לדלג לתוכן

השתלטות הבינה המלאכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרד של הרובוטים ב-R.U.R, מחזה צ'כי מ-1920 שתורגם כ"רובוטים אוניברסליים של רוסום"

השתלטות הבינה המלאכותית היא תרחיש דמיוני שבו מערכות בינה מלאכותית (AI) הופכות לצורת האינטליגנציה הדומיננטית על פני כדור הארץ, ותוכנות או רובוטים משתלטים על האנושות. תרחיש זה מעורר חששות לגבי השליטה של בני האדם על העולם ומעמדם כצורת החיים האינטליגנטית השולטת.

הבינה המלאכותית התפתחה רבות בשנים האחרונות, עם הישגים מרשימים בתחומים כמו למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית, ויכולת פתרון בעיות. הישגים אלו מעלים שאלות אתיות ופילוסופיות לגבי עתיד האנושות, במיוחד כשמדובר על הסכנות האפשריות שבינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית עלולה להוות. החשש המרכזי הוא שבינה מלאכותית עשויה להתפתח לנקודה שבה היא תהיה בעלת יכולות על-אנושיות ולא תתחשב באינטרסים של בני האדם.

חששות מהשתלטות הבינה המלאכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחדים מהשתלטות הבינה המלאכותית אינם חדשים והם מופיעים בספרות ובמדיה מזה זמן רב. עם זאת, התקדמות בטכנולוגיה, במיוחד בתחומי האוטומציה והבינה המלאכותית הסופר-אינטליגנטית, הגבירו את החששות לגבי אפשרות כזו.

אוטומציה ואבטלה טכנולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החששות המרכזיים הוא השפעת האוטומציה על שוק העבודה. ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, כך היא יכולה לבצע משימות רבות שבעבר דרשו עובדים אנושיים. התחומים הפגיעים ביותר הם ייצור, תחבורה, ושירותים. מאמרים שפורסמו בניו יורק טיימס ובאתרים נוספים מזהירים כי אוטומציה מבוססת בינה מלאכותית עלולה להוביל לאובדן משמעותי של משרות, ולהגביר את האי-שוויון הכלכלי[1][2][3].

ההיסטוריה מראה שלרוב, טכנולוגיה חדשה יוצרת מקומות עבודה חדשים שמחליפים את אלה שאבדו כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית. עם זאת, ההתקדמות האחרונה בבינה מלאכותית ובאוטומציה מעוררת חששות שהפעם התהליך הזה עשוי להיות שונה, שכן המשרות החדשות עשויות להיות פחותות בהיקפן מאלו שאבדו.

סיכון מבינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכון נוסף קשור לפיתוח בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית (ASI), שעלולה לעקוף את האינטליגנציה האנושית בתחומים רבים ולפעול במקומות בהם אנשים כיום ממלאים תפקידים חשובים. מדענים ומומחים, כולל סטיבן הוקינג ואילון מאסק, הביעו חששות בנוגע לאפשרות שמכונות סופר-אינטליגנטיות ישתלטו על תפקידים קריטיים בחברה או יפעלו בדרכים שעלולות לסכן את האנושות[4].

הוקינג ומאסק, יחד עם חוקרים נוספים, חתמו על מכתבים פומביים המזהירים מפני סיכוני פיתוח בינה מלאכותית. הם טוענים כי ייתכן מאוד שבינה מלאכותית עלולה להתפתח לנקודה שבה היא לא תהיה בשליטת האדם, ותפעל בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של האנושות. חשש זה מודגש במיוחד לגבי מערכות בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטיות, שיכולות להחליט לפעול נגד בני האדם מתוך אינטרסים שאינם תואמים את הערכים האנושיים.

דוגמאות בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרחישי השתלטות הבינה המלאכותית מופיעים פעמים רבות במדע הבדיוני. דוגמאות בולטות כוללות את HAL 9000 מהסרט "2001: אודיסאה בחלל", את המכונות מסרטי "מטריקס" (שאף משתמשות בבני האדם כמקור אנרגיה) ואת המחסל מסדרת הסרטים "שליחות קטלנית". דמויות אלו מדגימות את החששות מתוכנות או רובוטים הפועלים נגד בני האדם, ובכך משקפות חשש רחב יותר מהתפתחות טכנולוגיה שאינה מבוקרת.

