התקפת המרגמות על מעון ראש ממשלת בריטניה
חלק מהסכסוך בצפון אירלנד | |
---|---|
תאריך | 7 בפברואר 1991 |
מקום | דאונינג 10 |
מטרה | ג'ון מייג'ור |
קואורדינטות | 51°30′13″N 0°07′41″W / 51.503611111111°N 0.12805555555556°W |
סוג | פיגוע |
הרוגים | 0 |
פצועים | 4 |
מבצע | הצבא האירי הרפובליקני הזמני |
התקפת המרגמות על מעון ראש ממשלת בריטניה נערכה ב-7 בפברואר 1991 על ידי אנשי ארגון הצבא האירי הרפובליקני הזמני (Provisional Irish Republican Army - PIRA). היה זה ניסיון התנקשות בחיי ראש ממשלת בריטניה, ג'ון מייג'ור, וחברי הקבינט שלו, שהיו מכונסים לדיון במקום. ארבעה אנשים נפצעו בהתקפה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלהי שנות השמונים ניצבה ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, בראש רשימת החיסול של ה-PIRA. באותה עת, בעקבות הגברת הפעילות החבלנית של הצבא האירי הרפובליקני וה-PIRA בבריטניה, תוגברו סידורי הביטחון סביב מעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בלונדון. במסגרתם הותקנו שערי מתכת בכניסה לרחוב דאונינג. ה-PIRA שקל להציב מכונית תופת בסמוך לרחוב דאונינג ולפוצצה באמצעות שלט רחוק כאשר תעבור לידה מכונית ראש הממשלה, אך הנהגת הארגון דחתה את הרעיון מחשש לפגיעה באזרחים, אשר חלק מראשי הארגון חששו שתזיק למטרתו. במקום להשתמש במכונית תופת החליטו ראשי הארגון לערוך התקפת מרגמות (Barrack Buster) על מעון ראש הממשלה. היה זה אמצעי לחימה מאולתר שפותח על ידי הארגון בראשית שנות התשעים, אך לא הופעל לפני כן מחוץ לצפון אירלנד. המרגמות המאולתרות יוצרו מצינור מתכת בקוטר של כ-360 מילימטר, שממנו נורו פגזים במשקל של עשרות קילוגרמים לטווח של עד 250 מטרים.
במחצית שנת 1990 החלו ההכנות להתקפה. פעילי הארגון רכשו בבריטניה מכונית מסחרית מסוג פורד טרנזיט ואת הרכיבים וחומר הנפץ שנדרשו לייצור המרגמות. הם שכרו מוסך שבו בנו את המרגמות וניסרו פתחים בגג המכונית המסחרית, שדרכם נועדו להיירות פגזי המרגמות. במקביל ערכו סיורים בקרבת רחוב דאונינג על מנת לאתר מקום מתאים להצבת המכונית, בכוונה לירות את פגזי המרגמה אל החצר האחורית של מעון ראש הממשלה.
בנובמבר 1990 התפטרה מרגרט תאצ'ר מתפקיד ראש הממשלה, אך הנהגת ה-PIRA החליטה לערוך את ההתקפה כנגד יורשה, ג'ון מייג'ור. הוחלט לתקוף את המעון במועד בו יתכנסו שם מייג'ור ושריו לישיבה. הארגון המתין עד אשר פורסם מועדה של ישיבה עתידית כזו.
ההתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 בפברואר 1991 נפגשו ראש הממשלה מייג'ור, 12 מחברי ממשלתו - לרבות שרי החוץ, ההגנה והאוצר - וקצינים בכירים, ברחוב דאונינג 10 כדי לדון במהלכה של מלחמת המפרץ. בעוד הישיבה מתנהלת, במהלך סופת שלג כבדה, הציב איש ה-PIRA את המכונית המסחרית ובה המרגמות בצומת רחוב וייטהול ושדרת משמר הסוסים, כ-200 מטרים מדאונינג 10. היו בה שלוש מרגמות סימן 10 (Mark 10) (על פי סימול ה-PIRA), שכל אחת מהן הייתה טעונה בפגז באורך של 137 סנטימטרים ובמשקל של 60 קילוגרם, מהם 20 קילוגרם של חומר נפץ פלסטי מסוג סמטקס.
נהג המכונית המסחרית חימש את המרגמות ועזב את הזירה על גבי אופנוע שהמתין לו. מספר דקות לאחר מכן, בשעה 10:08, בעת ששוטרים צעדו לעבר המכונית כדי לבדוק אותה, נורו ממנה שלושת פגזי המרגמה. מיד לאחר מכן הופעלה בה פצצת תבערה שחומשה גם היא לפני כן ונועדה להשמיד את כל הראיות להתקפה כדי שמומחי המשטרה הבריטית לא יוכלו לאוספן ולנתחן.
שניים מהפגזים שנורו החטיאו לחלוטין את מטרתם, נחתו על גבי משטח דשא ליד משרד החוץ הבריטי הבריטי ולא התפוצצו. הפגז השלישי החטיא אך במעט את בניין מעון ראש הממשלה. הוא נחת והתפוצץ בגן האחורי של המעון, כ-27 מטרים מהמשרד שבו התנהלה ישיבת הקבינט. ההתפוצצות הותירה סימנים על הקיר האחורי של הבניין ופערה מכתש באדמת הגן. חלונות חדר הישיבות, שהיו מוגנים ברשת חסינה לפיצוצים, לא נשברו.
למשמע ההתפוצצות מיהרו חברי הקבינט לתפוס מחסה תחת השולחן בחדר. לאחר שגווע הרעש אמר מייג'ור: "מוטב שנתחיל מחדש, במקום אחר". משתתפי הישיבה פינו את החדר וחידשו אותה לאחר כעשר דקות בחדר ישיבות תת-קרקעי בדאונינג 10. איש מהם לא נפגע, אך ארבעה אנשים אחרים, בהם שני שוטרים, נפצעו מרסיסים.
לאחר ההתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-PIRA פרסם הודעה ובה נטל האחריות להתקפה.
ראש הממשלה מייג'ור ומנהיג האופוזיציה ניל קינוק גינו את ההתקפה בדברים שנשאו בפני הפרלמנט.
מפקד הענף נגד טרור במשטרת לונדון תיאר את ההתקפה כ"נועזת, מתוכננת היטב, אך מבוצעת באופן גרוע". ראש מדור חומרי הנפץ באותו ענף אמר שמבחינה טכנית היה ביצוע ההתקפה מצוין לאור מידת הקרבה למטרה של נקודות פגיעת הפגזים. לדבריו המרגמות כוונו בצורה טובה מאוד, בהתחשב בכך שממקומן לא היה קו ראייה ישיר אל מטרתן, ואילו הייתה זווית הירי שונה בחמש עד עשר מעלות היו הפגזים עשויים לפגוע ישירות במעון ראש הממשלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ידיעה על ההתקפה באתר העיתון הגרדיאן
- ידיעה על ההתקפה באתר הניו יורק טיימס