פנחס גולן

פנחס גולן

אין תמונה חופשית
לידה	1924 הונגריה
פטירה	7 בפברואר 2016 (בגיל 92 בערך)
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
תחום יצירה	ציור, פיסול

פנחס גולן (1924–2016) היה^{[דרוש מקור]} אמן, צייר ופסל ישראלי, ניצול שואה, אשר מרכז עבודתו בנושא זה.

קורות חיים

גולן נולד בכפר קטן ליד העיר דברצן בהונגריה, והיה בן 15 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה. אמו ושני אחיו הקטנים, בני ה-5 ו-7, נרצחו בשואה, באושוויץ. גולן עצמו היה כלוא במחנה עבודת כפייה נאצי באוסטריה.

בשנת 1948 עלה גולן לארץ ישראל. שירת שירות קבע בצה"ל במשך 22 שנה ולקח חלק במלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולן הוא בוגר המכללה לציור ולפיסול רמת גן, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בפילוסופיה כללית באוניברסיטת בר-אילן.

עיקר עבודתו של גולן הייתה סדרת היצירות "השער החסום", אשר נוצרה מן החוויה האישית של אובדנו.

גולן היה נשוי לשפרה ואב לשניים.

עבודתו

השער החסום

עיקר עבודתו של גולן הייתה ב"שער החסום", אשר נוצרה מן החוויה האישית של אובדנו והיוותה חלק מרכזי בתערוכותיו ואף לנושא של חלקן. זו סדרת אובייקטים שנוצרה במשך כ-30 שנות עבודה.

תחילתה של עבודתו של גולן בנושא השואה הייתה כאשר החל, למרות היותו חלק בלתי-נפרד מהטרגדיה האנושית לפנות מימים שלווים אחרים בטרם נחסמו שערים ואין בא ואין יוצא. הכוונה לאותם ימים רחוקים בהם כילד כבר נחשף לרצון להתבטא ביצירה בדרך זו או אחרת, יהיה זה ציור, או חיבור חלקים שונים לקניית צורות חדשות. לאחר מלחמת העולם השנייה מגלה גולן מבעד למסכי העשן המיתמר שעולמו אבד לתמיד. מאז נולדה בו תופעה המוכרת בפסיכולוגיה כ" תופעת החלום החוזר על עצמו "-לילה אחד מתעורר אדם מחלום שחלם וקיצו לא ברור.

חלום כזה דבק לשנים רבות בגולן, חלום השערים החסומים. בחלומו הוא חוזר לבית משפחתו לאחר היעדרות מוטרפת ומטורפת של ימי השאול ההם ומגיע עד לשער ביתו, זה השער שמאחוריו נמצא עולמו השלם בטרם הושמד. אך בנסותו לפתוח את השער הוא מוצא אותו נעול וחסום בפניו, לעולם לא יעבור אותו, מעולם לא ימצא יותר את העולם שהיה ומתוכו נעקר. השער הבלתי-עביר הוא שנותר בעולמו ובחלומותיו של פנחס גולן.

כתוצאה מכך החלה עבודתו של גולן בסדרת ה"שער החסום".

בעולם האמנות הוא ראש וראשונה צייר ורשם כאשר עבודותיו המרוסנות מצבע ועד פחם ועיפרון מעידות על-כך. נושאיו רבים ומגוונים, קשת המאפשרת לעמוד על יכולתו הטכנית המפליגה, על ריסונו בצבע ועדינותו במעברים בין כהה לבהיר. בנוסף הקו זוכה אצלו בהתייחסות ראויה של אמן רב-ניסיון היודע שכל המוסיף גורע.

תכונות אלה מאפיינות גם את ציורו השני המובא בזה, " ללא כותרת ". זהו ציור המצביע כבר גם על רמת התייחסות הגותית מלוטשת וכמעט ישירה לנושאים המרכזיים האחרים ביצירתו. הסדק אינו סתם סדק וניתן להכביר מילים מדימויים שונים שלו מרובה קטלני ועד לנר זיכרון שלהבתו חורכת. ואילו מבחינה אחרת כמו ביקש האמן ליצור תחילתה של שרפה מכלה גם זיכרונות מעיקים, או כמי שמתכוון לזיק מעולם מואר הממשיך בשלו כאילו השטן לא רקד בתוכנו את ריקוד הזוועות שלו.

