השולחן: עבודת כיתה

השולחן: עבודת כיתה היא יצירתה התיאטרונית של נעמי יואלי משנת 2009, המבוססת על מחזה עדויות "השולחן", והסיפור "מול הראי" של אידה פינק מתוך ספרה "כל הסיפורים", שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2004 בתרגום דוד ויינפלד.

אודות ההצגה

ב"השולחן", ארבעה עדים מעידים על אקציה שערך הגסטאפו בכיכר העיר בתקופת השואה, בה נרצחו 1,300 יהודים. העדים מתוחקרים ממרחק הזמן על ידי חוקר, המתשאל אותם על שולחן שהיה במקום והעדים חלוקים ביניהם לגבי עצם קיומו ואם היה קיים – לגבי מידותיו. פינק עבדה כמתרגמת ורשמת חקירות של ניצולי שואה ישראלים על ידי משפטנים גרמנים. בין השאר מבטא המוטיב של השולחן את הסתייגותה של פינק מכך שבחקירת רצח עם דרשו מעדים לזכור פרטים "אובייקטיביים". המחזה עוסק במתח בין הזיכרון האובייקטיבי – של העובדות שקרו, לבין הזיכרון הסובייקטיבי, המשתנה מאדם לאדם, לפי מידת הבנתו ורשמיו מהאירוע. הטקסט השני של פינק הוא הסיפור הקצר "מול הראי", המתאר רגע בחייה של אישה מאוהבת.

היצירה מתרחשת בחלל של כיתה. החוקר (מגולם על ידי יואלי) יושב בשולחן המורה והעדים יושבים מולו בכיסאות התלמידים. אחד מהעדים מלווה את ההצגה בנגינת פסנתר. החוקר מקרין שקפים של דימויים שונים, שניתנים לפרשנויות שונות, עיבודים דיגיטליים למפת העיר. בתחילת ההצגה הקהל קיבל חוברת ובה הטקסט של ההצגה, והוזמן להשתתף בקריאת אחת העדויות.

גרסה קודמת של "השולחן" הועלתה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא בשנת 2007.

ההצגה "השולחן: עבודת כיתה" הופקה במסגרת אי"ב (אגוד היוצרים העצמאיים בתיאטרון) ובתמיכת משרד התרבות ומפעל הפיס. ההצגה הוזמנה לחשיפה הבינלאומית לתיאטרון ישראלי 2010. מאז היא ממשיכה להופיע ברחבי הארץ.

יוצרים ומבצעים

יוצרת: נעמי יואלי.
מוזיקה ונגינה: יוסי מר-חיים.
פיתוח שפה חזותית ושקפים: ליאור לרמן.
עין שלישית: מרית בן-ישראל.
ייעוץ חלל: עמית דרורי.
ייעוץ תלבושות: נעה וידמן.
ייעוץ תאורה: אורי רובינשטיין.
הפקה: רויטל מלכה.

שחקנים

נעמי יואלי, מיקי מרמור, דינה בליי-שור ויוסי מר-חיים.

קישורים חיצוניים

באתר הבמה
באתר עכבר העיר
באתר תל אביב סיטי
השולחן: עבודת כיתה, באתר מוט'קה, 11 באפריל 2010
מרית בן ישראל, ארבעה סוגים של זיכרון – על "השולחן: עבודת כיתה" של נעמי יואלי, 28 בפברואר 2010
מרית בן ישראל, ניתוח ההצגה, באתר סל תרבות ארצי