השותפות הגדולה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יונתן זקס  |
| שפת המקור | אנגלית |
| תורגם לשפות | ספרדית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
2011 |
| מספר עמודים | 384 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מגיד |
| תאריך | 2013 |
| תרגום | צור ארליך |
  | |
השותפות הגדולה (באנגלית: The Great Partnership) הוא ספר שנכתב על ידי הרב ד"ר יונתן זקס, מי שהיה הרב הראשי של בריטניה, פילוסוף והוגה דעות. הספר יצא לאור בשנת 2011 ותורגם לעברית על ידי צור ארליך ב-2013[1]. הוא עוסק ביחס בין דת למדע, ובתפקידם של הדת והאמונה בעולם המודרני.[2][3][4]
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מציע גישה לפיה שתי צורות הידע והחקירה של המדע ושל הדת אינן נמצאות במאבק, אלא הם שני תחומים משלימים, כאשר המדע תורם לשאיפה האנושית להבין את האופן שבו שהדברים פועלים בעולם, בעוד הדת עונה לצורך האנושי במשמעות.[5] כמו כן, זקס בוחן את ההשלכות של ההשקפות הדתיות והמדעיות על החברה, התרבות, והאתיקה.[2] זקס מסביר כי האתגר של התקופה הוא לשמור על איזון בין שני התחומים הללו, תוך הבנת ההבדלים המהותיים ביניהם.[6]
הספר מחולק לשלשה חלקים:
בחלק הראשון של הספר, זקס מציג סקירה היסטורית של היחסים בין דת למדע, תוך שהוא מדגיש את התרומה של שתיהן להתפתחות האנושית. הוא מראה כיצד, בניגוד לתפיסה הרווחת, דת ומדע לעיתים קרובות פעלו יחד ולא רק היו במאבק. בהמשך, זקס טוען כי המדע והדת הם תחומים שונים המבקשים להשיג מטרות שונות. המדע מפרק דברים כדי להבין את פעולתם, בעוד שהדת מרכיבה דברים כדי להבין את משמעותם.[7][5] זקס מדגיש כי שיטות החשיבה של המדע והדת שונות, וכי הן מושפעות מתרבויות שונות. לדעתו, הדבר בא לידי ביטוי גם במבנה השפה העברית והיוונית. הוא מציין כי השפה העברית, בניגוד ליוונית, אינה כוללת תנועות, מה שמוביל להבנה של המשמעות מתוך ההקשר הכללי ולא מניתוח כל מילה בנפרד.[8][4]
זקס נעזר בדימוי על מנת להנהיר לנו את ההבדלים בין דת למדע: הוא משווה אותם למוח הימני והמוח השמאלי: בעוד המוח השמאלי מתמחה בחשיבה מדעית ורציונלית, המוח הימני אחראי על הרגשות, האינטואיציות והיצירתיות. הוא זה שמאפשר לאדם להבין ולהעריך את העולם סביבו ולהעניק משמעות לחייו.[9] הוא מציע כי חשוב לשמור על השילוב ביניהם אך גם להבחין ביניהם, מכיוון שהלוגיקה של האחד אינה חלה על השני. הוא מדגיש כי המדע יכול להסביר תהליכים טבעיים, אך הוא אינו יכול לספק משמעות מוסרית או רוחנית לחיים האנושיים. לדעתו זה התפקיד של הדת.[דרוש מקור]
בחלק השני של הספר, זקס בוחן את ההשלכות של אובדן האמונה הדתית על התרבות והחברה המערבית. הוא טוען כי האמונה הדתית היא הבסיס של ערכים חשובים כגון כבוד החיים, האחריות האישית, הנישואין ומשמעות החיים.[8] זקס דן בתרומה הפוטנציאלית של שתי צורות הידע לקידום האנושות במאה ה-21. הוא מדגיש את הערכים של צדק חברתי, מוסר וקהילתיות שמגיעים מהמסורת הדתית, מול ההתקדמות הטכנולוגית המודרנית.[10] זקס טוען כי משמעות החיים והחברה נמצאת מחוץ לעולם עצמו, ורק אלוהים יכול לספק אותה. הוא מבסס את טענתו על רעיון כי המובן של מערכת חייב להיות מחוץ למערכת, ולכן המובן של היקום חייב להיות מחוץ ליקום. זקס מנסה לשכנע את הקוראים כי רק אלוהים יכול להציל את האנושות מהטרגדיה של הריקנות.[11]
בחלק השלישי של הספר, זקס דן באתגרים השונים איתם מתמודדת האמונה הדתית, כגון התיאוריה של האבולוציה, בעיית הרע בעולם והתופעות של קיצוניות דתית. הוא מציג את נקודות המבט השונות בנושאים אלו ומנסה להגן על האמונה הדתית מפני הביקורות עליה.[8]
ציטוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמונה היא מערכת יחסים שאנו נעשים בה לשותפיו של ה' בעבודת האהבה. המונח 'שותפים' נשמע אבסורדי. מדוע עשוי אל כל־יכול וכל־יודע להזדקק לשותף? הרי אין דבר שאינו יכול לעשות לבדו. אבל שאלות כאלה שואל המוח השמאלי. התשובה של המוח הימני היא שיש אכן דבר שאלוהים איננו יכול לעשות לבדו: להימצא במערכת יחסים. לשם כך דרוש גם אדם. האמונה היא מערכת יחסים בין־סובייקטיבית
— השותפות הגדולה, עמ' 63
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר השותפות הגדולה זכה להכרה רחבה ולתגובות חיוביות בעולם האקדמי והציבורי. פרופסורים לפילוסופיה, תאולוגים ואנשי מדע שיבחו את זקס על יכולתו לנסח גשר בין התחומים של דת ומדע, שהם לעיתים נתפסים כבלתי מתיישבים. הוא הוגדר כספר המציג גישה רעננה ומעוררת מחשבה, שהצליחה לקרב אנשים משני העולמות לדיון עמוק ומשמעותי יותר.[12]
הביקורת על הספר מתמקדת בכך שהטיעון של זקס אינו מספיק משכנע כדי להוכיח את קיומו של אלוהים באופן חד משמעי, אלא רק מבטא את האמונה האישית שלו. המבקרים מציינים כי ישנן אפשרויות אחרות להבין את משמעות החיים והיקום, אך הלהט שבו נכתבו הדברים על ידי זקס כמעט משכנע.[11]
כמו כן, נכתב שזקס ממעיט במורכבות של המאבק ההיסטורי בין דת למדע. מבקרים אלו טענו כי ישנם היבטים שבהם הדת והמדע נותרו בלתי ניתנים ליישוב, במיוחד בתחומים כמו אבולוציה ותאולוגיה דתית מחמירה.[10]
ביקורות נוספות על הספר התייחסו לאופן שבו הוא מציג את עמדתו כלפי אתאיסטים בצורה מורכבת ומכבדת. זקס מודה שהוא חולק במידה רבה את דעותיהם של אתאיסטים בנושאים מסוימים, ואף מזכיר את הדיאלוגים שקיים איתם לאורך הקריירה האקדמית שלו. עם זאת, הוא מדגיש בספר כי הפתרון לבעיות בדת אינו זניחת הדת לחלוטין, אלא תיקון שלה על ידי "דת טובה" יותר. במקביל, הוא שולל את הרעיון שפתרון לבעיות בחברה יכול להיות נטול דת לחלוטין, ומבקש להציע שיח שמגשר בין דת ומדע[12]
לדעת דרינפילד, מדובר בספר חינני, הכתוב ללא ציניות, שהמושג "אהבה" נותן את הטון הדומיננטי[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השותפות הגדולה, דפים לדוגמה
- יהודי בעליל, ביקורת ספר: השותפות הגדולה, הרב יונתן זקס
- ניר מנוסי, עומק הסתירה, עומק החיבור: ביקורת על "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס, בבלוג "הרהורי תשובה", 8 בנובמבר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר מנוסי, עומק הסתירה, עומק החיבור: ביקורת על "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס, באתר הרהורי תשובה, 2013-11-08
- ^ 1 2 השותפות הגדולה, באתר הוצאת קורן
- ^ השותפות הגדולה של יונתן זקס
- ^ 1 2 יונתן זקס, תרגום: צור ארליך, השותפות הגדולה, ירושלים: מגיד, 2013
- ^ 1 2 השותפות הגדולה - דברי שיר, באתר www.dshir.co.il (באנגלית)
- ^ The Great Partnership: Science, Religion, and the Search For Meaning, Jewish Book Council, 2012 (באנגלית)
- ^ דת ומדע - השותפות הגדולה, באתר לדעת להאמין - מכון עולמות
- ^ 1 2 3 The Great Partnership by Jonathan Sacks, Theos
- ^ 1 2 3
צביה גרינפילד, איך אדם רציונלי במאה ה–21 יכול לאהוב את אלוהים, באתר הארץ, 14 במאי 2014
- ^ 1 2 ניר מנוסי, עומק הסתירה, עומק החיבור: ביקורת על "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס, באתר הרהורי תשובה, 2013-11-08
- ^ 1 2 Richard Holloway, Jonathan Sacks: The Great Partnership: God, Science and the Search for Meaning – review, The Guardian
- ^ 1 2 Reviews - The Great Partnership: God, Science and the Search for Meaning, The StoryGraph