במרוצת השנים קיבץ לעצמו גולן את תמצית יצירתו בשישה כרכים גדולים מהודקים בין לוחות עץ, ושם נתן להם " אלבומי אמן ". רבות מעבודותיו מזוהות מעתה כמשויכות לאלבום מס´ X . מסע באלבומים מקרב אותנו לעולמו והופך אותנו לשותפים של ממש, שכן זו כוונתו לחשוף עצמו כמות שהוא. איש שטרם פתר מלוא בעיותיו שהחיים הערימו עליו. אך פתרון לחלק מהן מצוי מאחורי השערים הנעולים, או חסומים, שערים שירדו לארץ שאין ולא היה בה מעולם אלוהים אמיתי.

נראה כי נכון יהיה להיאחז במילותיו של יעקב ברזלי המתאר את האדם ש" מקבץ געגועים ". זהו בעצם המאיץ הגדול באחד ממרכזי יצירתו של גולן, שהוא נרדף על ידי זיכרונותיו ואולי בעיקר על ידי געגועיו לעולמו השליו והבטוח כפי שהיה בילדותו האבודה וגעגועיו למה שהחמיץ בעונה שהעולם החשיך ואור לא היה בו אפילו כדי נר דועך. יצירותיו מעוררות תערובת רגשות מחרדה סתומה, מאובדן הזכות הבסיסית של ילוד אישה לחופש, מאימת מה שהיה ואפילו מה שעוד יהיה. לך דע.

בשנת 2004 נפתחה בברלין תערוכת-יחיד של השערים החסומים של גולן בהזמנת קרן ההנצחה לקרבנות יהודי אירופה. התערוכה העבירה זעזוע בקרב הצופים, ביניהם כאלה שלא התכוונו להגיע ולראותה, כעדותו הקשה של מבקר האמנות ההונגרי בלה קלמן שפתח את רשימתו על התערוכה החשובה הזאת בפסוק ב´ מספר יחזקאל, פרק מ"ד: " ויאמר אלי ה´ השער הזה סגור יהיה. לא יפתח ואיש לא יבוא בו ."

פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל

סדרת עבודות של גולן שנושאה "פרחים וקוצים באדמת ארץ ישראל" ואשר היוותה נושא לחלק מתערוכותיו.

הפרשנות המקובלת לעבודתו של גולן הוא כי הוא יוצר פרחים-קוצים. פרחיו, אשר לרוב קוצים, הם בשקפם את המציאות. בחיבורי חומרים שונים הוא מנתח את המציאות הקיומית – ישראלית, נוצרות שכבות גאולוגיות – פיזיות, מוחשיות ניתנות למישוש, לא נעימות למגע. מכלול יצירתו של גולן רחוק מלעשותו ליפה מהמצוי והקיים, ועם כל זאת הרמה האסתטית גבוהה ביותר, מבטאת את רחשי ליבו ואת נקודת מבטו האינדיבידואלית בקומפוזיציות שלמות הנפרשות אל מול עיניו של המתבונן- דלות בחומר ועשירות בתוכן. השימוש המתמשך בחומרים מועטים לאורך זמן הביא את יכולת הביטוי המוגבלת בצבעוניותה לידי מיצוי מלא. הרעיונות מהדהדים מתוך היצירות גופן, מעלים תהיות ומזמינים לדיון.

בדברי האומן על תערוכת "פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל" אמר פנחס כי קבוצה זו של העבודות נוצרה מן המשקע של התקוות הגדולות ומן האכזבות. הוא אף מוסיף ומתאר כי יצירת קבוצת עבודות זו נוצרה מן השוקת ששתינו ממנה בשקיקה וזו מתגלית כבר כשבורה, מן הפשטות של ראשית המדינה – עד לפאר והברק המסנוור. אפשר לומר לעיתים גם מעוור, לפחות את המצפון. מן הדלתות שגם בלילות לא ננעלו בדירות של "תל אביב הקטנה" – עד לפריצות הרב בריח והפלדלת. מן התרבות של מיץ תפוזים והגזוז – עד לשכרות בבילויי סוף שבוע, בהן דמו של נרצח מתערבב בקיאו של שיכור, ומן הברק המסנוור שהוזכר לעיל, גם בוקע הריק והקור והכל מוטל בספק, אך מנגד חמימותה של "המלאות" התקועה בעבר, כאן אין ספקות כי אין צורך בהוכחות. הבעיה שהקיום האנושי התקין אפשרי רק בתווך שבין שני הקצוות של ספקטרום האפשרויות - אין חיים באש אך גם לא בקיפאון. "ומפני חטאנו – הרי כבר- גלינו מארצנו". אלא שהכל שאלה של המקום ממנו אתה צופה והמפה לפיה אתה מנסה לנווט: האם זו מפת הארץ מן הגלובוס הזה או, מין העולמות העליונים, אשר מובילה רק לשם, ובשאלה מה עניינו של כל זה לאמנות, אזכיר רק שתי התבטאויות: "הפילוסוף כמו גם האמן, איננו זה שרואה, כי אם זה שמראה" סבור בוריס גרויס הפילוסוף והאסתטיקן הגרמני, ואילו משה קופפרמן סבר כי הפעילות האמנותית היא פעילות מוסרית והוא לא ייחס ערך לאמנות לשם עצמה בלבד.