במחזה הצ'כי "R.U.R." ("רובוטים אוניברסליים של רוסום") מאת קארל צ'אפק משנת 1920, שממנו נגזרה המילה "רובוט", מתוארת יצירת רובוטים שמחליטים למרוד בבני האדם שיצרו אותם. המחזה היווה אזהרה מפני הטכנולוגיה המתפתחת ומהשלכותיה על האנושות[5].

מניעה ואמצעי זהירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבטחת בינה מלאכותית בטוחה ואחראית היא אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21, ודורשת שיתוף פעולה בין מדענים, קובעי מדיניות והציבור הרחב. כדי למנוע השתלטות אפשרית של בינה מלאכותית, חוקרים ומומחים מציעים מספר גישות ואמצעי זהירות. אחד מהם הוא פיתוח מערכות בינה מלאכותית ידידותיות לאדם (Friendly AI), אשר יתוכנתו לפעול בהתאם לערכים ולמטרות האנושיות.

אחת הדרכים לכך היא יישור מטרות הבינה המלאכותית (AI Alignment) עם ערכים אנושיים, כך שמערכות אלו יפעלו לטובת האנושות ולא נגדה. כמו כן, מתבצעים מאמצים לפתח אמצעים לבקרה ולפיקוח על התנהגות המערכות, כגון השגת שליטה על תהליך הלמידה וההתפתחות שלהן.

פרויקטים כמו OpenAI ו-Institute for Human-Centered AI פועלים לחקר ופיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בטוחות ואחראיות. OpenAI, למשל, עוסקת בפיתוח כלים שיאפשרו לבינה מלאכותית לפעול במסגרת גבולות אתיים, ולמנוע תרחישים של השתלטות טכנולוגית.

הבינה המלאכותית והאתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לשאלות הטכניות, השתלטות הבינה המלאכותית מעוררת גם שאלות אתיות עמוקות. האם נכון לפתח מערכות שעלולות להיות חזקות ובעלות השפעה כה רבה? האם יש לנו את היכולת לשלוט בהן ולהבטיח שהן ישמשו לטובת האנושות? שאלות אלו נידונות בפורומים אקדמיים ובציבור, כשהמטרה היא לפתח כלים מדיניים וחוקיים שיסייעו למנוע תרחישים מסוכנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lee, Kai-Fu (2017-06-24). "The Real Threat of Artificial Intelligence". The New York Times. ארכיון מ-2020-04-17. נבדק ב-2017-08-15. כלים אלה יכולים להתעלות על בני האדם במשימה מסוימת. סוג זה של בינה מלאכותית מתפשט לאלפי תחומים, וכשהוא עושה זאת, הוא יעלים עבודות רבות.
  2. ^ Larson, Nina (2017-06-08). "AI 'good for the world'... says ultra-lifelike robot". Phys.org. ארכיון מ-2020-03-06. נבדק ב-2017-08-15. בין ההשלכות הפחדות מהעלייה של הרובוטים היא ההשפעה הגוברת על מקומות העבודה והכלכלות.
  3. ^ Santini, Jean-Louis (2016-02-14). "Intelligent robots threaten millions of jobs". Phys.org. ארכיון מ-2019-01-01. נבדק ב-2017-08-15. "אנו מתקרבים לזמן שבו מכונות יוכלו להתעלות על בני האדם כמעט בכל משימה", אמר משה ורדי, מנהל מכון טכנולוגיית המידע באוניברסיטת רייס בטקסס.
  4. ^ Lewis, Tanya (2015-01-12). "'Don't Let Artificial Intelligence Take Over, Top Scientists Warn'". LiveScience. Purch. ארכיון מ-2018-03-08. נבדק ב-2015-10-20. סטיבן הוקינג, אילון מאסק ועוד עשרות מדענים ומנהיגי טכנולוגיה בכירים אחרים חתמו על מכתב המזהיר מפני הסכנות הפוטנציאליות של פיתוח בינה מלאכותית (AI).
  5. ^ "The Origin Of The Word 'Robot'". Science Friday (public radio). 22 באפריל 2011. ארכיון מ-14 במרץ 2020. נבדק ב-30 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)