לאסיר. כשקיבלו את מימיר, החליטו ואניר לשלוח את קבסיר, החכם ביותר מביניהם, לאסיר. ואניר הפכו את הוואניר למנהיג, אך בשל הססתנותו בקבלת החלטות הם הרגו אותו ושלחו את ראשו הערוף לאסיר[13]. האלים שהתקבלו מוואניר קיבלו מקום של כבוד בין אלי האיסר. פרייה לימדה את האסיר את הקסם הוואנירי ובהחלטת אודין, פרייה וניורד התווספו לנמעני טקס הבלוט.
על פי הספר, ניורד היה נשוי לאחותו ופרייה ופריי היו שני ילדיהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ואניר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ McKinnell, John (2005). Meeting the Other in Norse Myth and Legend. DS Brewer. ISBN 1-84384-042-1. pp. 70.
- ^ Hollander, Lee Milton (Trans.) (2007). Heimskringla: History of the Kings of Norway. University of Texas Press. ISBN 978-0-.292-73061-8. pp. 15
- ^ Dumézil, Georges, trans. John Lindow. "The gods: Aesir and Vanir". in: Gods of the Ancient Northmen. ed. Einar Haugen. Publications of the UCLA Center for the Study of Comparative Folklore and Mythology 3. Berkeley: University of California Press, 1973. ISBN 9780520020443. pp. 3–25.
- ^ Simek, Rudolf (Dec 2010). "The Vanir: An Obituary". Retrospective Methods Network Newsletter. University of Helsinki: University of Helsinki. Dec 2010: 12. Retrieved 4 February 2019.
- ^ Page, R. I. (1990). Norse Myths. University of Texas Press. ISBN 0-292-75546-5.
- ^ Larrington, .Carolyne (Trans.) (1999). The Poetic Edda. Oxford World's Classics. ISBN 0-19-283946-2. pp. 7
- ^ Larrington (1999:99).
- ^ Larrington (1999:169).
- ^ Larrington (1999:169).
- ^ האדה הפרוזאית, Vafþrúðnismál, קטע 38–39. ראו תרגום לאנגלית כאן.
- ^ Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). Edda. Everyman. ISBN 0-460-87616-3. pp. 23.
- ^ Faulkes (1995:61–62).
- ^ Hollander (2007:8).