סדרת עבודותיו של פנחס גולן תחת הכותרת "פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל" מהווה מעין פרק ביניים בתוך מכלול יצירת חייו. עברו האישי ובחירתו לחיות את חייו בארץ, הכתיבה את נושאי עבודתו המתמשכת. להערכתי יש לראות את מכלול יצירתו כמקשה אחת מתחילתה ועד סופה.

תוכחות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מוצגי עבודה זו הוצגו בתערוכה בתאריכים 23/08/08 - 27/09/08 במשכן לאמנות, ע"ש מאירוב, חולון. בתערוכה אפוקליפטית זו, מציג גולן את האני מאמין שלו בצורת פריסת ספר-אמן אליו מתווספות שלוש עבודות גדולות ממדים העשויות, גם הן, כדפי הספר, כקולאז'ים רב-שכבתיים.

מתערוכותיו

תערוכות יחיד נבחרות:

• 1988 אגודת הציירים והפסלים, תל אביב
• 1991 "נופים רעים", גלריה ויגדו, בודפשט, הונגריה. אוצרות: דורית קדר ומימי קראטושויל
• 1992 "התבהרות חלקית", מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה. אוצרת: רות מנור
• 1999 "השער החסום", בית האמנים בירושלים. אוצרת: שולמית אפרת
• 2000 "צירופים", בית האמנים, תל אביב. אוצרת: נחמה גולן
• 2004 "השער החסום", קרן ההנצחה לקורבנות יהודי אירופה, ברלין. אוצרת: דיאדרה ברגר

תערוכות קבוצתיות נבחרות:

• 1987 אמני הרצליה, מוזיאון הרצליה
• 1989 אמני הרצליה במרל, מערב גרמניה
• 1990 פרויקט ירושלים דליטא, מוזיאון לתרבות יהדות וילנה, ליטא
• 1995 מוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם
• 1996 עבודות חדשות באוסף, מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה
• 2000 פרויקט מזוודה, גלריה מניH-נווה צדק, תל אביב, ניו יורק, לודז' פולין
• "ירוק במקום בטון", בית ביאליק, תל אביב
• "על קצה הלשון", בית ביאליק, תל אביב
• 2002 "אמנים מישראל" גלריה שולגרדן אסנס, דנמרק
• "אדם באמונתו", מוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם
• 2005 – 2006 "אקטואליה עד הסוף", חוצות היוצר, יפו העתיקה
• 2007 "ינואר 2007", מוזיאון חניתה, קיבוץ חניתה
• 2010 "סגולות של זיכרון", מוזיאון יד ושם, ירושלים

עבודות באוספים:

• מוזיאון הגר"א מדינה יהודית, וילנה, ליטא.
• יד ושם, ירושלים, ישראל.
• גלריית ויגדו, בודפשט, הונגריה.
• יד לבנים, מוזיאון פתח תקווה, ישראל.
• מוזיאון בר דוד לאומנות יהודית, קיבוץ ברעם, ישראל
• אוספים פרטיים בישראל ובחו"ל.

לקריאה נוספת

• פנחס גולן, פנחס גולן, השער החסום

קישורים חיצוניים

• בית האמנים בירושלים - פנחס גולן, פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל, טכניקה מעורבת
• "השער הזה סגור יהיה" – על עולמו של האמן פנחס גולן, עמוס אריכא
• עכבר העיר פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל - פנחס גולן
• מארב - אין כניסה(הקישור אינו פעיל)