לדלג לתוכן

התזמורת הסימפונית של נשוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

התזמורת הסימפונית של נשווילאנגלית: Nashville Symphony) היא תזמורת סימפונית אמריקאית, היושבת בנשוויל, טנסי. משכן הקבע של התזמוקת הוא מרכז הסימפונית סקרמרהורן.

בשנת 1920, לפני ייסודה של תזמורת נשוויל בשנת 1946, הקימה קבוצה של נגנים חובבים ומקצועיים בנשויל הרכב תזמורתי, ובחרה בג'ורג' פּוּלֶן, מבקר מוזיקה בעיתון "נשוויל בנר" ופרופסור באוניברסיטת ונדרבילט לנשיא ומנהל ההרכב. על אף צמיחה מתמדת במהלך העשור הבא, נפל הארגון הזה קורבן לשפל הגדול של שנות ה-30' באמריקה. בשנת 1946 חזר וולטר שארפ, יליד נשוויל, משירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה בהחלטה נחושה לייסד תזמורת סימפונית חדשה למרכז טנסי.[1] בעזרת כמה חברים חובבי מוזיקה, הציג שארפ את תכניתו לפני מנהיגי קהילה ושכנע אותם בנחיצותה, והתזמורת הסימפונית של נשוויל קמה והייתה לעובדה.

שארפ הביא את ויליאם סטריקלנד, מנצח צעיר מניו יורק, לשמש כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשון של התזמורת. התזמורת הופיעה בקונצרט הראשון שלה בסתיו 1946 ב"אודיטוריום יד למלחמה" במרכז נשוויל. במהלך חמש העונות הבאות היה סטריקלנד אחראי לקביעת רמות הביצוע הגבוהות שהתזמורת ונצחיה עומדים בהן עד עצם היום הזה. גאי טיילור (1959-1951), ויליס פייג' (1967-1959), תור ג'ונסון (1975-1967) ומייקל צ'ארי (1982-1976) היו המנהלים המוזיקליים הבאים. בתקופת כהונתו של צ'ארי העתיקה התזמורת את סדרת המנויים שלה מן האודיטוריום אל אולם ג'קסון במרכז אמנויות הבמה של טנסי.

החל ב-1983 הנהיג המנהל המוזיקלי והמנצח קנת סקרמרהורן את תזמורת נשוויל במשך 22 שנים, עד מותו באפריל 2005. המוניטין של התזמורת השתבחו במהלך כהונתו בזכות הקלטות, שידורי טלוויזיה ומסע בחוף המזרחי של ארצות הברית, ששיאו היה בקונצרט בקרנגי הול ב-25 בספטמבר 2000.[2] לאחר מותו של סקרמרהורן, באפריל 2006, התמנה ליאונרד סלטקין ליועץ האמנותי של התזמורת, בחוזה לשלוש שנים, עד 2009.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]