ואנדנה שיווה
 | |
| ואנדנה שיווה, 2014 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1952 (בת 72) דהראדון, הודו  |
|---|---|
| מדינה |
הודו |
| השכלה |
|
| מעסיק |
Indian Institute of Science, Bengaluru, Indian Institute of Management Amritsar |
| השקפה דתית |
הינדואיזם |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ואנדנה שיווה (בהינדי: वंदना शिवा; נולדה ב-5 בנובמבר 1952) היא פעילה סביבתית, חוקרת, סופרת ואקו-פמיניסטית הודית.[1] היא ידועה במיוחד בזכות הפעילות הענפה שלה לאורך השנים בקידום חקלאות בת קיימא ושמירה על זכויות האיכרים בהודו.[2]
שיווה היא מבקרת חריפה של חקלאות תעשייתית ושימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ובתעשיית המזון אשר לטענתה נותנות תעדוף למקסום רווחים, ופוגעות במגוון הביולוגי, פוגעות בסביבה, ומקשות על החקלאים הקטנים לשרוד. שיווה מתנגדת נחרצות לרישום פטנטים על זרעים שמשמשים כדי לאסור על איכרים לשמור בעצמם זרעים לעונת הזריעה הבאה, מה שמביא לתלות בחברות הענק ומכביד את העול הכלכלי על האיכרים.[3]
שיווה כתבה לאורך השנים מעל ל-20 ספרים העוסקים בנושאים כמו מגוון ביולוגי, זכויות קניין רוחני, חקלאות בת קיימא ויחסי הגומלין בין הטבע לאדם.[4]
בשנת 1991 ייסדה שיווה את תנועת נבדניה (Navdanya) אשר מסייעת לחקלאים הודים לגדל מזון אורגני, מקדמת את המצב בו החקלאים ההודים ישתמשו בזרעים מקומיים בהם נעשה שימוש בהודו במשך מאות שנים, ופועלת להוביל לכך שהחקלאים בהודו לא יוכלו לבסוף רק לרכוש זרעים יקרים שנמכרים להם על ידי תאגידים שונים.[5] לאורך השנים שיווה הקימה מעל למאה בנקי זרעים ברחבי הודו אשר מאפשרים לחקלאים בהודו להמשיך להשתמש בזרעים המקומיים, ובאופן זה לשמור על המגוון הביולוגי הקיים בהודו ולהתנגד לשליטה תאגידית על החקלאות ההודית.
בשנת 1993 קיבלה שיווה את פרס הקיום הנכון אשר ניתן לה כהוקרה על תמיכתה בחקלאים הקטנים בהודו ועל קידום חקלאות בת קיימא.
שיווה היא מבקרת חריפה של חקלאות תעשייתית ושימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ובתעשיית המזון אשר לטענתה נותנות תעדוף למקסום רווחים, ופוגעות במגוון הביולוגי, פוגעות בסביבה, ומקשות על החקלאים הקטנים לשרוד. שיווה מתנגדת נחרצות גם לרישום פטנטים על זרעים, ומזהירה מכך שהדבר עלול לאלץ את החקלאים בעתיד להיות תלויים בתאגידים על מנת שיורשו להשתמש בזרעים.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הספר | שנת הוצאה | מוציא לאור |
|---|---|---|
| Social Economic and Ecological Impact of Social Forestry in Kolar | 1981 | Indian Institute of Management Bangalore |
| Chipko: India's Civilisational Response to the Forest Crisis | 1986 | Indian National Trust for Art and Cultural Heritage |
| The Chipko Movement Against Limestone Quarrying in Doon Valley | 1987 | Lokayan Bulletin |
| Staying Alive: Women, Ecology and Survival in India | 1988 | Zed Press |
| The Violence of the Green Revolution: Ecological Degradation and Political Conflict in Punjab | 1989 | Natraj Publishers |
| Ecology and the Politics of Survival: Conflicts Over Natural Resources in India | 1991 | Sage Publications |
| Biodiversity: Social and Ecological Perspectives | 1992 | Zed Press |
| Women, Ecology and Health: Rebuilding Connections | 1993 | Dag Hammarskjöld Foundation and Kali for Women |
| Monocultures of the Mind: Biodiversity, Biotechnology and Agriculture | 1993 | Zed Press |
| Ecofeminism | 1993 | Fernwood Publications |
| Close to Home: Women Reconnect Ecology, Health and Development Worldwide | 1994 | Earthscan |
| Biopolitics | 1995 | Zed Books |
| Biopiracy: The Plunder of Nature and Knowledge | 1997 | South End Press |
| Stolen Harvest: The Hijacking of the Global Food Supply | 2000 | South End Press |
| Tomorrow's Biodiversity | 2000 | Thames and Hudson |
| Patents, Myths and Reality | 2001 | Penguin India |
| Water Wars: Privatization, Pollution, and Profit | 2002 | South End Press |
| India Divided | 2005 | Seven Stories Press |
| Globalization's New Wars: Seed, Water and Life Forms | 2005 | Women Unlimited |
| Earth Democracy: Justice, Sustainability, and Peace | 2005 | South End Press |
| Manifestos on the Future of Food and Seed | 2007 | South End Press |
| Democratizing Biology: Reinventing Biology from a Feminist, Ecological and Third World Perspective | 2007 | Paradigm Publishers |
| Cargill and the Corporate Hijack of India's Food and Agriculture | 2007 | Navdanya/RFSTE |
| Soil Not Oil | 2008 | South End Press |
| Staying Alive | 2010 | South End Press |
| Biopiracy: The Plunder of Nature & Knowledge | 2011 | Natraj Publishers |
| Monocultures of the Mind: Perspectives on Biodiversity | 2011 | Natraj Publishers |
| Making Peace with the Earth | 2013 | Pluto Press |
| Who Really Feeds the World | 2016 | North Atlantic Books |
| Oneness Vs. The 1%: Shattering Illusions, Seeding Freedom | 2018 | Women Unlimited |
| This Is Not a Drill: An Extinction Rebellion Handbook | 2019 | Penguin Books |
| Terra Viva: My Life in a Biodiversity of Movements | 2022 | Chelsea Green Publishing Co. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואנדנה שיווה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ואנדנה שיווה, סרטונים בערוץ היוטיוב
ואנדנה שיווה, ברשת החברתית Goodreads
ואנדנה שיווה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ואנדנה שיווה, באתר Last.fm (באנגלית)
ואנדנה שיווה, באתר AllMusic (באנגלית)
ואנדנה שיווה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ואנדנה שיווה, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Who's Who of Women and the Environment – Vandana Shiva. United Nations Environment Programme (UNEP). Last visited 2012.
- ^ "Vandana Shiva on why the food we eat matters". BBC Travel. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ [שיווה היא מבקרת חריפה של חקלאות תעשייתית ושימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ובתעשיית המזון אשר לטענתה נותנות תעדוף למקסום רווחים, ופוגעות במגוון הביולוגי, פוגעות בסביבה, ומקשות על החקלאים הקטנים לשרוד. שיווה מתנגדת נחרצות לרישום פטנטים על זרעים ולאיסור על איכרים לשמור זרעים לעונת הזריעה הבאה, מה שמביא לתלות בחברות הענק ומכביד את העול הכלכלי על האיכרים. חשיפה: ההסכם שישראל חתמה עם התאגיד הרב-לאומי מונסנטו]
- ^ "Vandana Shiva's Publications". נבדק ב-24 בפברואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Navdanya Indian agricultural project". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-29 באוקטובר 2015.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)