התליות בבגדאד (1969)
התליות בבגדאד היו 14 הוצאות להורג של אזרחים עיראקיים שהואשמו בריגול למען ישראל ב-1969. הנאשמים היו 9 יהודים, 3 מוסלמים ושני נוצרים, אשר נתלו למוות בכיכר תחריר, הכיכר המרכזית בבגדאד, בירת עיראק.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1948 עד 1969 הצטמצמה קהילת יהודי בגדאד מלמעלה מ-130,000 נפשות לפחות מ-3,000 עם העליות לארץ ישראל. הסיבות העיקריות לעליות היו הקמת מדינת ישראל ורדיפות מצד השלטונות. ההפסד המוחץ שספגו מדינות ערב, ועיראק בכללן, במלחמת ששת הימים שאירעה ב-1967, הגבירו את העוינות כלפי יהודי עיראק, עובדה שהתבטאה בין השאר בפיטורי יהודים ממשרות ממשלתיות, בהקפאת חשבונות הבנק שלהם, בהטלת הגבלות תנועה ומגבלות נוספות.
ביולי 1968 תפסה מפלגת הבעת' את השלטון במהפכה ללא שפיכות דמים. השלטון החדש חשש ליפול במהפכה, כפי שהפיל את השלטון הקודם. הוא היה חלש ונתון לפחד מתמיד מפני הפיכה. לאחר שבדצמבר 1968 תקף צה"ל עמדה של צבא עיראק בצפון ירדן, בתגובה על הפגזת יישובים בגליל, החלו אנשי השלטון לרדוף "מרגלים" ישראלים ואמריקנים, בתואנה שאלו מנסים לחבל בעיראק ולערער את שלטונה. בגל מעצרים נאסרו 12 יהודים מבגדד ומבצרה.
התלייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עריכת התלייה ב-27 בינואר, קרא רדיו בגדד לאזרחים לבוא ולחזות בה בכיכר תחריר בבגדד[1]. כמה מאות אלפי אנשים הגיעו וחגגו את ההוצאה להורג. תשעה מהתלויים היו יהודים ושלושת היהודים האחרים שנעצרו, הוצאו להורג ב-26 באוגוסט 1969.
על פי החוק העיראקי דאז, לא ניתן היה להוציא להורג אנשים שגילם פחות מ-20. חלק מהעצורים היו בגילאי 17-19, ולכן הוכרחו על ידי השלטונות להצהיר שגילם הוא 20-21[2].
שמות הרוגי המלכות בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | גיל | עיר | מקצוע |
|---|---|---|---|
| נעים ח'צ'ורי הלאלי | 21 | בצרה | סטודנט |
| צ'ארלס רפאל חורש | 45 | בגדד | סוכן מכירות |
| פואד גבאי | 35 | בצרה | סוכן שילוח |
| דוד יחזקאל ברוך דלאל | 20 | בצרה | סטודנט |
| יחזקאל צאלח יחזקאל | 20 | בצרה | סטודנט |
| דוד ע'אלי ידגר | 17 | בצרה | סטודנט |
| צבאח חיים דיין | 25 | בצרה | סטודנט |
| יעקב גורג'י נאמרדי | 32 | בצרה | פקיד בחברת BOAC |
| נאג'י עזרא זילכה | 42 | בצרה | סוחר |
לאחר התלייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האירועים גררו ביקורת מצד ישראל ומדינות אחרות, אף כי מזכ"ל האו"ם או תאנט סירב לדון בנושא בוועידת האו"ם בטענה כי הדבר הוא עניין עיראקי פנימי[3]. למרות זאת, על פי דברי ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, פנה תאנט לשלטונות העיראקיים בניסיון לסייע בעניין[4]. ישראל הכחישה שהיהודים ריגלו למענה[5].
בהמשך השנה וכן בשנים שלאחר מכן נהרגו עוד כ-50 יהודים בידי השלטונות. בתחילת שנות ה-70 עזבו רוב יהודי עיראק את ארצם ועלו לישראל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילנה שטוטלנד, לבקש רחמים מסדאם חוסיין: 50 שנה להוצאתם להורג של תשעה מיהודי עיראק, באתר מעריב אונליין, 31 בינואר 2019
- ד. גרין, כתבה בעיתון הארץ באנגלית, 27 בינואר 2014
- דיון בכנסת בעקבות התליות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Makiya, Kanan (1998). Republic of Fear: The Politics of Modern Iraq עמוד 52
- ^ עיתון The Scribe, ינואר-פברואר 1973, כתבה עם שמות וגילאי ההרוגים
- ^ באתר JTA (סוכנות הידיעות היהודית)
- ^ הודעת ראש הממשלה לוי אשכול על התליות בבגדד
- ^ באתר JTA (סוכנות הידיעות היהודית)